נקי כפיים – פרשת השבוע פנחס

האויב הגדול ביותר של השכל הישר

הוא השוחד. כאשר אדם שוקל נושא

מסוים, אף אם יהיה החכם והפיקח ביותר,

הוא לא יצליח להגיע לאמת הצרופה.

 

 

פרשת פנחס

 

"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף … אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל ה' בַּעֲדַת קרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ".

 

בתורה כל מילה מדודה ושקולה, ומכאן הקשו חכמים מדוע צורך להוסיף לשאלתן של בנות צלפחד את התוספת: "אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קורח כי בחטאו מת". וכי מה זה נוגע לעצם השאלה מהם דיני הנחלה?

 

האויב הגדול ביותר של השכל הישר הוא השוחד. כאשר אדם שוקל נושא מסוים, אף אם יהיה החכם והפיקח ביותר, באם תהיה נטיית שוחד מכל סוג שהוא, שיקול הדעת יחטיא, והוא לא יצליח להגיע לאמת הצרופה.

 

ועל כן התורה מזהירה את הדיין וגם את כל אחד מאיתנו: "… ולא תיקח שוחד כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים".

 

ומבארים חכמי המוסר, כי כאשר שמע זאת משה חשש שמא יש כאן איזה ניסיון "לשחד" אותו שצלפחד לא נימנה על מתנגדיו, ועל כן מיד "ויקרב משה את משפטן לפני ה'", כלומר גם אבק שוחד זה בצורה דקה ועדינה עלולה להשפיע על החלטתו, ועל כן פסל את עצמו מלדון, והעביר את השאלה לפני ה'.

 

בחיינו, רבות ההחלטות שעלינו לקבל. כדי להחליט ישר ונכון יש הכרח בדחיית כל שוחד שהוא – כבוד, כסף, פחד מתקשורת או בעלי עניין וכו', כי בכוחן להטות ולעוות המשפט.

 

רק אלו אשר כל חייהם מוקדשים לעבודה עצמית מתמדת להתרחק מדברים אלו מסוגלים להיות נקיים לחלוטין, ועל כן שיקול דעתם נכון וישר תמיד.