הסיפור של דויד

התרגלתי לקשר שהחזיק מעמד מקסימום שלושה שבועות, וההתחייבות לאישה אחת נראתה לי כמעט בלתי אפשרית. אבל בפעם הראשונה בחיי לא רציתי להקשיב לקול הזה.

6 דק' קריאה

דויד פינק

פורסם בתאריך 06.04.21

התרגלתי לקשר שהחזיק מעמד
מקסימום שלושה שבועות, וההתחייבות
לאישה אחת נראתה לי כמעט בלתי
אפשרית. אבל בפעם הראשונה בחיי לא
רציתי להקשיב לקול הזה.

הלוואי ויכולתי לספר לכם שכל הזמן הייתי בחור יהודי טוב. לצערי, אם אומר שכן, לא יהיה זה השקר הראשון בחיי. תמיד רציתי להתחתן עם אישה יהודייה טובה ולהקים בית יהודי טוב. אבל כדי שזה יקרה לא עשיתי שום דבר טוב. לא יכולתי להיגמל מההתמכרות לתענוגות הגסים של החיים. ברגע שהבחנתי באישה שנראית טוב עוברת לידי, הייתי מיד בודק אם היא ‘עונה על הדרישות’. גם בפאבים שנהגתי לבלות בהם מידי ערב, אם הייתי רואה אישה שאצליח להשיג אותה, ‘הלכתי על זה’, כדי להרגיש שאני "בר מזל". התעלמתי לחלוטין מההרס הרוחני שאני מביא על העולם, על העם היהודי ועל עצמי. האובססיה שלי לקשר פיזי הייתה כה גדולה, כך שלא היה אכפת לי מכלום. ‘להשיג’ אישה היה תמיד בראש סדר העדיפויות שלי. הלוואי ויכולתי לומר שהיה זה שלב טיפשי בחיי דרכו עברתי לפני שהתקרבתי לחיי התורה, אבל זה לא היה.

את כל הדברים האלה עשיתי מתוך חרטה ומתוך רצון להיות יהודי טוב. וזה היה הדבר שעשה את הכל גרוע ונורא. תפילת שחרית שלי בימי ראשון לא הייתה פעולת התקרבות לקב"ה, אלא מעין פולחן שבועי בו התחננתי שאלוקים יסלח לי על מעשיי מהערב הקודם. בכל מקרה, ניסיתי לפעול בעניין הזוגיות דרך אתרי שידוכים ברשת, אבל ככל שפעלתי כך השתעממתי. זה הפך למשהו כמו ‘ספורט-פגישות’. לא היה לי שמץ של מושג במי אני פוגע, ועד כמה אני חוטא נגד רצונו של השם. חשבתי לעצמי, שאני בעצם רק עושה חיים. אף פעם לא עלה בדעתי שהבחורה איתה אצא מקדישה זמן ומאמצים לפגישה. אף פעם לא עלה בדעתי שאני פוגע באדם אחר. אף פעם לא עלה בדעתי שלמעשיי, שהיו רעים מאוד ושאני פוגע במישהו אחר, יהיו תוצאות חמורות וקשות.

בכל התקופה הזו לא היה לי שום כיוון בחיים. נדמה היה לי שאף פעם לא אזכה להצלחה בקריירה שלי, אני לא מצליח להתחתן אלא רק מתבגר יותר ויותר. אף פעם לא שאלתי את עצמי מה אני עושה, או מה אני לא עושה כדי להתקדם בתחום החשוב והעיקרי בחיי. הייתי רק מתוסכל ועצבני. כולם מבחינתי היו אשמים. זה היה בגלל הבנקאים רודפי בצע איתם עבדתי בוול-סטריט שלא נתנו לי סיכוי. אלה היו היהודים הלא דתיים שלא רצו לעבוד עם מישהו ששומר שבת, כי הם פחדו. ואם זה לא ענה על השאלה של ‘למה העולם שלי הוא כמו מבוי סתום?’, אז הסתכלתי על התמונה ב’גדול’ יותר: זאת ממשלת השמאל בישראל.

אף פעם לא עלה בדעתי שהשורש הגורם לכל הכישלונות שלי או ל’חוסר ההצלחות’ בחיי, היה קשור בצורה ישירה לחטאים הנוראיים שעשיתי והעונש שהבאתי על עצמי. ואני מדבר על תקופה של שנים. מפגישה לפגישה – כך התנהלו חיי מבלי שאתחשב בצרכיהם של אנשים אחרים, אלא רק בשלי, מבלי להיות מודע במי אני פוגע. ובמקביל – חברים שלי התחתנו, קרובי משפחה קיבלו קידום בעבודה, ואני – כל מה שהיה לי ‘להציע’ הייתה שיחה עלובה על ליל אמש בפאב.

התחננתי להשם שיעזור לי. הייתה לי אובססיה נוראה למעשים האלה, למרות שידעתי שאני חייב לשנות את צורת חיי, אבל הייתי כל כך מכור לתאוות שלי וסיפוקן.

ואז, לבחור בר מזל כמוני, אחד שמכור לקשר של מקסימום שלושה שבועות, השם נתן את האתגר הגדול ביותר בחיי…

האישה האידיאלית.

מהרגע בו פגשתי את שולה, ידעתי שהיא האישה שלי. הכרנו דרך אתר שידוכים, אבל ידעתי שזאת היא. השם, ברחמיו המרובים, בירך אותי באישה שהייתה אפילו יותר מדי מושלמת מכל מה שיכולתי לדמיין אי-פעם. זה היה נס אמיתי. למרות חטאיי המרובים והבלתי נסלחים נגד אלוקים, השם הראה לי את רחמיו וחסדיו האינסופיים שלו עלי. בלילה, לאחר הפגישה הראשונה שלנו, סגרתי את החשבון שלי באתר השידוכים. ברוך השם, גם רגשותיה של שולה היו זהים לשלי. המשכנו להיפגש ואף פעם לא הייתי מאושר בחיי כמו בפגישות עם שולה.

ידעתי שזה הדבר האמיתי, בגלל שזו הייתה הפעם הראשונה שלי מאז פתחתי חשבון באתר השידוכים, שהתנהגתי כראוי ולא ניסיתי ‘לכבוש’ עוד ועוד נשים.

הפגישות שלנו היו מדהימות. שוחחנו במשך שעות. הקשר בינינו היה קשר רגשי טהור והוא התעצם מפגישה לפגישה. אף פעם לא הרגשתי כה קרוב למישהי בחיי. וזאת הייתה הרגשה נפלאה. אחרי שלושה שבועות, חשבתי כבר להציע לשולה נישואין ובהקדם האפשרי.

ואז משהו נורא קרה.

הקול הפנימי והכל כך מוכר פתאום התעורר ואמר לי משהו ששמעתי ממנו במשך שנים: "נו, היא אוהבת אותך. כבשת, ניצחת. עכשיו אתה יכול להמשיך ליעד הבא ו’לכבוש’ אישה אחרת".

זה הרס אותי.

התרגלתי לקשר שהחזיק מעמד מקסימום שלושה שבועות, וההתחייבות לאישה אחת נראתה לי כמעט בלתי אפשרית. אבל בפעם הראשונה בחיי לא רציתי להקשיב לקול הזה.

קרב אדיר החל להתנהל בתוכי.

אהבתי לשולה רק התעצמה מיום ליום. המחשבה על יום אחד בלעדיה זעזעה אותי, כל שכן שבוע שלם או חיים בלעדיה. אך עדיין, הצד השני רצה להמשיך את סגנון החיים שחייתי עד לפני שהכרתי את שולה. צד אחד ראה שחיי יהיו נפלאים ברגע שאתחייב לנשמה התאומה שלי, כך גם אכוון את כל דחפיי ותשוקותיי למקום מועיל ונכון. הצד השני רק חלם איך לזכות בעוד ועוד נשים שלעולם כבר לא אצליח לכבוש. עד לפני חודשיים הייתי עבד לתאוות שלי, כעת אצטרך לעמוד כנגדם – לנצח!

פחדתי מאוד.

התחלתי לשאול את עצמי – אם אני חושב על המחשבות המבעיתות האלה היום, כשאני כל כך מאוהב, כיצד אשאר נאמן לנצח? מה יקרה אם, בעזרת השם, שולה ואני נתחתן, ועשר שנים מעכשיו, כשהלב שלי עכשיו מלא באהבה אליה, אבל, ה’ ישמור, זה לא יהיה כמו בהתחלה? האם אשרוד בקשר שיימשך יותר משישה חודשים, שלא נדבר על קשר לכל החיים?

הרגשתי חסר אונים.

איך אתגבר על היצר שלי? הפכתי אותו לענק. הוא היה כזה קטן, ישב לו שם על הכתף שלי. אבל עכשיו, אני חייב לעמוד על שתי הרגליים שלי, ולפגוש אותו פנים אל פנים. לא יכולתי לחשוב על מעידות, אפילו לא על אחת! הכל נראה כל כך חזק ואיתן, ומצד שני כל כך בלתי אפשרי.

איך אני בכלל יכול לעשות את זה להשם?! התפללתי אליו תקופה ארוכה שייתן לי אישה "10", והוא ריחם עלי ונתן לי אישה "100". שולה היא האישה הכי מקסימה שפגשתי אי פעם בחיי. אם אפספס את הקשר איתה, כל מה שיישאר ממני זה זקן מסכן ואפור שלעולם לא התחתן. כל חיי אדע שהשם נתן לי את ההזדמנות, אבל פספסתי אותה. גם בעולם הזה, או בעולם הבא, אצטרך להסתכל על השם ‘פנים אל פנים’ ובידיעה ברורה כשמש לשאת באשמה על מעשיי.

ושוב, התחננתי להשם שיעזור לי.

זה מאוד מעניין ומדהים לדעת עד כמה הדיכאון יכול להוציא מהבן אדם כוונות נפלאות בכל תפילה. התפללתי מכל ליבי להשם שיעזור לי. הרגשתי אבוד. פחדתי מאוד על העתיד.

ושוב, השם הציל אותי.

היה זה באותו בוקר לפני ראש השנה, יום הדין הקדוש. גלשתי ברשת ו’דפדפתי’ לי בין המאמרים השונים שהוצגו באחד האתרים ברשת, ואז ראיתי משהו שמדבר על דת ופורנוגרפיה. הראש שלי היה עמוס בשני הדברים האלה, אז זה היה נראה לי משהו מעניין ששווה קריאה.

זה התחיל בהסבר מאוד פשוט: "הפורנוגרפיה באינטרנט משעבדת את המוח והנשמה של העם היהודי. הפורנוגרפיה באינטרנט גורפת כספים רבים בכל שנה יותר מה-ABC, CBS, וה-NBC ביחד. לפורנוגרפיה באינטרנט יש השפעה רעה מאוד, המחלה הזאת נכנסה כמעט לכל בית ולחייהם של יהודים רבים".

מסוקרן, המשכתי לקרוא.

"האינטרנט גורם לאנשים פנטזיות מיניות. דבר זה נקרא ניאוף. ביצוע חטא זה שקול כעבירה על אחת מעשרת הדיברות הכתובות בתורה. האינטרנט גורם לגברים להסתכל תמיד על נשים".

המשכתי לקרוא.

"האינטרנט גורם לגברים, כפי שזה מכונה, "חלומות רטובים". "חלומות" אלה גורמים לגברים, כפי שהתורה מתייחסת לזה, להוצאת זרע לבטלה ח"ו בזמן השינה (כלומר קרי). כאשר זה קורה, זה כמו לשאת את שם השם לשווא ח"ו. חטא זה כל כך חמור עד שהתורה אומרת שאין שום תשובה עליו. חורבן בית המקדש הראשון היה בגלל חטא זה. זה היה גם המעשה הכי קשה וחמור בדורו של נח, דבר שגרם להשם להוריד את המבול ולמחות את כל החי שהיה על פני האדמה באותה תקופה. ה"שולחן ערוך" מסביר שחטא זה הינו החטא הגרוע והנורא מכל".

כשקראתי את זה, החוורתי. אף פעם לא הבנתי עד כמה חמורים והרסניים מעשיי.

המשכתי לקרוא.

"אך למרות העובדה שחטא זה קשה וחמור מאוד, עדיין יש תקווה. על ידי חוקי שמירת הברית, אנו יכולים לעשות תשובה על חטא זה. אפשר לעשות גם תיקון לנשמה שחטאה בחטא זה, ולהחיות עצמנו עם כוחות מחודשים לעבודת השם בכל יום".

המאמר נראה לי פתאום כמו שער לגן עדן.

התחלתי ללמוד את המצוות והחוקים המיוחסים לשמירת הברית ויחסי אישות מוסריים. לא התחייבתי, פשוט התחלתי ללמוד. למצווה זו יש כוח עצום מאוד, אפילו רק מעצם לימוד החוקים הקשורים אליה, הרגשתי שאני מתמלא בחיות וכוחות עצומים בכל יום, דבר שלא הרגשתי אף פעם בחיי. לא הפכתי לנזיר או פרוש, או לכל דבר אחר שקשור לזה.

למדתי שהקשר הפיזי הינו דבר טוב והתורה אף מעודדת אותו, כל עוד מדובר בקשר עם האישה שהתחתנת איתה, ובזמנים האפשריים מבחינת בני הזוג – ומדובר על רוב הזמן! למדתי שעם כל צעד קטן שאדם עושה כדי לתקן את נשמתו מהמעשים שעשה במשך חייו, מתגמלים אותו מיידית. כל צעד קטן שעשיתי הוביל לעליה מדהימה ונפלאה ברוחניות שלי.

מצוות שמירת הברית אפשרה וסייעה לי להתחתן עם המון בטחון שאהיה בעל נאמן ואוהב. היא נתנה לי את ההזדמנות להתמקד שוב ולכוון את דחפיי הפיזיים הגדולים למקום עם משמעות עצומה וחיובית. היא מילאה אותי בכוחות ויכולות מעבר למה שחשבתי שאוכל לעשות או להשיג אי פעם בחיי. היא קרבה אותי להשם בדרגות גבוהות שלא דמיינתי שאגיע אליהן.

באותו יום קרה נס. היה זה הניצחון הראשון שלי על היצר הרע. הייתה זו מכת מחץ של ממש. התחתנתי עם הנשמה התאומה שלי, והחשבון באתר השידוכים היה עדיין סגור! נכון, היצר הרע ממשיך להיאבק ולהילחם באופן תמידי, אבל היום, לפחות, כאשר הקרב נגד הדחפים שלי עדיין קשה, זו כבר לא משימה בלתי אפשרית.

מצווה זו, כך אני מאמין, היא האתגר הגדול ביותר בדור שלנו. ואני מאמין גם, שמצווה זו לא רק שתגרום לחיזוקו של עם ישראל, אלא תגרום שמחה רבה ונחת עצומה למלך שלנו – בורא העולם, ונזכה שהוא יגן עלינו בכל מאבק נגד אומות אדום וישמעאל. וכמו גדעון, שנלחם בילדי אדום וישמעאל וניצח למרות הסיכוי הקלוש והאפסי, כך אנו יכולים להילחם, ובעזרת השם, נזכה לאותם ניסים של אז היום ממש.

ומתוך דברים אלה, בואו נדבר על המלחמה היהודית הגדולה של זמננו. יותר מזה – בואו נדבר על הניצחון בה!

כתבו לנו מה דעתכם!

1. resprim

ו' ניסן התשס"ט

3/31/2009

דויד פינק חיזקת אותי תודה רבה!!!

2. Anonymous

ו' ניסן התשס"ט

3/31/2009

חיזקת אותי תודה רבה!!!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה