בואו להכיר

זה לא משנה מי אתם, משנה מי הוא!

למה?

תקראו את שיחת החברים הזו ותבינו: "שלום, גדי", "שלום, דני". "גדי, אתה מכיר את אשר?", "את אשר?! בטח שאני מכיר אותו. הוא מהשכונה שלי". "תגיד לי, גדי, הוא בן אדם טוב?", "תשמע, דני, אני לא יודע. אדם יראה לעיניים והקב"ה יראה ללבב…". "אז תגיד לי, אתה יודע אם יש לו שלום בית?", "דני, הגזמת, מה אני חי איתו? מנין לי לדעת מה הולך אצלו בבית?", "אז אתה יודע מה, גדי, תגיד לי, היית חותם עליו ערבות?", "ברור שלא, מה, אני מכיר אותו…?", "אבל הרגע אמרת שאתה מכיר אותו!!!…"

מה קורה פה? גדי מכיר את אשר או לא מכיר את אשר? התשובה היא שגדי מכיר את השֵׁם של אשר והוא גם יודע איך אשר נראה ואולי גם איפה הוא גר, אבל במהות של אשר, מי הוא באמת – אין לגדי מושג. אז מכיר או לא מכיר? ברור שלא!

אז בואו נכיר…

איך זה נוגע אלינו? התשובה היא – משום שהתפקיד שלנו בעולם הוא להכיר את בורא עולם! ולהכיר אותו ממש. לא רק בשם ובכתובת שלו, לא רק בפעולות החיצוניות. התכלית שלנו היא הכרות אמיתית עם הבורא – התכונות והמידות שלו ולהתחבר אליהן.

זאת המשמעות האמיתית של האמונה. כי אמונה, זה לא רק להאמין שבורא עולם ברא את העולם. זה הרי ברור וזו נקודת המוצא. אולם מכאן עלינו לעבוד ולהמשיך לחתור ולחפש עוד, להכיר את מידותיו של הבורא ולגלות כביכול את מהותו של הקב"ה.

וכשאומרים – להכיר אותו לעומק, הכוונה היא שכל האושר, הסיפוק, החיות והמימוש העצמי שלנו – הכל תלוי בזה.

וכן להיפך, היסוד של כל חוליי הנפש – הדיכאונות, המשברים, הירידות והנפילות – הכל נובע מנקודת העומק בנפש האדם שהוא לא מכיר את הבורא. כלומר, שהוא לא יודע עד מה בורא עולם אוהב אותו ומאמין בכל אדם ומצפה לעבודה שלו.

מאמרים נוספים בנושא:

פסגה חדשה – אתגר המתיקות

קבוע, אבל בטוח

קפה עם מלאכים
היא ואני
הכלים שאלוקים נתן לי

זה לא חלום להגשים חלום

הוא לא הפסיד, הוא ניצח!

על פסגת העולם

מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?

שלא יעבדו עליך

שאיפות, התבלין של החיים

אתגרי החיים

זה לא מה שרואים

מחליטים להכיר

לכן הגיע הזמן שכל אדם יחליט שתהיה לו שאיפה בחיים להכיר את הקב"ה באמת, ואסביר כאן מעט מה זה אומר למעשה. אדם צריך ללמוד ולשנן ששוב ושוב את המילים הללו עד שהן ייהפכו לחלק ממהותו: בורא עולם כולו טוב וכולו חסד וכולו רחמים וכולו אהבה אליך ובכל שנייה הוא רק אוהב אותך ורוצה לתת לך.

עכשיו, להכרות האמיתית

אבל החידוש הגדול, ומה שקשה להרבה אנשים להפנים ולקבל, הוא שהקב"ה אוהב אתכם. כן, כן! אתם, בדיוק אתם, לא רק את החברים שלכם או את הרבנים או את המוצלחים. הקב"ה אוהב אתכם בכל מדרגה שאתם ובכל מצב רוחני בו אתם נמצאים.

זה חלק שהכי קשה לבן אדם לקבל, 'מה? בורא עולם אוהב אותי?! אני יודע מי אני, אני יודע כמה אני גרוע וכו' – איך יכול להיות שה' אוהב אותי?'… אבל בדיוק בנקודה זו טמונה כל רפואה הנפש והצלחת החיים. לכן, קוראים יקרים, קראו היטב את השורות הבאות והפנימו את המסר המיוחד הזה:

הקב"ה אוהב כל נברא – זו מהותו! זה לא קשור אליכם, גם לא משנה מי אתם, אלא משנה מי הוא, בורא העולם. והוא יתברך טוב ומטיב לכל – לכולם, והוא קרוב לכל קוראיו – כל אחד שקורא לו, ללא יוצא מן הכלל, הקב"ה קרוב אליו. לא סתם שומע אותו אלא ממש קרוב אליו. וקרבה זו אהבה, קשר, שייכות וחיבה. כשאתם מדבר עם חבר קרוב – כל מה שאתם אומרים אליו, נוגע לליבו, והוא מעוניין לעזור לכם בכל מאודו.

ההכרות מובילה לקשר!

זה נקרא להכיר את בורא עולם. וכשאתם מכירים אותו באמת – אין לכם שום מגבלה להתפלל ולבקש ממנו יתברך כל דבר. שהרי, זה לא משנה מי אתם. זה גם לא משנה כמה אתם גרועים או רחוקים, ברגע שאתם פונים אל בורא עולם – אין קרוב מכם! למה? משום שזו מהותו יתברך, שהוא ברא את כל העולם הזה רק כדי להיטיב, ובפרט שהוא רוצה להיטיב למי שרוצה את קרבתו ופונה אליו על מנת להיות קרוב אליו.

ושימו לב היטב, כאשר אדם מפנים ידיעה זו, אז בתפילה שלו היא כלי שלם, אך אם ידיעה זו חסרה לו – אזי הכלי האדיר הזה שבור וחסר מאוד, כי התפילה היא בסך הכל כלי לקבל את השפע. ובורא עולם, כידוע, רק רוצה לתת אבל הוא מחכה לכל פנייה ולכל תפילה שיוצאת מפיו של האדם.

לא משנה מי אתם, משנה מי הוא! אז קדימה, לכו על זה ותכירו באמת!

ומתי התפילה עושה פירות? כאשר מתפללים באמונה שבורא עולם רוצה לתת ויודעים שהוא מחכה רק לתפילות שלנו, וזה קורה רק כאשר מכירים אותו יתברך. אבל כאשר חסרה לנו ההכרה של בורא עולם – אנו למעשה לא מאמינים שהבורא רוצה לתת לנו, אלא חושבים ואפילו מרגישים שעלינו כביכול לשכנע את בורא עולם, כאילו הכל תלוי רק במצב שלנו. וזה, דבר באמת מייאש. כתוצאה מכך, התפילות חלשות, אין בהן עוצמה ואמונה. ועם תפילות כאלה באמת קשה לפעול.

לכן הגיע הזמן שנפסיק לחשוב לדבר עם הקב"ה כאילו אנו מדברים עם קיר חלילה, אלא שנכיר אותו באמת ונדבר אל המהות שלו, נפנה אל המהות הזו, ניצור קשר ונתחבר, נכיר ונדע את הבורא יתברך. גם את כל תפילותינו נפנה ונשגר לרחמיו המרובים והעצומים, שכידוע אין להם גבול וסוף לאהבתו האינסופית שאינה מותנה ואינה תלויה במצב או במדרגה בה אנו נמצאים.

לא משנה מי אתם

את המסר הזה מנגישה לנו התורה היקרה (בפרשת יתרו) בשתי נקודות מרכזיות וחשובות:

נקודה ראשונה – כל פרשת מתן תורה נקראת על שם אחד הרשעים הגדולים בהיסטוריה, שלא הייתה עבודה זרה בעולם שלא עבד. והנה, כשהרשע הזה רק שומע ומתעורר להתקרב – כבר הוא אהוב ורצוי וחשוב וכל גדולי ישראל יוצאים לקראתו. ובכמה מילים שלו – שֵׁם ה' יתברך מתעלה ומתגדל בכל העולמות כולם, כמובא בזוהר הקדוש, וכל פרשת מתן תורה נקראת על שמו. כל שכן, כאשר כל אחד מאיתנו רק רוצה להתקרב לבורא עולם – תארו לכם כמה הוא חשוב, יקר ואהוב, וכמה מצפים ומחכים לו בשמים.

נקודה שנייה – המצווה הראשונה והמרכזית שכל התורה תלויה בה היא – האמונה. אולם, בורא עולם לא אומר "אנוכי ה' אלוקיך אשר בראתי את העולם", אלא "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". והדגש הוא 'הוצאתיך' – הוצאתי אותך כמו שאתה, אף על פי שאבותינו היו עובדי עבודה זרה והיו מונחים במ"ט שערי טומאה – הקב"ה גאל אותם ורצה להיטיב איתם ולרוממם לממלכת כוהנים וגוי קדוש ולהביא אותם למדרגת נבואה פנים בפנים, משום שהאמונה בטובו וחסדו של בורא עולם בלי קשר למצב שלנו – היא יסוד האמונה. וכפי שהוציא אותנו ממצרים, למרות שהיינו רחוקים מלהיות ראויים – כך אנו מאמינים בקב"ה היום, שחסדו ואהבתו עלינו בלי קשר למצבנו והוא רוצה להביא אותנו לכל הטוב שבעולם, לכן עלינו רק לפנות אליו יתברך בכל הזדמנות, בכל מצב ומכל מקום, ולבקש את אהבתו וקרבתו.