סדנת עבודה

בהתבודדות, אתה פעיל! אתה "מושיט ידיים" לבורא ומושך את החיות ממנו אליך. המילים, הבכי - הם הכלים דרכם אתה שואב כוחות וחיות חדשים...

4 דק' קריאה

הרב אברהם יהושע גרינבוים

פורסם בתאריך 06.04.21

בהתבודדות, אתה פעיל! אתה "מושיט
ידיים" לבורא ומושך את החיות ממנו
אליך. המילים, הבכי – הם הכלים דרכם
אתה שואב כוחות וחיות חדשים.
 
 
פרק 10 – חלק ב
 
השלב הפעיל בהתבודדות
 
יש אנשים המאמנים שבכל אדם ואדם קיימים מעיינות בלתי נדלים של חיות, שמחה ומרץ, ואלה רק מחכים לנבוע ולזרום החוצה. לדעתם, אם רק ניתן לעצמנו להירגע מספיק וליישב את דעתנו, השמחה תפרוץ מתוכנו מאליה.
 
אבל סברה זו מתעלמת מהעובדה שיש הרבה אנשים מוכים, פצועים, וכאובים בנפשם, מובסים, מיואשים ומתוסכלים מכל הסבל שעבר עליהם בחיים. זוהי הסיבה שברגע שהם יושבים ומפנים את מחשבתם להתבוננות פנימה, עלולים לצוף בהם ואפילו להתפרץ מתוכם דווקא מחשבות ורגשות מטרידים. כדרך מוצא מתחושות לא נעימות אלו, הם מסיחים את דעתם מכך: הם נרדמים בישיבה או קמים לאכול משהו או להתקשר למישהו – ובלבד שלא להסתכל למציאות בפנים.
 
כדי להגיע לתכלית ולחיות בשלום עם הפנימיות שלנו, לא די לפנות זמן ולשבת על כסא ולצפות לכך שהשערים יפתחו מעצמם בפנינו, גם אם המלאכה קשה ולא נעימה, עלינו לכבוש את הדרך אל התכלית, ולטהר אותה מהמחשבות, הרגשות וההתייחסויות השליליות שלנו – הם הם המעטה המכסה והמסתיר את האור הזורם אלינו מנקודת הכוח הפנימית שבנו. על מנת לשחרר כוח זה, לטפח אותו ולהביאו למימוש, אתה צריך להיות פעיל בתהליך ההתבודדות ולעבוד על עצמך.
 
הישיבה הסבילה שלך על הכסא, חשובה ביותר בתור שלב ראשון בתהליך ההתבודדות. זהו השלב שבו המחשבות והתחושות הפנימיים שלך – הנעימים שבהם וגם אלה שדחקת – זורמים וצפים בלי מעצורים ובלי סדר מתת-ההכרה לתוך ההכרה שלך. אחרי שלב התחלתי סביל זה, אתה צריך לקחת את היוזמה בידיים ולהיות פעיל.
 
בשלב פעיל זה, ההתבודדות הופכת לסדנת עבודה. לסדנה זו שני חלקים: הודאה והודיה על מה שהיה בעבר ותוכניות ותפילה על העתיד.
 
בחלק של ההודאה והתודה על העבר, אתה מתבונן ועורך חשבון נפש כנה, במחשבה ובדיבור, על כל החיים שלך, על כל הטוב שיש לך מול מה שפחות טוב. אם יש לך בחיים דברים קשים, ודאי שיש לך גם הרבה על מה להודות. הוידוי והתודה שלך הם הבסיס של החלק השני של סדנת ההתבודדות. בחלק זה, גם הוא במחשבה ובדיבור, אתה מברר לעצמך את המטרות שלך בחיים ואת השינויים שאתה צריך לעשות כדי להגיע למטרות אלה. כאן אתה גם מתפלל לעזרה וסיוע מלמעלה לממש את התוכניות והרצונות שלך, הלכה למעשה.
 
כוחן של מילים
 
האמצעי בעל העוצמה ביותר שיש לך לצמיחה נפשית ורוחנית נמצא, פשוטו כמשמעו, מתחת לאף שלך – זהו הפה שלך!!! במילים, בשיר, בניגון, בבכי, בצחוק ועוד, אתה יכול לבטא את הפנימיות שלך ולהשפיע על עצמך, על המחשבות ועל הלך הרוח שלך ולכוון את עצמך בדרך אל המטרות שהצבת לך. באמצעות הדיבור, אתה יכול להשפיע על עצמך באותה צורה שאתה משפיע על אנשים אחרים.
 
ילדים קטנים שאין להם עדיין מעצורים, מביעים בתמימותם כל מה שעולה על דעתם דרך הפה ובקול רם. הם מדברים לא רק על אחרים אלא גם עם עצמם או עם דמויות דמיוניות. ככל שאנחנו מתבגרים, ההבעה העצמית המשוחררת הולכת ופוחתת, ובדרך כלל היא "יורדת למחתרת" והופכת לפנימית ובלתי נשמעת. הדיבור הנשמע הופך להיות מבוקר – אנחנו אומרים רק מה שהיינו רוצים שיישמע, כשההבעה המשוחררת וחסרת המעצורים היא רק בתוכנו ובמחשבות שלנו. במשך הזמן, הרבה ממחשבות אלו מסתתרות אפילו מעצמנו.
 
בדרך כלל, אדם המדבר עם עצמו בקול נחשב למשוגע. זה אמנם נכון במקרה של אלו שאין להם שליטה על הדיבור שלהם ומדברים עם עצמם בכל זמן ובכל מקום. אך בניגוד לדיבור כזה של בלתי-שפוי, דיבור מכוון עם עצמך יכול להיות אחד הדברים השפויים ורבי העוצמה ביותר שבאמצעותו אתה יכול לשפר את איכות החיים שלך – זאת, כשהדיבור הוא בשליטה!
 
אנחנו צריכים לחזור מחדש ליכולת הביטוי העצמי המשוחרר שהייתה לנו בילדות וללמוד להביע את עצמנו בצורה חופשית בינינו לבין עצמנו, בזמן ההתבודדות. כאן, כשאנו מביעים את המחשבות והרגשות הנסתרים שלנו בדיבור, קל לנו יותר לנתח, להבין ולסדר אותם לעצמנו. נוכל גם להבהיר לעצמנו במילים את המטרות שלנו ואת הדרכים לממש אותן. אנחנו יכולים להשתמש בכוח הדיבור כדי למקד את המחשבות שלנו וליצור קשר בין הצדדים השונים שבנו.
 
ככל שנשפר את יכולת הביטוי העצמי שלנו בינינו לבין עצמנו, נרד לרובדים עמוקים יותר ונוכל להיכנס לנבכי הנפש הנסתרים שלנו. כך ניצור קשר עם נקודת העוצמה הפנימית שלנו – קשר זה, הוא הקשר שלנו עם הבורא יתברך.
 
עם מי, בעצם, אתה מדבר בהתבודדות – עם עצמך או עם הבורא יתברך? אפילו כשאתה מדבר עם "עצמך", אתה גם מדבר עם הבורא יתברך. גם אם אתה מרגיש את עצמך כישות עצמאית ובלתי-תלויה, החיות שלך כולה באה מהבורא יתברך! למרות שאתה מרגיש, חושב, מדבר, פועל ועושה – "מעצמך" ו"לבד" – זה לא כך! השורש שמפעיל אותך ונותן לך את הכוח לעשות את כל מה שאתה עושה ובעצם לחיות, הוא הבורא יתברך, שמזרים את החיות שלך אליך דרך הנשמה והנפש שלך.
 
על מנת לבצע שינויים בחיים שלך, להתפתח ולצמוח, אתה חייב לחשוף ולגלות כוחות פנימיים חדשים ולהוציא אותם מהכוח אל הפועל. כוחות חדשים אלה – שאיפות, הארות, השגות ורעיונות יצירתיים – מקורם בנשמה. הנשמה היא הצינור שדרכו הבורא יתברך, מקור כל הבריאה, מזרים ומשפיע לנו את החיות. בהתבודדות, אתה פעיל! אתה "מושיט ידיים" לבורא ומושך את החיות ממנו אליך. המילים, הבכי, הצעקות והניגונים שלך, הם הכלים דרכם אתה שואב כוחות וחיות חדשים.
 
אל תתבייש! הרי אתה לבד ואף אחד לא שומע אותך. חפש את הסגנון המתאים לך אישית. אל תיבהל אם בהתחלה אתה לא יודע מה לומר – כולם עוברים שלב זה. נסה שוב ושוב להביע את עצמך בדרכים שונות, עד שתמצא את הדרך ואת אמצעי הביטוי שנוח לך בהם ושיש להם משמעות עבורך.
 
ההתבודדות בעצם מהותה היא עבודה אישית שלך בלבד. אתה מיוחד! לכן גם, אתה צריך למצוא את הדרך האישית המיוחדת לך ליצירת קשר עם נקודת העוצמה הפנימית שלך ועם הבורא יתברך. התאם את ההתבודדות שלך לפי הצרכים האישיים שלך.
 
אפשר להשתמש בשיטות שונות בזמנים שונים, הכל על פי הצורך באותו רגע (עליהן נדבר במאמר הבא).
   
  
(מתוך "קריאה לחיים" מאת המחבר)

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה