קרן אור

זה קורה דווקא בימים המאתגרים, אלה שלפעמים מרגישים לנו כמו על רכבת הרים, פעם למעלה פעם למטה ופעם לופ כזה שמסחרר אותנו.
 
זה קורה לנו דווקא בימים שהמשקל של הקושי מורגש היטב על הכתפיים והגב שלנו.
 
וכשקשה לנו, אנחנו לרוב נוטים לשכוח את הטוב.
 
והשאלה היא, למה? למה זה קורה לנו? לאן נעלמו כל הטוב והחסדים שמורעפים עלינו בימים שהשמש זורחת והציפורים מצייצות לנו בלב?
 
כמה טוב זה עושה בלב כשיש את מי להאשים – היצר הרע. ובצדק. כי הוא עושה ויעשה כל שביכולתו כדי להשכיח לאדם את הטוב, את החסדים ואת מי שעומד מאחורי כל אלה – בורא עולם, ועיקר ההסתה שלו את האדם מדרך הישרה מתמקדת בזה.
 
מאמרים נוספים בנושא:
זה התפקיד שלו
עוד יום  שגרתי
ברוכים הבאים לזירה הלוהטת
 
אם בימים כתיקונם אמרנו 'תודה אבא על הבגד שנתת לי ללבוש', 'על האוכל', 'על הבריאות', 'על הנס שעשית לי…' כשרע לנו אנחנו שוכחים את כל אלה. ולא רק, חז"ל הרי מלמדים אותנו ש"חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה", אז אנחנו גם לא אומרים תודה גם על הקושי או האתגר. נכון, זה לא קל ולא תמיד זה מסתדר לנו בהיגיון, כי איך אפשר לומר תודה כשרע לנו, כשאנחנו חולים, כשכואב לנו?!? אבל דווקא אמירת התודה עושה את ההבדל הגדול – במקום להרגיש את הכאב והסבל, אחרי שאמרנו תודה ישנה הקלה בהרגשה הכבדה שמלווה אותנו. בורא עולם מסייע לאדם ונותן לו השלמה אמיתית מבפנים עם מה שקורה איתו, וכן את הכלים להתמודד עם המצב. כשאדם לא מודה, הוא למעשה חוסם את הטוב האדיר הזה, את קבלת הכלים הנחוצים לו להתמודד עם מה שהוא עובר, כשהראשון בהם הוא ההשלמה – ההבנה שזה המצב שלי ומכאן אני צריך לפעול הלאה.
 
ולא תמצאו אדם אחד על הגלובוס הזה שלא מתמודד עם אתגרי החיים, כולל הגדולים. זה חוק בלתי נפרד מקיומנו בעולם הזה ואין יוצאים מן הכלל. אז למה לבכות? למה להתבכיין? דוד המלך ע"ה במצבים הכי קשים שחווה התמודד עם אתגרים שאנשים פשוטים כערכנו לא היו מסוגלים להתמודד או להכיל אותם, ואמר תודה. תארו לכם, אם הייתם מלכים איך הייתם מגיבים או מתמודדים עם בן מורד כמו אבשלום? 'השם, זה לא הוגן! למה אתה עושה לי את זה?! איך יכול להיות שהבן שלי, בשר ודם שלי, קם עלי ככה? אחרי שנתתי לו את כל חיי?! איך אתה מאפשר לדבר כזה זה לקרות?…'
 
ובן מורד הייתה רק בעיה אחת מיני רבות מהן סבל דוד המלך, אפילו עד יומו האחרון עלי אדמות…
 
ולא, דוד המלך לא בכה וגם לא התלונן. אדרבה, הוא עשה בדיוק את ההיפך. עדות נפלאה לכך אנו מוצאים באחד המזמורים הנפלאים שכתב בספרו המיוחד – תהילים: "מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו" (פרק ג, א) – מזמור, היא מילת שבח והלל. כשדוד המלך ברח מירושלים בגלל שבנו רדף אותו הוא הילל את בורא עולם ואמר, "ואתה ה' מגן בעדי, כבודי ומרים ראשי" (שם, פסוק ד) ותוך זמן קצר הוא שב לממלכה שלו וזכה להנהיגה שוב. ומה הוא עשה? פשוט, אמר תודה על הכל, כולל על האתגר הכי קשה שיכול להיות להורה עלי אדמות – שבנו קם עליו ורוצה להרוג אותו! דוד המלך ידע באמונה השלמה והמיוחדת שלו שכל מה שהבורא עושה – לטובה הוא עושה, ואין יוצאים מהכלל אפילו לא מלך ישראל.
 
כשאני מדבר עם אנשים, לתדהמתי אני מגלה שהם חושבים שהמקור לכל הדברים שהם חווים יכול להגיע מכל כיוון אפשרי – כלומר, הוא עשה לי, הוא לקח לי, וזה בגלל שבאותו יום קרה כך… חוץ מלהבין שהכל מאת השם. וכאן מתחילה הטעות הנוראה. אין עוד מלבדו!!! הסיבות הנראות לעין, אלה החיצוניות שאנחנו נוטים להפנות אליהן את האצבע המאשימה שלנו, הן רק גורמים וסימפטומים, לא משהו בפני עצמו, והכל כולל הבעיות הללו מאת השם, הוא המקור היחיד!
 
ומכיוון שהכל מאת השם – אז הכל כמובן טוב, לטובה ולטובתנו הנצחית. זו סיבה מספיק טובה לומר לאבא שבשמים תודה רבה לך! ואם אפשר, תשירו ותרקדו את התודה הזו.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
רק מילה אחת
תודה, אבא!
ותודה על  הכל
עושים  מסיבה מהתודה
תודה. הכי פשוט
 
מעין עולם הבא
 
אבל מה הבעיה? שאנשים לא מאמינים שהכל לטובה, כמו שאומר רבי  נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן) "שאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא"! רוצים להרגיש בחינה של מעין עולם הבא? תבינו שכל מה שאתם עוברים – הכל לטובתכם. הבנתם את זה? עכשיו תגידו תודה בפה מלא ובקול רם! ואז תראו איך שערי הישועות נפתחים, ובזו אחר זו הן יעטפו אתכן. נס אחרי נס כפשוטו. וככל שהקשיים והאתגרים מורכבים, זה אומר שאנחנו צריכים לחזק את האמונה שלנו שהכל לטובה ולהתחזק באמירת התודה.
 
אז הרבה אנשים אומרים לי שהם מאמינים ושיש להם אמונה, אבל כמה מהם באמת אומרים תודה כשהם חווים קושי בחיים? להיות מסוגלים לומר תודה לבורא עולם בכל מצב אפילו הכי קשה, זו האמונה האמיתית! לא משהו מהשפה לחוץ. האמונה שלנו נבחנת שוב ושוב כל הזמן, לא כשיש לנו ביחד אחת מילקשייק טעים וביד השנייה חתיכת עוגת שוקולד שלוש שכבות. תראו איך אדם מגיב כשמישהו מבזה אותו, כשדברים לא הולכים לו בחיים כמו שהוא רוצה. מד-האמונה האמיתי נמצא במבחנים האלה, לא כשיושבים על כיסא על שפת הים.
 
הגלות והגולה הם תוצאה של בכיינות, תלונות ומרמור. אבל הגאולה תהיה תוצאה של אמונה ותודה! רק תגידו "תודה אבא" ותראו איך החיים משתנים מקצה אל קצה, איך דלתות הישועות נפתחות בפניכם.
 
תסתכלו סביבכם עכשיו, ברגע זה ממש, ותראו כמה סיבות נפלאות יש לכם לומר תודה לבורא עולם: 'תודה אבא יקר על החמצן שאתה נותן לי לנשום. תודה אבא יקר על הריאות שמתפקדות טוב ומכילות את החמצן שאתה נותן לי. תודה אבא יקר שלי על פעימות הלב, על הבגדים שעל גופי ובארון, שאני רואה, שיש לי כליות בריאות, על קורת גג מעל לראשי, על שתי ידיים ורגליים, על נשמה שאתה מחזיר בי בחמלה, רבה אמונתך בכל בוקר…'
 
אנשים מקבלים דברים כאלה, ועוד רבים ונפלאים, כדבר מובן מאליו ולכן לא אומרים תודה. אבל אני שואל, למה לחכות לרגע בו נרגיש לחוצים בפינה? למה לחכות לרגע שיכאב או שנאבד דבר שיקר לנו?
 
אל תתמהמהו ואל תהססו, בנשימה אחת אמרו תודה אבא יקר שאתה עושה את הכל לטובתי הנצחית". הסתכלו על העולם עם אמונה והחיים שלכם יהפכו לגן עדן עלי אדמות. כי איך אומר רבי נחמן, "אדם בלי אמונה, חייו אינם חיים!" גיהינום עלי אדמות… למה לחיות חיים כאלה?!
 
נכון, מי מאיתנו לא חווה קשיים? תראו אותנו, עם ישראל ככלל וכפרט, אילו ניסיונות אנחנו עוברים? כמה כאב וצער? אבל כגודל הניסיונות והצער אנחנו רואים איך בורא עולם מגן ושומר עלינו תמיד!
 
חפשו תמיד את קרן האור שבתוך החושך הנורא, היא שם! תמיד יש טוב שנאמר עליו תודה לבורא עולם. ואם נפקח את העיניים נראה אותו. וברגע שנאמר תודה, אפילו על משהו אחד, תראו איך אבא נותן לנו עוד אלף סיבות לומר לו עוד אלף פעמים תודה. ויהי רצון שנזכה רק להודות על הכל ונזכה למשיח צדקנו ולגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.