מצדיעה לכם!

טבלת הייאוש שלה כמעט הגיעה לסיומה, ובין כל הדברים שצריך לג'נגל לקראת השנה החדשה היא לא שוכחת לפרגן. שרון רוטר עם הצדעה מיוחדת למורים ולגננות בישראל.

3 דק' קריאה

שרון רוטר

פורסם בתאריך 18.03.21

טבלת הייאוש שלי כמעט ומגיעה לסיומה. עוד כמה ימים ספורים ואפשר שוב לנשום לרווחה.

 

בגדול, אני ממש אוהבת את הזמן של החופש הגדול – שבירת השגרה, לא צריך לקום מוקדם בבוקר והצורך לבדר את הילדים, שלפעמים גם משתלם לגדולים. הילדים לא עייפים ולחוצים כמו בשגרת היומיום, ויש יותר פוטנציאל להיות יחד באמת בזמן איכות.

 

אבל אין ספק שזה גם זמן מאתגר מאוד, במיוחד אם צריך להמשיך לעבוד, לנסות להשתלט על הבלגאן האינסופי, לעשות סידורים נדרשים ולג'נגל בין כולם.

 

אני בעד החופש הגדול. זה נכון, המשק לא שובת ויש הוצאות כלכליות בלתי הגיוניות בעליל עם כל האטרקציות והצורך לסדר מסגרות אלטרנטיביות לילדים (וגם הסבתא והסבא יוצאים בשן ועין). אבל אין ספק שהמורים והגננות באמת זקוקים להפסקה הארוכה הזו על מנת לאגור כוחות ולחזור להיות עם הילדים שלנו שנה נוספת.

 

זה ממש לא פשוט להיות מורה או גננת בישראל, ומספיקה שעה אחת בגן הילדים או בכיתה של הבת שלי כדי שאאבד חצי דציבל בשמיעה באוזן ימין ואצא עם כאבי ראש נוראיים למשך כל היום.

 

איך הם עושים את זה, למען השם? אנחנו, שנמצאים איתם חודשיים בשנה כמעט ומשתגעים, אז מה הם, שצריכים להשליט סדר כדי להעביר חומר, לעמוד בצפיות, מיצבים ומפקחות, להתמודד עם ההורים ומול המנהלת. לראות כל ילד וילדה, להתייחס ביחס שווה לכל אחד ואחת ולענות על צורכיהם השונים? השם ישמור ירחם ויציל, לי זה נראה ממש בלתי אפשרי…

 

מאמרים נוספים בנושא:

חופשששש

הוא שוב פה, החופש הגדול!

כולם בחופש

חופשה עם מסגרת

מסיימים בכיף

פתרון קסמים, למי יש?

לא כל יכולה

מסמנים "וי"

בונים ביחד
לגונן בלי לחנוק

חתיכות של סבון

 

ובל נשכח, שלא באמת יש להם חודשיים של חופש כי חלק גדול מהזמן הם, בעצם, נמצאים בבית הספר, מכינים מערכי שיעור, יושבים בפגישות צוות ומתכננים את השנה הבאה. בנוסף לכל, המשכרות שלהם היא מגוחכת (יחסית לתמורה) ואין שום הילה של זוהר בעבודה הזאת.

 

באופן כללי, אם הייתי שרת האוצר, הייתי קובעת חוק חדש שהופך את כל המשכורות במשק:

מורים וגננות, אחיות, סניטרים ואחים סיעודיים, מטפלים ומטפלות, שוטרים ומכבי אש, כל אלו צריכים להרוויח משכורות של אנשי פרסום והיי טק, בעוד האחרונים צריכים להרוויח את המשכורות של הראשונים. עולם הפוך ראיתי…

 

אני מצדיעה למחנכי ילדי ישראל. עצם הבחירה בהוראה נראית לי בחירה אמיצה, מלאת שליחות, רצון טוב ומוסר. מי שמוכן להיות רוב היום עם ילדים לא שלו, לחנך אותם לערכים ולמידות טובות, להעביר להם חומר לימודי, לטפל בכל מענותיהם ודרישותיהם, גם אם הם מעצבנים אותו ברמות קשות, מגיע לו צל"ש וזכויות נרחבות כבר העולם הזה.

 

מבחינתי, אני משתדלת לא לפספס הזדמנויות לבטא את הערכתי אליהם. וגם אם יש לי הערה או ביקורת, אני קודם כל מביעה את הערכתי הרבה ורק אחר כך מבטאת את שעל ליבי באופן של דיון, ולא של הטחה או תוכחה.

 

נדמה לי, שבאופן כללי דעת הקהל על מחנכים בישראל לא ממש טובה. וגם אם כן, יש יותר ביקורת ועין צרה מאשר פרגון, מילה טובה והערכה.

 

בל לנו לשכוח, שחוץ מהמשכורת הצפייה בהתקדמות הילדים שלנו והח"ת ח"ת המזדמן מהמנהלת, המילה הטובה שלנו היא הדלק של האנשים שמבלים יותר זמן מאיתנו עם הילדים שלנו. כך שבאופו הגיוני ממש כדאי לנו לתמוך במורים בצורה אקטיבית. זה ישתלם להם, לנו ולילדים שלנו. תדירות גבוהה יותר של תמיכה, אהבה ומילה טובה לא תזיק כלל ואולי אפילו תועיל.

 

גם אם אני לא מסכימה עם המורה, או יש לי ספקות לגביה, אני משתדלת לא להראות זאת לבתי. אני נותנת לה תחושה שהמורה שלה היא המורה הכי טובה בעולם. ועד שאברר מול המורה את מה שמפריע לי, הבת שלי לא תלך לבית הספר עם תחושה שאמא שלה לא סומכת על זו שאמורה לתת את המילה האחרונה בכיתה.

 

בעוד כמה ימים תתחיל עוד שנת לימודים בישראל. אני מאחלת לכל הילדים שנה טובה ומוצלחת, אך עיקר האיחול שלי הוא למורים: שתהא שנה טובה וקלה. שתצליחו למלא את הציפיות שלכם ושל כל הגורמים המעורבים על הצד הטוב ביותר ותזכו לסיפוק גדול במילוי השליחות החשובה הזאת.

 

תודה רבה!

 

 

* * *

שרון רוטר, רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה