קצת אופטימיות לא תזיק

גישה אופטימית היא חלק בלתי נפרד מהניצחונות שלנו בחיים. יש ההופכים לאלופים כבר במאמצים הראשונים, ויש שהדרך לאליפות עוד ארוכה ומלאה בניסיונות, מפחי נפש והמון אכזבות.
 
כילד, הדמות אותה הערצתי הייתה דווקא זו של צ'רלי בראון, הלוזר הכרוני מסדרת הקומיקס "פינאטס". היוצר של צ'ארלי בראון, צ'ארלס מ. שולץ, היה אחד האנשים הכי מפורסמים ומשפיעים בתחום האיור וכתיבת קומיקס. וגם הוא, כמו הדמות שלו, היה לוזר סדרתי. הרבה לפני ההצלחה המסחררת שלו, כל פרויקט שהגיש או היה שותף לו נכשל ונפסל בצורה מוחצת, ואני מדבר על משהו שקרה עוד כשהיה קטן… ילד בן שמונה! בתיכון, הוא נכשל במקצוע הפיזיקה כשהיה וקיבל אפס! הוא גם נכשל בלטינית, אלגברה ואנגלית. גם בספורט המצב לא היה טוב יותר. ולמרות שהצליח להצטרף לנבחרת הגולף בבית ספרו, הוא הפסיד בתחרות הראשונה והחשובה של העונה…
 
צ'ארלס שולץ החליט לעשות תפנית חדה והחל ללמוד רישום ואיור, והיה גאה ביצירות שלו. עורכי ספר המחזור של בית ספרו דחו על הסף את האיורים שלו לספר, אבל הוא עדיין האמין בעצמו. אחרי שסיים את חוק לימודיו הוא הכין תיק עבודות לחברת וולט דיסני, גם שם הסירוב היה מוחץ וכואב. והוא לא ויתר ולא התייאש. הוא החליט לספר את סיפור חייו בדמות סדרה מצוירת, כשהדמות הראשית היא ילד קטן שחווה את הכישלון ותחושת הלוזריות שוב ושוב, דמות שמיליוני אנשים למדו לאהוב ושהפכה לכוכב בינלאומי. כן, אני מדבר על צ'ארלי בראון.
 
מאמרים נוספים בנושא:
אתגר  החושך
היינו  שם
הנוסחה  הנכונה
 
ג'נסון באטן, נהג מכוניות מרוץ בריטי זכה באליפות פורמולה 1 בשנת 2000, אבל בטסט הראשון הוא נכשל…
 
סר אדמונד הילרי, מטפס הרים מניו זילנד, השתתף בשני ניסיונות לכבוש את פסגת האוורטס, ורק בשלישי הוא נחל את ההצלחה והיה הראשון שזכה לעמוד על קצה ההר הגבוה בעולם ב-1953 ולחייך למצלמה חיוך של מנצח.
 
בנג'מין נתן קרדוזו היה שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית בניו יורק. מצחיק, או שלא, אבל בלא מעט מבחנים הוא נכשל בטרם הפך לעורך דין ובהמשך לשופט בערכאה המשפטית הגבוהה בארה"ב.
 
שולץ, באטן, הילרי וקרדוזו, כמו הרבה מנצחים אחרים, המשיכו לטפס אל הפסגה גם כשנכשלו בדרך אליה. למעשה, כל צעד שהם עשו לכיוון הפסגה היה הצלחה בפני עצמה.
 
סיבות רבות ובהחלט טובות יש לעובדה שאנו חווים כישלונות, מניעות וקשיים בחיים. ולא רק, לבורא עולם יש סיבות מצוינות שרק הוא יודע למה עדיין לא זכינו בהצלחה אותה אנו רוצים, ובעיקר את זו שבאה אחרי הניסיון הראשון.
 
הניצחון  הקדוש
הצלחה באה עם עבודה
חמישה צעדים להצלחה
ליצור  כלים גדולים
 
אך השאלה המעושה נשאלת שוב ושוב: אם בורא עולם שולט בהכל, והוא אוהב אותי, אז למה הוא לא מאפשר לי להצליח?
 
לפני שאענה על השאלה, אציין שכישלון בדרך להשגת המטרה הוא בהחלט צער וייסורים לאדם, מכיוון שהחיים שלנו הרבה יותר נעימים כשטועמים את טעם ההצלחה. תקופת הכישלונות, הקשיים והאתגרים אומנם קשה, אבל בהחלט אפשר להסתכל עליה כעל חצי הכוס המלאה, כצד החיובי והמועיל. ומכיוון שכך, אפשר לנסות להבין למה אנחנו לא מקבלים את ההצלחה כבר בניסיון הראשון.
 
א. בורא עולם מעכב את ההצלחה עד שנלמד להתרוקן מכל שמץ של אגו המקונן בתוכנו, כדי שההצלחה לא תגרום לנו להתמלא בגאווה, כי כשהגאווה בשטח הקשר עם בורא עולם מתמעט עד כדי נתק, וזה עושה לאדם הרבה מתח.
 
ב. בורא עולם מעכב לפעמים את ההצלחה כדי לעודד אותנו לעשות מאמץ נוסף, הרבה יותר משמעותי ומועיל מהקודם.
 
ג. הבורא משתמש בעיכוב ההצלחה כמבחן באמונה. כשאנחנו מקבלים את השתלשלות האירועים והנסיבות בצורה אופטימית, במיוחד זו שבאה עם אמונה, בזה אנו מראים לו שאנחנו ראויים להצלחות העתידיות שהוא צופן לנו.
 
ד. אחת הסיבות הבולטות לכך שאנחנו לא כובשים את הפסגה כבר בניסיון הראשון היא, שיכול מאוד להיות שאנחנו מטפסים על ההר הלא נכון, הר לא לנו. זו הסיבה שבורא עולם מוריד אותנו ממנו (מה שאנו מכנים 'כישלון'). אנחנו צריכים לוודא שהטיפוס הוא על ההר שלנו, ולא של אחרים.
 
קשיי החיים, המניעות והכישלונות לא פעם גורמים לנו לעשות הערכה מחודשת של סדרי העדיפויות שלנו בחיים, של המטרות, וכמובן לראות לאן פנינו מועדות.
 
אייזיק ניוטון נאלץ לטפל בחווה המשפחתית לאחר מות אביו, אבל הכישלון בתחום זה היה מר ונחרץ ומתובל באומללות רבה. אם היה מצליח, מעולם לא היה מגיע ללימודי הפיזיקה בקמברידג'.
 
וולט דיסני עבד בעיתון של קנזס סיטי כמאייר, אבל פוטר בגלל "חוסר יצירתיות".
 
סטיבן שפילברג התחיל להפיק סרטים רק אחרי שהודח שלוש פעמים מהאוניברסיטה של קליפורניה.
 
למדתי חקלאות באוניברסיטה, לימודים שבנו את החלום בו ראיתי את עצמי כבעל חווה אי שם בארה"ב מגדל פירות ותרנגולים. בגיל 33 אחרי שחוויתי מצב של סכנת חיים במלחמת לבנון הראשונה החלטתי לשנות כיוון, חזרתי בתשובה והיום אני עוסק בהפצה וקירוב רחוקים. אם לא המניעות והטראומה יכול להיות שהייתי עדיין אוסף פירות בארגזים ומאכיל תרנגולים, במקום לעזור לאנשים בכל העולם, הדבר שאני באמת אוהב לעשות.
 
אל תיתנו למניעות לאכזב אתכם. יום אחד תסתכלו לאחור ותגלו שכולן, בלי יוצא מן הכלל, היו רק לטובתכם, ולטובתכם הנצחית, אבני דרך חשובות בחיים. אז תמשיכו. כי כל זמן שאנחנו לא מוותרים, במוקדם או במאוחר, נגיע לפסגה. כל זמן שאנחנו אופטימיים ומתקדמים, אנחנו בעצם כבר בפסגה. כל צעד שאנחנו עושים קדימה, לעבר המטרה, הוא הצלחה בפני עצמה!