עוד כמה זמן?

לפעמים, כשממתינים בדממה בלי לשאול שאלות וקושיות, זה הרבה יותר קל. זה אולי מתיש, אבל זאת הדרך. שווה המתנה.

3 דק' קריאה

מיטל (יוסף) לוינטל

פורסם בתאריך 05.04.21

אני לא יודעת אם כולם מזדהים עם ההרגשה, אבל מי שזה עבר עליו או עובר את זה בוודאי מכיר.

 

המתנה.

 

אבל לא סתם המתנה, אלא שנים של המתנה.

 

ובהמתנה, זה נראה כאילו זה נמשך אלפי שנים. ולפעמים, אפילו נדמה שזה ימשך עוד אלפי שנים. אולי זה יגמר, אבל עוד אלפי שנים. כמובן שזו עצת היצר, אבל בחוויה זה אלפים ואלפים של שנים.

 

המתנה למה? לטוב שלי. כל אחד וההמתנה שלו – אם זה זיווג, זרע בר קיימא, שלום בית. כל מי שמחכה, שרוצה וממתין למשהו.

 

מאמרים נוספים בנושא:

המתנה היא מתנה

לחכות זה חלק מהחיים

ממתינים בטרמינל

 

"וְזֶה כְּלָל שֶׁכָּל הַהִתְרַחֲקוּת וְהַנְּפִילוֹת בְּשָׁרְשָׁם נִמְשָׁךְ מִפְּגַם אֱמוּנַת הָרָצוֹן" אומר רבי נתן מברסלב, "שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְכוּ', וְהָעִיקָּר נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה הַנַּ"ל, מֵחֲמַת שֶׁאֵין הָרָצוֹן חָזָק עֲדַיִן וְהַסִּיטְרָא אָחֳרָא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיּוֹנֵק מִזָּקֵן דְּסִיטְרָא אָחֳרָא חוֹתֵר וּמִתְגַּבֵּר לְהַטִּיל סָפֵק בָּרָצוֹן, כִּי בְּווַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִכְפֹּור בְּהָרָצוֹן לְגַמְרֵי, כִּי כְּבָר לָחְמוּ עִימּוֹ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְהַבָּאִים אַחֲרָיו וְנִצְּחוּ אוֹתוֹ, וְגִלּוּ הָרָצוֹן בָּעוֹלָם עַל יְדֵי כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְכוּ', אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַנְּעִימָה שֶׁנָּתַן לָנוּ בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה, וְעַל יְדֵי כָּל הַנְּבִיאִים וְהַזְּקֵנִים וְהַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּאוּ אַחֲרָיו שֶׁגִּילּוּ חִידּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וְנִשְׂגָּבִים כָּאֵלֶּה וְכוּ', אַךְ עִיקַּר כֹּוחוֹ עֲדַיִן לִלְחֹם עִם חֲלוּשֵׁי כֹּוחַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ"ל, שֶׁהוּא מַטִּיל סָפֵק בָּרָצוֹן, וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר" (ליקוטי הלכות, ברכות השחר הלכה ה, ל).

 

כל הנפילות וההתרחקות שלנו זה בגלל פגם אמונת הרצון. מזה גם כל התאוות באות. מה הכוונה? שאני רוצה משהו אבל עדיין האמונה והרצון לא מספיק חזקים, ואז הסיטרא אחרא (הצד האחר, צד הטומאה) מטיל ספק ברצון – אולי זה לא יגיע? אולי עוד 200 שנים זה יגיע? אולי אני לא בסדר? אולי לא מגיע לי? אולי הייתי צריכה לנהוג אחרת ובגלל זה יש בעיה? אולי אני כזו רעה? אולי אני פשוט לא מספיק טובה?

 

ספק.

 

רבי נתן מברסלב אומר, שאי אפשר לכפור לגמרי ברצון כי צדיקים גדולים כבר נלחמו בו. כלומר הרצון ישנו, אבל בעוצמה של הרצון והאמונה במקום הזה נכנס הספק. במקום שזה לא מספיק חזק, כך שכל שאלה לא נכנסת אפילו, אבל כשיש שאלות וקושיות אז נכנס הספק.

 

עיקר כוחו של הסיטרא אחרא הוא בהטלת הספק ברצון ובאמונה שמה שאני רוצה יקרה, ובגדול!

 

"…וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם הָעֵרֶב רַב שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל עַל יְדֵי זֶה שֶׁאָמְרוּ, "כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ", 'לֹא יָדַעְנוּ' דַּיְקָא, שֶׁהִטִּילוּ סָפֵק בָּרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻושַּׁת מֹשֶׁה שֶׁעָסַק לְגַלּוֹת הָרָצוֹן עַל יְדֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם וּמַתַּן תּוֹרָה בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁגַּם הָעֵרֶב רַב לֹא יָכְלוּ לִכְפֹּור לְגַמְרֵי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק הִתְנַכְּלוּ לְהַטִּיל סָפֵק בָּרָצוֹן, בִּבְחִינַת (שְׁמוֹת לב) "כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ" וְכַנַּ"ל, וְכָל זֶה עַל יְדֵי שֶׁאיחַר קְצָת לָבוֹא, בְּחִינַת (שָׁם) "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹּשֵׁשׁ מֹשֶׁה וְכוּ'".

 

אולי גם זה יעניין אתכם:

להמתין, זה חלק מהדרך

ובלי לעבור לממתינה

להתחיל מההתחלה?

עוד קצת, וזהו

 

הטלת הספק הזו מגיעה מפגם חטא העגל, כאשר הערב רב אמרו: "אנחנו לא יודעים מה קורה למשה"… אולי קרה לו משהו, אולי הוא לא יחזור, לא ידענו… זה ספק. כלומר, הערב רב לא כפרו לגמרי ברצון ואמרו 'אנחנו בכלל לא רוצים לקבל תורה', אלא משה מאחר. משה בושש לבוא.

 

"כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֱמוּנַת הָרָצוֹן וּלְהִינָּצֵל מִכָּל הַצָּרוֹת עַל יְדֵי זֶה וּלְמַלֹּאת כָּל חֶסְרוֹנוֹתָיו רַק עַל יְדֵי זֶה, הוּא צָרִיךְ לְהַמְתִּין וּלְהַמְתִּין בִּבְחִינַת (אֵיכָה ג) "טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת ה'".

 

רבי נתן אומר שמי שרוצה להמשיך על עצמו אמונת הרצון, ועל ידי זה למלא את חסרונותיו – עליו להמתין ולהמתין! לייחל לישועה ולדומם. לשבת ולשבת. ושוב, להמתין ולהמתין. זה קשה, זה ארוך וזה מתיש. אבל זו הדרך. ולפעמים, כשפשוט ממתינים ודוממים בלי לשאול שאלות וקושיות זה הרבה יותר קל. כי מה בסך הכל מצפים ממני? להמתין, לייחל ולדומם. זה לא דורש מאמץ. להיפך, זה בלי מאמץ בכלל. פשוט, כשהיצר נכנס למקום הזה אז נגרם המאמץ. אבל באמת, זה בלי מאמץ כלל.

 

להמתין.

לייחל.

ולדמום.

ובוודאי שהישועה תגיע.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה