צעד ראשון להצלחה
אם אתם מאלה שמוכנים לעשות דברים, הנה אתגר מעניין, אפשר לקרוא לו "אתגר ההצלחה" או "אתגר אלול". או אם תרצו, הצעד הראשון להצלחה!
אומרים, שאנשים שמצליחים מוכנים לעשות דברים שאנשים שלא מצליחים לא מוכנים לעשות.
באיזה חלק של המשפט הזה אתם נמצאים?
אם אתם מאלה שמוכנים לעשות דברים, הנה אתגר מעניין, אפשר לקרוא לו "אתגר ההצלחה" או "אתגר אלול".
ולמה?
כי אלול כבר כאן. וזה אומר, שמי שרוצה להצליח מתבונן על סולם העדיפויות שלו ומבין שבתקופה הקרובה הסולם הזה משתנה. לראש הסולם עולה התיקון העצמי שלנו ולא סתם, מכיוון שתקופה זו של השנה היא כל כך מיוחדת, היא זמן שמוביל אותנו להתעלות ותורמת לנו המון.
אז בואו ניקח את הצעד הראשון להצלחה, והקב"ה יהיה בעזרנו.
הצעד הראשון בתיקון שלנו (בעיקר כשאנו ניגשים לטפל בקדושה האישית שלנו) הוא: הידיעה שיש לנו יצר הרע! במילים אחרות, אדם צריך להיות מודע לעובדה שמלחמה מתנהלת סביבו כל הזמן, לכן צריך לנקוט במשנה זהירות עד לרגע האחרון שלו עלי אדמות.
וברגע שאדם מודע לעובדה זו, הוא מתחיל להתפלל ברצינות ובכוונה. הוא מבקש מבורא עולם שיעזור לו להתגבר על היצר הרע כמו על הכעס, התאוות ובזבוז הזמן בחייו. הוא מבקש תמיד את עזרתו גם כדי לקיים מצוות, ובמיוחד עזרה בכל הקשור לעבירה הקשה – רכילות ולשון הרע, כי הוא יודע שחז"ל (בגמרא, קידושין ל, ע"ב) מזהירים אותנו שוב ושוב: שאלמלא הקב"ה עוזרו – לא יכול לו!
מה הקב"ה רוצה מהאדם במלחמה המתמשכת האינסופית הזו?
מאמרים נוספים בנושא:
כמה קטן ככה גדול
הפרומו להתחלה הגדולה
מחר הם לא יהיו פה
הזדמנות לנצח
אנשי אלול
ראשית, הוא רוצה שנכיר בעובדה שיש לנו יצר הרע. דבר שני, לא אנחנו בראנו אותו, אלא הקב"ה בחכמתו האלוקית והאינסופית הטמיע אותו בתוכנו. דבר שלישי, הוא לא רוצה שנרדוף את עצמנו בגלל שיש לנו יצר הרע, וגם שלא נהיה עצובים ומדוכאים.
הוא ברא אותנו בצורה כזו שתמיד נצטרך את עזרתו, כך שתמיד נהיה במצב של תפילה ורצון בקרבתו.
וכידוע, הנקודה המרכזית של כל רוע הוא היצר הרע שבא מאחת התאוות הקשות – תאוות ניאוף.
כל אדם שכנה עם עצמו יודה שהוא חווה אתגרים יומיומיים בנקודה זו, עליהם לא יצליח להתגבר בלי עזרתו של הבורא. לכן, אנחנו חייבים לבקש את רחמיו וחסדיו ואת הסיוע שלו בכל יום ויום, ובעיקר כשאנו באים לתקן מידה זו.
וזאת מלחמה.
היצר הרע הוא אויב אכזרי חסר רחמים. תארו לעצמכם שהיינו צריכים להתפלל בשדה קרב תחת אש תמידית של האויב. כך בדיוק אנחנו צריכים להתפלל ולבקש מהשם כל יום שיעזור לנו לתקן את עצמנו ולהתמודד מול אתגרי המידות השליליות. כמה מלמולים בתפילה לא ישנו את המצב, הם אומנם טובים אבל לא מספיקים. אדם צריך להשקיע לפחות חצי שעה של תפילה כל יום ולבקש מבורא עולם שיעזור לו לשמור על הקדושה האישית שלו.
ברגע שאדם מפנים את העובדה שיש לו יצר הרע ושהוא חייב להתפלל לבורא עולם ולבקש את עזרתו, הוא מתחיל לחיות חיים חדשים עם עליה רוחנית יציבה. הקב"ה מחכה לשמוע אותנו, את התפילה שלנו, והוא יותר שמח מאיתנו לעזור לנו להתגבר על היצר הרע שמפיל ומכשיל אותנו. אין דרך אחרת!
בבית דין של מעלה לא ישאלו את האדם למה יש לו יצר הרע ותאוות הגוף. הוא יתבקש לענות על שאלה אחת: למה לא התפללת לבורא עולם שיעזור לך? משום אדם בעולם לא מצפים שיתגבר על יצרו לבדו, כפי שאומרים חז"ל בדברי הגמרא לעיל, אלא ללמוד ממעשיהם של הצדיקים ולצעוד בדרכם, וזה אומר – להתפלל תמיד שנזכה לעזרה משמים בכל מה שאנו עושים!
אנשים מוחים בפניי על כך שחצי שעה ביום זה הרבה. אבל אני שואל, האם אפשר להעלות על הדעת שאדם יכול להתגבר על אתגר כזה עצום עם כמה מלמולים ומילים במשך מספר דקות כל יום? ממש לא!
וכי מה יאמר האדם להגנתו כשיום הדין יגיע? "רציתי אבל לא הצלחתי להתגבר על הדחף לראות/ לעשות/ לדבר…" אם הוא באמת היה רוצה, הוא היה מקדיש לזה פרק זמן מכובד כל יום והיה מבקש את עזרתו של הקב"ה – ומצליח!
רדיפה עצמית לא מתקנת שום דבר, היא גם לא מועילה. אדרבה, היא גורמת לדברים להיות גרועים יותר. לכן, אנחנו צריכים לטפל בכל תחום ועניין בחיינו עם גישה חיובית וממקום שקול, ולא מתוך לחץ, רדיפה או האשמות עצמיות, אלא – לפנות לבורא עולם ולבקש ממנו שיעזור לנו! זה מה שהוא מצפה מאיתנו!
משמעות המצווה המקסימה: "קדושים תהיו כי קדוש אני" (ויקרא יט, ב) היא – שאנחנו נעשה כל שביכולתנו כדי להתמודד עם אתגרי החיים, ובעיקר עם עניין הקדושה האישית שלנו. וכשנעשה זאת, הכל ישוב על מקומו – נהיה מחוברים לבורא ונתחיל לטעום את טעמם המתוק של החיים.
המניעה הכי גדולה, תוך כדי ההתקרבות לבורא עולם, היא – חוסר אמונה.
חוסר אמונה, זו בעצם הכרזה, אפילו הוכחה לכשעצמה, שהאדם רודף את עצמו, נוטה למצבי רוח משתנים עד כדי דיכאון, עצבות ועייפות רגשית.
ואומר רבי נחמן מברסלב, שאנשים לא מצליחים לקיים את עצתם של הצדיקים מכיוון שחסרה להם אמונה. בזמן שעצתם של הצדיקים אמורה לגרום לאדם לחיות חיים מתוקים וקלים, חוסר אמונה רק מכביד על החיים והופך אותם לקשים יותר.
הרבה אנשים טוענים שהם "מאמינים" בבורא עולם, אבל בפועל – הם לא מיישמים שום כלל מכללי האמונה בחיי היומיום שלהם, כי אם היו עושים זאת הם היו מתפללים עם כל הכוח והכוונה וזוכים לשפע של ברכות משמים.
זה מה שאנחנו צריכים לעשות בתקופה המקסימה הזו של השנה, אפילו רגע לפני שאלול יכריז שהוא כאן.
תנסו, מקסימום זה יצליח.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור