פירות ומצרכי מזון לפסח,הלכות ערב פסח ועוד

 

 

א. יש נוהגים שלא לשרות המצה במים, בכל ימי הפסח, שמא נשאר עליה מעט קמח אחר האפייה ויבא לידי חימוץ. אך מעיקר הדין מותר לשרות המצה במים בפסח, ובפרט יש להקל בזה בזקן או בחושש בשיניו. ואפי’ בליל הסדר. ואם נהג כל לחומרא וידע שמצד ההלכה מותר, ורוצה להקל, יעשה התרה בפני שלשה, על שלא אמר בלי נדר, ואם סבר שכך היא ההלכה, אין צריך התרה. ולכן טוב שכל מי שירצה להתנהג באיזו חומרא, יתנה לפני מנהגו, שעושה כן בלי נדר. (יחו"ד א/כא)

ב. פשט המנהג לבשל ולטגן בקמח מצה, ולעשות בזה סופגניות, ואין לחשוש בזה גם משום מראית העין. (יבי"א ו’ עמ’ קעב. ויחו"ד ד’ עמ’ קפט)

 

 

 

ג. אסור לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות היום. (חזו"ע ב/פב)

ד. אם חל ערב פסח בשבת, מותר לעשות מלאכה בערב שבת אחר חצות היום. ומכל מקום לא יעשו מלאכה בערב שבת (כשחל ערב פסח בשבת) מזמן מנחה קטנה ולמעלה, שהעושה מלאכה בשעה זו, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם. (חזו"ע ב/פג)

ה. מותר לעשות כל המלאכות בערב פסח אחר חצות היום ע"י גוי. (חזו"ע ב/פז)

ו. כל מה שמותר לעשות בחול המועד, כגון דבר האבד, או מעשה הדיוט ולא מעשה אומן וגם יש בו צורך המועד, וכן פועל עני שאין לו מה לאכול, וכל יתר הדברים המותרים בחול המועד, מותר לעשותם בערב פסח אחר חצות. (שם)

ז. מותר לעשות משא ומתן ופרקמטיא (סחורה) בערב פסח, אולם טוב להחמיר על כל פנים משעת מנחה קטנה ולמעלה. (שם)

ח. לא אסרו עשיית מלאכה בערב פסח, אלא מלאכה גמורה, כגון לעשות כלים חדשים, או לתפור בגדים חדשים, בין בשכר בין בחינם, אבל רשאי הוא לתקן כליו, כגון בגד שנקרע קצת רשאי לתופרו ולתקנו לצורך המועד, ואפילו מעשה אומן מותר בין לעצמו בין לאחרים, ומכל מקום לא יטול שכר על התיקון כשעושה לאחרים, אלא אם כן במעשה הדיוט. (חזו"ע ב/פח)

ט. יש להורות לתושבי ירושלים, להעדיף לכתחילה להסתפר בליל ערב פסח, ולא למחרת היום, לצאת ידי חובת כל הדיעות. (חזו"ע ב/צב)

י. ומכל מקום אם לא הסתפר בליל ערב פסח, מותר להסתפר בערב פסח קודם חצות, ואם שכח להסתפר לפני חצות, מותר לו להסתפר אחר חצות ע"י עצמו, אבל לא ע"י ישראל חבירו, אפי’ בחינם. ומכל מקום מותר לו להסתפר בשכר אצל ישראל עני שאין לו מה לאכול כפי הצורך בליל הסדר וכיום טוב של פסח, וכן מותר להסתפר ע"י גוי בשכר בערב פסח אחר חצות. (שם. יחו"ד ד/כ)

יא. אם חל ערב פסח בשבת, מותר להסתפר בערב שבת. (יחו"ד א/צא)

יב. מותר לגזוז צפרניו בערב פסח אחר חצות, וכן מותר לצחצח נעליו במשחת נעלים ולהבריקם לכבוד יום טוב. ומותר לגהץ הבגדים במגהץ חם. ומותר לכתוב ספרים דרך לימודו, אפי’ אין בהם צורך המועד, ומותר לצלם בצלמוניה צורת אדם או נוף בערב פסח, (ומותר לבנות ביתו ע"י גוי בערב פסח אחר חצות, זולת במקום שנהגו להחמיר, שאין להקל). (יחו"ד ד/לד. וחזו"ע ב/צא)

יב. במה דברים אמורים בערב פסח אחר חצות היום, אבל קודם חצות, הדבר תלוי במנהג המקומות, מקום שנהגו לעשות מלאכה עושים, מקום שנהגו שלא לעשות אין עושים. והמנהג בירושלים לעשות מלאכה עד חצות, ומכל מקום מידת חסידות להקדים להסתפר ביום י"ג ניסן. (חזו"ע ב/צב)

יג. מותר לכתוב ספרים דרך לימודו בערב פסח אחר חצות. ויש אוסרים בזה, כי ראוי להחמיר בו יותר מחול המועד. והעיקר כסברא ראשונה אף לכתחילה.

יד. המנהג לומר מזמור לתודה בפסוקי דזמרה של שחרית, גם בערב פסח ובחול המועד של פסח, חוץ משבת ויום טוב.

         

 

 

 

טו. אסור לומר על בהמה בין שהיא חיה בין שהיא שחוטה, ואפילו על חתיכת בשר, "בשר זה לפסח", לפי שנראה שהקדיש אותה מחיים לקרבן פסח, ונמצא כאוכל קודשים בחוץ, אלא יאמר "בשר זה ליום טוב". וכן אל יאמר בביתו לצלות הזרוע "לפסח" אלא "ליום טוב". ואף על פי שמצד הדין אין איסור אלא בבהמה, אבל בתרנגולים מותר, מכל מקום טוב להחמיר בזה, ואפילו בדגים. אבל מותר לומר חטים אלו לפסח. (חזו"ע ב/קא)

 

 

 

טז. הבכורים מתענים בערב פסח, בין בכור מאב בין בכור מאם, זכר לנס שנעשה לבכורי ישראל, שפדאם ה’ בשעה שנגף את בכורי מצרים בליל פסח. ובכורים שיש להם כאבי עינים, פטורים מתענית זה, שבמקום חולי וצער לא נהגו. (יבי"א א/ה. וחזו"ע ב/צו)

יז. יש אומרים שאפילו נקבה בכורה, מתענה בערב פסח, ואין מנהגינו כן, ולכן אם עורכים סעודת סיום מסכת בבית הכנסת בערב פסח, אין לחייבן לבוא לבית הכנסת לשמוע את הסיום, ומותר לקחת להן עוגה וכיוצא בזה בסעודת הסיום. והיכא דאפשר, טוב שהבכורה הנקבה תלך לעזרת נשים שבבית הכנסת לשמוע את הסיום. (יבי"א ד/מב. ויחו"ד ג/כה)

יח. במקומות שבכורות נקבות מתענות, אם הבכורה היא מעוברת או מניקה, אין לה להתענות, ומיום הלידה עד סוף כ"ד חודש נחשב דינה כמניקה, אף על פי שאין התינוק יונק ממנה בפועל. (יחו"ד ג/כה. וחזו"ע ב/צז)

יט. בדורות אלו שירדה חולשה לעולם, והתענית גורמת להפרעת עריכת הסדר בליל הפסח כמצוותו, ושתיית ארבע כוסות, ואכילת מצה ומרור וכו’, נהגו להקל להפסיק התענית ע"י השתתפות בסעודות מצוה, כגון סעודת סיום מסכתא, וסעודת חתן וכלה בתוך שבעת ימי המשתה, וסעודת ברית מילה ופדיון הבן, ויש להם על מה שיסמוכו. (יבי"א א/כה. וחזו"ע ב/צז)