אתגר לגאונים
חושבים שאתם גאונים? נסו את האתגר המיוחד שהרב שלום ארוש מציע. יש גם בונוס: הסתכלות חדשה ומעניינת שתוביל לגילוי העושר האגדי שלנו, מה שהופך אותנו למיליארדים.
וכך אומר רבי נחמן מברסלב: צריך להסתכל רק על הטוב שבנו, למנות את אינסוף הנקודות הטובות שיש בנו, כי אנחנו עשירים גדולים. מאוד. הרי בוודאי יש בכל אחד מאיתנו טוב. צריך רק להתבונן, לאתר ומיד להפקיד אותו בחשבון הבנק הרוחני האגדי שלנו. והטוב הזה מתגלה בדמות נקודות טובות מגוונות כמו תפילות, מצוות, מעשים טובים, חיוכים, מילים טובות, הארת פנים ועוד.
ועכשיו, שאלה.
אם אחד הילדים הפליא אתכם בהתנהגות מצוינת והייתם רוצים לתגמל אותו בפרס מיוחד – מה הייתם עושים מתוך שתי האפשרויות הבאות: האם הייתם פוטרים אותו ממשימות וממטלות, או שהייתם דווקא מעמיסים עליו ומוסיפים למה שהוא כבר מקיים עוד משימות רבות?
לכאורה, אין היגיון בלתגמל את הילד על ידי שנעמיס עליו עומס נוסף, נכון?
לפי זה נסו להסביר את המשנה הבאה שכולנו מכירים: "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות". בורא עולם רוצה לתגמל אותנו? מצוין! אז מה הפרס? פטור משמירות ותורניות מטבח כמו בצבא? לא. במקרה הזה הפרס מאוד מעניין: במקום שבע מצוות כמו לכל בני העולם יהיו לנו תרי"ג מצוות, שזה כמעט פי תשעים וזה עוד בלי המצוות מדרבנן.
והשאלה צועקת: האם ככה מזכים בן אדם? מחייבים אותו? הרי גם כך יש לנו הרבה יותר משימות לעמוד בהן, והרבה יותר אפשרויות להיכשל. האם זה נקרא "לזכות את ישראל"? תנו לנו הסבר!
בבקשה.
הסתכלות חדשה
בפסח התפרסם מאמרי – המשחק שיעשה לכם את פסח, משחק אישי ומשפחתי, מחזק וחינוכי. המוטו שלו במשפט בקצרה: יש לספור את המצוות שאנו רגילים לקיים במשך היום ולהיווכח בכמות העצומה של המצוות הנזקפות לזכותנו. זה המשחק שגילה לנו סוד נפלא: כולנו מיליארדרים.
מאז, אני מקבל תגובות מאנשים רבים המעידים שהם אף פעם לא שמו לב לכל העושר הרוחני הזה. הם תמיד הרגישו חסרים ורחוקים, במקרה הטוב הרגישו רק אנשים "פשוטים" בלי שום דבר מיוחד. ופתאום, הם מגלים שהם מיליונרים! פתאום, הם מתסכלים על עצמם באור אחר לגמרי! פתאום, הם מסתכלים על כל היהדות באור אחר! זה נקרא לזכות את ישראל!
מאמרים נוספים בנושא:
לא משנה כמה אדבר או אכתוב על עניין זה, צריך תמיד להזכיר: שריבוי המצוות הוא רק זכות. על כל העבירות מועילה תשובה ויש תיקון והן עוד יכולות להתהפך למצוות. וגם אם אדם לא זכה חלילה לעשות תשובה ומגיע לו עונש – גם לעונש החמור ביותר יש סוף, הוא לא נצחי. אבל השָׂכר של המצווה ולו הקטנה ביותר הוא נצחי, הוא לא עומד בשום קנה מידה לעונשים ולחיובים. נמצא, שריבוי המצוות הוא הזכות הגדולה ביותר.
מתי מותר וחובה להסתכל לאחור?
כאשר אדם רוצה להשתפר, להתעלות ולעשות שינוי – אסור לו להסתכל על כמה שהוא חסר או גרוע, חלילה. לא רק בגלל שזה ישבור וייאש אותו והוא לא יצליח להשתנות, אלא בעיקר בגלל שזה שקר מוחלט! זה לא נכון! "עַמֵּך כולם צדיקים" אומר הנביא ישעיהו (ס, כא). אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון. כאשר אמת זו ברורה ומאירה מול העיניים – הדרך לשינוי ולשיפור הרבה יותר קלה.
וזה מסביר את אחת השאלות המפורסמות ביותר: אם אנחנו סופרים את ספירת העומר כהכנה למתן תורה, למה אנחנו סופרים את הימים שעברו? הרבה יותר הגיוני לספור לאחור את הימים שנותרו עד מתן תורה, כמו אסיר שסופר את הימים לשחרור, או כמו ילד שסופר עד סיום השנה, או כלה שסופרת את הימים עד לחתונתה, נכון?
אלא שיש בכך מסר חזק מאוד: ההכנה האמתית לקבלת התורה היא לא לראות כמה אני חסר, אלא לראות כמה כבר זכיתי, כמה כבר "יש לי ביד": 'התכוננתי יום אחד, יום אחד הכנתי את עצמי, התקדשתי, נטהרתי, זכיתי להרבה מצוות, והנה כבר זכיתי ליומיים כאלה ולשלושה ימים ולשבוע! וואו! כמה התקדמתי! כמה זכיתי!'… ההסתכלות על העבר ועל ההווה החיוביים שלנו – זה העיקר שעל ידו אנו מכינים את עצמנו לקבלת התורה.
יוצא, שבימים אלה שהם ימי הספירה, המשימה והאתגר של מניין המצוות היא ממש מצוות היום – לספור זכויות, מצוות, מאמצים, מה זכינו כל יום ומה כבר יש לנו ביד.
אתגר לגאונים
ברצוני להוסיף דברים שהתחדשו לי מאז הכתיבה. טענתי שעל מנת לספור את כמות המצוות המדויקת ולהגיע להיקף הנכון – צריך להיות גאון עצום בתורה, כי בכל פרט שאנו עושים ישנן מצוות רבות מאוד. וברוך שכיוונתי, כי מי שעסק בנושא הזה הוא באמת הגאון מווילנא, שעל פי עדות אחיו – הגאון רבינו אברהם, אמר הגר"א שאכן תרי"ג מצוות הן רק שורשים, ובאמת ישנן פי כמה וכמה יותר מצוות עד כדי כך שהמצוות (על פי לשונו): "רבו ועצמו עד אין מספר, עד שמי שיש לו עין השכלי ולב מבין יוכל להתנהג בכל פרטי הנהגותיו וענייניו מקטן ועד גדול על פי התורה והמצוות, ואז הייתה מצווה בכל עת וכל רגע עד אין מספר!"
לספור זה אתגר אדיר, מעניין ומאוד משפחתי. אז קחו מחשבון ותתחילו לחשב ואל תתפלאו שתגלו שעושר זה לא רק לעשירים ששמעתם עליהם…
כלומר, למרות שגם אנחנו בקוצר דעתנו מגיעים בקלות למיליארדים כל הניסיונות הדלים שלנו לספור מתגמדים, לעומת מי שיש לו עין שכלית ולב מבין שיכול ראות בכל רגע ורגע אינסוף מצוות.
כדוגמה נפלאה לכך ניקח את לימוד התורה עליה מדבר רבינו אברהם בספרו "מעלות התורה". נתחיל את החשבון ותחזיקו טוב את הכיסא, כי הדברים לא ייאמנו. נתחיל בכך שכל מילה ומילה בתורה היא מצווה בפני עצמה. אפילו כל אות ואות. לכן מי שלמד מחברו אפילו אות אחת חייב לנהוג בו כבוד, כמו שאומרים חז"ל במסכת אבות. ואם את כל המצוות חישבנו לפי שניות, הרי שאת התורה צריכים לחשב על פי מילים, ו"החפץ חיים" עשה חשבון שבדקה אחת אפשר לומר מאתיים מילים, נמצא שבלימוד התורה ישנן זכויות פי שלוש יותר ממספר השניות!
אבל זה הרבה מעבר לזה, כי בכל מילה של תורה ישנן כמה וכמה מצוות. ורבינו אברהם אחי הגר"א כבר התחיל במלאכה הנפלאה של מניין המצוות לפנינו, והוא מגיע למספר מדהים של מצוות שיש בכל רגע ורגע של לימוד תורה, שהרי כי כל מצווה שחזרה ונכתבה כמה פעמים בתורה – כל פעם היא מצווה בפני עצמה, ואם זה חוזר גם בנביאים ובכתובים זו עוד מצווה.
וכמו שרבינו ה"חפץ חיים" מונה 17 מצוות לא תעשה ו־14 מצוות עשה ושלושה ארורים רק על לשון הרע, כך רבינו אברהם מונה עשרות מצוות רק מלימוד התורה, והוא בעצמו כבר מייעץ לנו לספור את המניין המדויק ואומר: "שימו לבבכם על כל הדברים הכתובים על אצבעותיך להביא מספר מפקד המצוות עשה שנכללו בתלמוד תורה". חוץ מזה, הוא מונה עוד עשר מצוות לא תעשה ועשרות מצוות נוספות מהנביאים והכתובים, ועשרות פרטים במצווה שכל פרט הוא מצווה כשלעצמו.
אז שחור על גבי לבן אתם רואים כמה אפשר לזכות ולהרוויח! היו חכמים וקבעו זמן ללמוד התורה, לעשיית חסדים, לצדקה ועוד, אפילו מעט בכל יום. לעניין הלימוד – בכל מקום ישנם שיעורי תורה בנמצא, למשל בבית המדרש הווירטואלי שלנו. יש גם דיסק־אוֹן־קִי עם שיעורי אמונה רבים לנסיעות.
כאשר מתבוננים ברווחים העצומים, וגם מתחזקים עם הרצון והעשייה להתקדם הלאה והוסיף עוד ועוד – זו ההכנה הגדולה והנפלאה ביותר לקראת חג מתן תורה – חג השבועות – הבא עלינו לטובה.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור