בשדי יער עמוד 407-408

הגן היומי בשדי יער עמוד 407-408: נִמְצָא, שֶׁגַּם הַדִּבּוּרִים שֶׁהָאָדָם מְדַבֵּר עִם ה', ה' הוּא שֶׁנּוֹתֵן לוֹ אוֹתָם. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים, גַּם כָּאן אֲנַחְנוּ...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 05.04.21

נִמְצָא, שֶׁגַּם הַדִּבּוּרִים שֶׁהָאָדָם מְדַבֵּר עִם ה', ה' הוּא שֶׁנּוֹתֵן לוֹ אוֹתָם. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים, גַּם כָּאן אֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לְהִתְעוֹרֵר מֵעַצְמֵנוּ, לָזֶה בְּעַצְמוֹ: לְהִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְפַּלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ. כִּי צָרִיךְ שֶׁעַל כָּל פָּנִים, יִהְיֶה לָנוּ רָצוֹן לְכָךְ שֶׁה' יִתֵּן לָנוּ דִּבּוּרִים. כִּי כָּאָמוּר, הַכְּלָל הוּא, שֶׁהַהִתְעוֹרְרוּת הָרִאשׁוֹנָה צְרִיכָה לָבוֹא מֵהָאָדָם. וְתָמִיד ה' עוֹמֵד עַל כָּךְ שֶׁאָנוּ נָשׁוּב אֵלָיו תְּחִלָּה. לָכֵן, כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עַל כָּל פָּנִים רוֹצִים לְדַבֵּר, וּמְבַקְּשִׁים וּמִשְׁתּוֹקְקִים לַה' יִתְבָּרַךְ – גַּם שֶׁיָּכִין לָנוּ אֶת הַלֵּב וִיעוֹרֵר בָּנוּ אֶת הָרָצוֹן, וְגַם שֶׁיִּתֵּן לָנוּ אֶת הַדִּבּוּרִים, גַּם זֶה נִקְרָא הִתְעוֹרְרוּת שֶׁלָּנוּ לָשׁוּב אֵלָיו, שֶׁאָז מִמֵּילָא יָכוֹל הוּא יִתְבָּרַךְ, לָשׁוּב אֵלֵינוּ.

וְזֶה מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים בְּכָל סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה מְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה עַל זֶה, שֶׁיִּתֵּן לוֹ ה' דִּבּוּרִים, כְּגוֹן מַה שֶּׁכָּתוּב: "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ". שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ יָדַע, שֶׁגַּם עַל זֶה שֶׁהוּא יִפְתַּח אֶת שְׂפָתָיו לְדַבֵּר עִם ה', גַּם עַל זֶה הוּא צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. לָכֵן הוּא בִּקֵּשׁ: ה' תִּפְתַּח לִי אֶת הַשְּׂפָתַיִם, וְתִתֵּן לִי אֶת הַדִּבּוּרִים, וְאָז פִּי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ. 

נִמְצָא, שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַף עַל פִּי כֵן, זֶה נֶחְשָׁב לְהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלָּנוּ, מֵאַחַר וְאָנוּ מִתְעוֹרְרִים עַל כָּל פָּנִים לְבַקֵּשׁ עַל זֶה, שֶׁיְּעוֹרֵר אוֹתָנוּ וְכוּ' וְכוּ'. וְנִמְצָא שֶׁלְּמַעֲשֶׂה הַכֹּל זֶה רַק הָרָצוֹן: תִּרְצֶה לְדַבֵּר עִם ה'!

תַּחְלִיט לְכָאן אוֹ לְכָאן

לְמַעֲשֵׂה, בְּאוֹתָהּ טַעֲנָה שֶׁהָאָדָם טוֹעֵן: "אֲנִי לֹא יָכוֹל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְרַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָכוֹל לְעוֹרֵר לִי אֶת הַלֵּב", שֶׁבִּגְלַל טַעֲנָה זוֹ הוּא לֹא חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, יֵשׁ בָּהּ סְתִירָה גְּדוֹלָה. אִם אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַתְּשׁוּבָה שֶׁלְּךָ הִיא מֵה', אָז תְּבַקֵּשׁ מֵה': תַּחְזִיר אוֹתִי בִּתְשׁוּבָה! אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאַתָּה לֹא יוֹדֵעַ לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְשֶׁרַק ה' יָכוֹל לְהַחְזִיר אוֹתְךָ בִּתְשׁוּבָה. זֶה מְצֻיָּן שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ זֹאת. לְפָחוֹת אַתָּה לֹא כְּמוֹ אֵלֶּה שֶׁטּוֹעִים וְחוֹשְׁבִים שֶׁבַּיָּדַיִם שֶׁלָּהֶם לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְהֵם כָּל הַיּוֹם בַּעֲצַבִּים וּבְלַחַץ וּבְמָרָה שְׁחֹרָה, וְאֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת, וְסוֹפָם שֶׁמְּקַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה.

אֲבָל אַתָּה גַּם סוֹתֵר אֶת עַצְמְךָ. כִּי אִם אַתָּה מֵבִין שֶׁהַכֹּל מֵה', אָז תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שָׁעָה אַחַת בְּיוֹם, שֶׁיַּחֲזִיר אוֹתְךָ בִּתְשׁוּבָה. תְּבַקֵּשׁ: ה' תַּחֲזִיר אוֹתִי בִּתְשׁוּבָה, תְּקָרֵב אוֹתִי וְכוּ' – בְּכָל מִינֵי לְשׁוֹנוֹת וָאֳפָנִים כְּכָל הַמְבֹאָר בְּסֵפֶר זֶה וּבִסְפָרִים אֲחֵרִים הָעוֹסְקִים בְּהִתְבּוֹדְדוּת.

הַדִּבּוּרִים כְּבָר מוּכָנִים

וּמַמְשִׁיךְ רַבִּי נָתָן וְכוֹתֵב, שֶׁבְּוַדַּאי הַהִתְבּוֹדְדוּת הִיא עֵצָה גְּדוֹלָה וְקַלָּה שֶׁהַכֹּל יְכוֹלִים לְקַיְּמָהּ. כִּי יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא עַל יְדֵי הַדִּבּוּר לְבַד. כִּי הַגָּלוּת שֶׁל עַכְשָׁו נִמְשֶׁכֶת מִשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַטֻּמְאָה ר"ל, שֶׁמִּשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לָצֵאת כִּי אִם בִּישׁוּעַת ה' וּבְחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא. לָכֵן הַגָּלוּת הַזֹּאת כְּבֵדָה מְאֹד וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר: "וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם לָהּ". וְהָעִקָּר הִיא גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ, מַה שֶּׁאָנוּ רְחוֹקִים כָּל כָּךְ מֵאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְאֵין לָנוּ שׁוּם עֵצָה וְתִקְוָה, כִּי אִם עַל יְדֵי הַדִּבּוּר לְבַד, לוֹמַר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְלִלְמֹד תּוֹרָה הַרְבֵּה.

וְזֶה מוּבָן מְאֹד, כִּי מֵאַחַר וְאֵין מוֹצָא מֵהַגָּלוּת שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַטֻּמְאָה, אֶלָּא בְּרַחֲמָיו וּבַחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ, אִם כֵּן מֻכְרָחִים רַק לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְאֵין מוֹעִיל שׁוּם עֵצָה אַחֶרֶת. כִּי בֶּאֱמֶת אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, רַק לְצַפּוֹת וּלְקַוּוֹת אֶל ה', שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ וִישִׁיבֵנוּ אֵלָיו, וְעַל זֶה צְרִיכִים אָנוּ עַל כָּל פָּנִים לִצְעֹק וְלִזְעֹק הַרְבֵּה.

וּכְלַל הַדְּבָרִים הוּא, שֶׁעִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַתְּשׁוּבָה, הִיא דַּוְקָא מֵחֲמַת זֶה, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁאָנוּ נִתְעוֹרֵר אֶל ה' תְּחִלָּה, וְהַהִתְעוֹרְרוּת כָּרָאוּי הִיא קָשָׁה מְאֹד, וּבִפְרָט לְמִי שֶׁכְּבָר נִתְרַחֵק וְעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה. וּלְמַעַן הָאֱמֶת, כֻּלָּם רוֹצִים שֶׁה' יְעוֹרֵר אוֹתָם וְיַחֲזִירֵם לְמוּטָב, אֶלָּא שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהִתְעוֹרֵר כָּרָאוּי וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. אֲבָל כְּשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים בֶּאֱמֶת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ בּוֹחֵר בָּזֶה בְּעַצְמוֹ, שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹנֵנוּ וְחֶפְצֵנוּ תָּמִיד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְשֶׁאֵין אָנוּ צְרִיכִים רַק לִקַּח דְּבָרִים וְלָשׁוּב אֵלָיו, וּבֶאֱמֶת גַּם הַדִּבּוּרִים עַצְמָם הֵם מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק אָנוּ צְרִיכִים לִקַּח אֶת הַדִּבּוּרִים הָאֵלּוּ וּלְדַבֵּר אוֹתָם, אֲזַי בְּנָקֵל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה