עולה בעשן

הייתי צריכה לכתוב על שלושת השבועות, אבל אני עדיין נזכרת בדברים שחוויתי בפסח. מצחיק, אבל הם בהחלט קשורים לימים אלה.
 
שבוע לפני פסח הלכתי לשיעור של הרבנית ימימה מזרחי, בו היא דיברה על… פסח. נו, ברור. היא הזכירה את העניין הרוחני שיש בניקיונות, כמו ניקיון התנור, גם את הרוחניות שיש בקניות (בקניות יש תמיד איזה עניין…) והיו עוד מלא תובנות ורעיונות מדהימים מהתורה, סגולות רבות ששינו לי השנה את פסח ממש.
 
השנה, בעלי קנה לי תכשיטים מתנה לחג. השנה, קניתי בגד לבן לליל הסדר. השנה, עשיתי מאמצים להישאר ערה ולשיר את השירים המצחיקים שבסוף האגדה, להישאר עוד חמש דקות כדי לעשות התבודדות (תפילה אישית) אחרי 00:41 בדיוק – זמן חצות פסח על פי ההלכה, ואחד הזמנים הכי טובים וחשובים לתפילה.
 
הכל היה נפלא. אבל הדבר שהכי השפיע על הפסח שלי השנה היה בעצם היום שקדם לו. כמו שכולנו יודעים, ערב לפני ליל הסדר אנו עושים בדיקת חמץ בבית. כמובן שאתם לא אמורים למצוא גרגיר חמץ, זה באמת יצער אותנו אם נגלה משהו חמצי ועוד לפני 38 מוזמנים לסעודת ליל הסדר. אז כמה אנשים חכמים נתנו רעיון יפה – להכניס לתוך 10 שקיות חמץ, לפזר בבית ולחפש אותן לאור הנר.
 
למחרת, לוקחים את החמץ ושורפים אותו במצוות ביעור חמץ. כששורפים אותו אומרים את התפילה-בקשה המצורפת: שכל חמץ שיש ברשותנו יהיה בטל ומבוטל (ומכיוון שלא הוכתרתי כ'מיס קלין', תודה לא-ל וברחמיו הגדולים על התפילה המיוחדת הזו…)
 
הרבנית ימימה באותו שיעור סיפרה לנו על סגולה מאוד מפורסמת מרבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א זצ"ל. בזמן שאתם שורפים את החמץ הפיזי, צריך לשרוף גם את החמץ הרוחני – את כל הדברים שמכבידים עלינו והופכים אותנו ל'כבדים' בחיים.
 
כדי להמחיש את העניין היא סיפרה לנו כמה סיפורים: אישה אחת לקחת את תיק ה-IVFעב הכרס ועמוס הגיליונות שהעידו על ניסיונות רבים לזכות בילדים במשך 19 שנים, ושרפה אותו. תוך חודשיים, ראו איזה פלא, היא זכתה להיות בהיריון ללא התערבות רפואית.
 
אישה אחרת שהייתה על סף ייאוש, מכיוון שרצתה לקנות בית בארץ ישראל אחרי שנים רבות של שכירות, לקחה את חוזה השכירות ושרפה אותו. זמן קצר לאחר מכן, נס אחרי נס התרחש לנגד עיניה, ואת הדירה אותה שכרה קנתה לשמחתה.
 
שוכנעתי.
 
חזרתי הביתה והודעתי למשפחה שהשנה אנחנו עושים רשימה ל'מדורת החמץ הרוחני'. נתתי לבנות שקית 'חמץ', וכולנו התחלנו לעבוד.
 
זה מה שאני שרפתי: את רשימת המידות הרעות (רק חלק, אחרת המדורה לא תפסיק לבעור עד ל"ג בעומר), את הדרכון האנגלי והקנדי שלי (הפסח הזה אני באמת רוצה להרגיש בת חורין…) ומכתב מרושע וכואב שקיבלתי במייל כמה חודשים לפני כן מזוג שחשבנו שהקשר איתם אמיתי.
 
בעלי שרף את חוזה המשכנתא של הבית, את פנקס הצ'קים של חשבון הבנק באנגליה שתמיד, אבל תמיד, היה באובר רציני, זוג גרביים של מרקס אנד ספנסר (סיפור ארוך) ומפה של הרכבת התחתית של לונדון.
 
אחת הבנות שרפה את ארון התרופות עם הונטולין, את לוח זמני המבחנים שצריכים להיות אחרי פסח, מה שהלחיץ אותה מאוד לפני פסח.
 
הבת השנייה שרפה רשימה של דברים שהיא ממש לא אוהבת, דברים שהיא לא צריכה, ואת הכל הכניסה לשקית החמץ.
 
זהו, אנחנו מוכנים.
 
שמנו את כל החמץ הרוחני והגשמי בקופסה והגענו למקום פתוח ובטוח לעשות את המדורה. אולי בגלל כל הדברים מהפלסטיק שהיו שם, אולי הרוח, אולי הרצון להיפטר באמת מכל החומר שהפך לאפר, זרקנו גפרור אחד ותוך שעה הכל נשרף.
 
עמדתי ליד המדורה, מתפללת ומבקשת (מוודאת שאף אחד לא 'יפלח' דרכון חצי שרוף ממה שיישאר מהמדורה). אחרי חצי שעה, בערך, בדקתי את השאריות – הכל נשרף פרט לאותו מייל כואב.
 
זה נייר והוא אמור להישרף תוך שלוש שניות! זה חמץ רוחני שסימל הרבה רגשות, תחושות איומות והרבה העלבות. עמדתי שם עוד כמה דקות וביקשתי מאלוקים שישרוף את כל 'החומר הרע' מהעולם שלו.
 
למחרת, התעוררתי עם מצב רוח. מה קורה כאן? רציתי לדעת. לא שרפתי אתמול ערימת מידות לא טובות? למה אני במצב רוח כזה?
 
זה היה התכשיט שבעלי קנה לי לחג. זו הייתה גם קצת אכזבה. באמת האמנתי שהסגולה שהחיד"א נתן תעזור לי להיפטר מהרבה בעיות, והנה אני, 20 שעות אחרי ביצוע הסגולה ושום דבר לא השתנה.
 
בעלי אמר לי שאולי צריך לחכות 24 שעות 'לרעידת האדמה' שאני מצפה לה, אבל זה לא שכנע אותי.
 
יומיים לאחר מכן, דברים החלו להשתנות.
 
אחד הדברים שקרו בבירור הוא, שהבת שסובלת מאסטמה הפסיקה להשתמש במשאף. היו עדיין חרחורים (עונת המעבר לא עושה לה טוב) אבל היא החליטה שהמשאף הזה לא בדיוק עוזר לה, והיא רוצה לנסות לחיות קצת בלעדיו.
 
דבר שני שקרה, שלחתי מייל לזוג ששלחו את אותו מייל כואב ופוגעני. חודשים לא דיברנו, ובאמת גם לא רציתי לדבר איתם שוב, אבל אלוקים נתן בליבי לשלוח 'עלה של זית' ולחכות ולראות מה יקרה.
 
תוך פחות משבוע הפכנו שוב לחברים טובים אחרי התפייסות כנה. חשבתי שזה לא יקרה לעולם. אבל כשאלוקים מחליט, דברים נראים אחרת…
 
אם המידות הרעות שלי לא נשרפו כליל, אני מניחה שרגש הנקמה היה מפעפע בתוכי ולא הייתי מוכנה אפילו לנסות לעשות שלום עם הצד 'העוין'. המידות אכן נשרפו.
 
אני מחכה לראות איך אלוקים יטפל בעניין של המשכנתא והאוברדרפט, אבל אם תשאלו אותי – הסגולה של החיד"א עובדת הכי טוב שאפשר.
 
וואו. אולי המדורה הקטנה שלנו הייתה תיקון לשריפת שני בתי המקדש עליהם אנו מתאבלים בימים אלה? מי יודע.
 
אם משיח לא יגיע עד תשעה באב, אני הולכת לשרוף תמונה של כיפת הזהב, תמונה של אחמדיניג'אד, ותמונה שלי ביום קשה ומעצבן.
 
אני כבר לא יכולה לחכות.