פשוט, לשתוק!
כשאנחנו מסוגלים לשמוע ביקורת, קצת לא הרבה, מבלי להחזיר מטחי אש, הקב"ה משפיע עלינו שפע של ברכות באותם רגעים. רחלי רקלס החליטה לשתוק!
אני חושבת שאחד הדברים הטובים שאני עושה עכשיו, זה לכתוב את המאמר הזה. כן, אפילו אם הוא קצר.
למה? אתם בוודאי שואלים.
ובכן, כי הפה שלי מכוסה עם נייר דבק.
למה? עכשיו עכשיו אתם בטח גם מרימים גבה.
ובכן, הילדים שלי היו הפעם בצד הרעשני והקולני (איזו הצהרה!) ושכנה נחמדה שלנו התלוננה עליהם.
תודה לא-ל שהיא לא הייתה בהישג ידי כשהיא פתחה בזרם הקיטורים שלה עליהם… כי אני יכולה להתלונן על הילדים שלי כל היום, אבל שמישהו אחר יעשה את זה? ממש לא! אלא אם כן הוא רוצה לפגוש את המאמא העיראקית שבי חזיתית…
אז מה עשיתי? פשוט, התנצלתי התנצלות מזויפת וחזרתי הביתה. עמדתי בחוץ והסתכלתי עליהם פה ושם, ובאמת, הם לא עשו שום דבר לא בסדר. ולא, אני לא משוחדת, כי אני לא עושה להם שום הנחות. אבל כשנכנסתי הביתה, רתחתי. דיברתי על זה עם בעלי ואז וחשבתי על כל מיני תגובות שלי כשאפגוש את אותה שכנה נחמדה.
מאמרים נוספים בנושא:
החלום של כל אמא, ואחות טיפת חלב
ואגב, על מה היה כל העניין? ובכן, הילדים שלי שיחקו בחצר שלנו, וילדים כמו ילדים – הם יצורים קולניים ומאוד פעילים, ובטעות הכדור שלהם עף לחצר שלה.
זהו.
טוב, אז אני קצת כועסת מכל העניין הזה. אבל אני חייבת להמשיך ולהזכיר לעצמי את אחד מכללי האמונה הבסיסיים: שהכל, כולל הכל, מהשם!
אם הקב"ה הרגיש שאני צריכה לסבול ביקורת/תלונה פוגעת ומעליבה, אז אני פשוט צריכה להפסיק להסתכל על השכנה שלי כעל הסיבה לתנודות הבלתי נסבלות של מערכת העצבים שלי. ואני גם לא צריכה לומר לה שום דבר, בעיקר כשאני כועסת.
מה כן?
הכי פשוט, לסתום את הפה, לא להתלונן בעצמי, ולקבל את דבריה כהארה מאירה. אם אני מסוגלת להגיע אליה בצורה רגועה יותר ביום אחר ולהסביר לה בנעימות שהילדים שלי לא התכוונו להעיף את הכדור לחצר שלה, או של מישהו אחר בכלל – אז מה טוב. ואם הם היו עושים את זה בכוונה, בוודאי שלא ארשה להם לשחק יותר עם הכדור בחצר.
אבל בינתיים, משיח יבוא ואני אמשיך לעבוד על זכות השתיקה.
כי כשאנחנו מסוגלים לשמוע ביקורת, קצת לא הרבה, מבלי להחזיר מטחי אש בחזרה, הקב"ה משפיע עלינו שפע של ברכות באותם רגעים.
ולא רק, הזמן הזה הוא זמן יקר מאוד, עד כדי כך שאנחנו יכולים לבקש מבורא עולם כל מה שאנחנו צריכים. ואם זה משהו שיועיל לנו, אז הוא ייתן לנו אותו בשמחה ויענה לתפילותינו.
אז אל תפחדו מביקורת או מהערות כאלה ואחרות. קבלו אותן בברכה, אם הן כבר עשו את דרכן אליכם…
ובינתיים, אני הולכת לקנות מחסום פה, כי הדבק הזה הרג אותי…
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור