מסכת חולין פרק ב משנה ג-ד

ב,ג  נפלה הסכין ושחטה–אף על פי ששחטה כדרכה, פסולה:  שנאמר "וזבחת . . . ואכלת" (דברים יב,כא; דברים כז,ז)–מה שאתה זובח, אתה אוכל.  נפלה הסכין והגביהה, נפלו כלים והגביהן, השחיז את הסכין ועף, ובא חברו ושחט–אם שהה כדי שחיטה אחרת, פסולה; רבי שמעון אומר, אם שהה כדי ביקור.

 

ב,ד  שחט את הוושט ופסק את הגרגרת, שחט את הגרגרת ופסק את הוושט, או ששחט את אחד מהן והמתין לה עד שמתה, או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו–רבי ישבב אומר, נבילה; רבי עקיבה אומר, טריפה.  כלל אמר רבי ישבב משום רבי יהושוע, כל שנפסלה משחיטתה, נבילה; וכל ששחיטתה כראוי, ודבר אחר גרם לה להיפסל–טריפה.  והודה לו רבי עקיבה.