רצון

 

בעיניין מצוות חלה – תיקנו חז"ל גם בחו"ל מצווה זו, בכדי שלא תתבטל תורת חלה, כי עיקר הארת הרצון שבקדושה זוכים לקבל בשעת האכילה, ועל ידי מצוות חלה נתתקנת האכילה, שיזכו לקבל על ידה הארת הרצון, ועל כן נקראת חלה, מלשון תוחלת וקיווי, שהוא בחינת רצון וגעגועים, ורק זה נשאר לנו בגלות הארוכה הזו, ועל כן חלה אין לה שיעור מדאורייתא, כי הארת הרצון הוא בחינת אין-שיעור, ודווקא על ידי זה יכולים להתחזק תמיד ולכבוש את כל מלחמות מצווה, ולהילחם בזה העולם עם היצר-הרע וחילותיו, מאחר שהם מתגברים מאוד מכל צד ורוצים להפיל את האדם גם מהרצון שבקדושה. לכן צריך להתחזק בזה מאוד ולא להתייאש בשום אופן ולהיות איש חיל ולהתגבר על כל פנים רק בעזרת רצונות טובים הבאים מצד הקדושה, כי רק כך יוכל להתגבר במלחמה זו, כי זה נשאר קיים לעולם, יהיה איך שיהיה, כי הוא דבר שאין לו שיעור, וכל אחד כפי מה שהוא יוכל להתחזק בזה תמיד בכל מה שעובר עליו, כי הרצון אל הבורא יתברך הוא תמיד חזק.

 

 

 

אמר דוד המלך ע"ה (תהילים קיט): "דרך מצוותיך ארוץ" – כלומר שאפילו המצוות וההנהגות שנקראות דרך, כלומר שהם מדרך ארץ ומצד היושר והשכל ומחוייבים להתנהג כך, כגון לא לגזול את חברו וכו’. אפילו באלו המצוות שהן בחינת דרך ארץ כנ"ל, "מצוותיך ארוץ" – כלומר שאינו מקיימן מצד דרך ארץ המחייבת, אלא בגלל שהן מצוות התורה הקדושה. ואינו מקיימן מצד הנימוס אלא, מצוותיך ארוץ, שאני רץ לקיימן מכיון שכך גזרת עלינו בתורה. ועל כן אמרו רבותינו ז"ל (יבמות סא.): ישראל קרויים אדם ואין העכו"ם קרויים אדם. כי "אדם" הוא ראשי תיבות: דרך מצוותיך ארוץ, כי ישראל עם קדוש ואפילו מצוות שהן מצד הנימוס, אינם מקיימים בגלל החיוב הבא מצד הנימוס, אלא רק בגלל שהן מצוות מהתורה הקדושה, ולכן נקראים הם "אדם".

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.