דין כוס בברכת המזון,ברכת המזון

 

א. המנהג כיום ברוב המקומות שאין מברכים ברכת המזון על כוס יין, אפילו כשאכלו שם שלושה ועושים זימון. והנוהגים לחוש למצריכים כוס בשלושה, תבוא עליהם ברכה. ונכון לחוש לדברי הזוה"ק שלא לברך ברכת המזון ביחיד על הכוס, ואם בכל זאת רוצה לשתות יין, אין לו לאחוז הכוס בידו בשעת ברכת המזון, אלא יניחנו לפניו על השולחן, ואחר ברכת המזון יברך הגפן וישתה.

ב. כוס של ברכת המזון אינו אלא של יין ולא של שאר משקים. ואם אין יין מצוי באותו מקום, והשכר או שאר משקים הוי חמר מדינה, מברכים עליהם.

ג. צריך שהכוס לא יהיה פגום, שאם שתה ממנו פגמו. ויכולים לתקנו על ידי שיתנו לתוכו מעט מים. אבל אם שפכו ממנו לתוך היד, או לכלי אחר, לא חשיב כפגום.

ד. כל שבשעת הברכה הכוס היה מתוקן, לא חשוב פגום אחר כך, ולכן בליל פסח כשהכוס גדול ומחזיק כמה רביעיות, ואין להם כוסות אחרים, שותים ממנו כמה בני אדם, וכמנין הרביעיות שבכוס, ואינו חייב ליתן בו מעט מים כדי שלא יהיה כוס פגום. ואם יש לו כוס גדול אחד ויש בו ד’ רביעיות, ושותה ממנו בליל פסח לד’ כוסות, יתן בתוכו מעט מים כדי שלא יהיה פגום.

ה. יקבל הכוס בשתי ידיו, וכשמתחיל לברך צריך לאחוז את הכוס ביד ימין, ואיטר יד אוחז הכוס ביד ימין של כל אדם. ואם חושש שמא מחמת שהיא יד כהה היין ישפך מידו, יאחז הכוס ביד שמאל של כל אדם.

ו. לכתחילה יש לתפוס הכוס בידו כל זמן שמברך ברכת המזון.

ז. כשמברך ברכת המזון על הכוס, צריך למזוג הכוס כשמגיע לברכת הארץ ואף אם היה היין חזק שצריך הרבה מים למוזגו, ימזגנו בברכת הארץ. ואם רצה למוזגו תחילה קודם ברכת המזון, ושוב חוזר ומוזגו בתחילת ברכת הארץ, הרשות בידו.

ח. מותר לברך ברכת המזון על כוס יין בכוס העשוי מנייר או קרטון ופלסטיק, אף שהם עשויים לשימוש חד פעמי. אך היכא דאפשר עדיף לברך על כוס אחר, משום זה אלי ואנווהו התנאה לפניו בקיום המצוות.

ט. בימי החורף שנוהגים ללכת עם כפפות, נכון להסירם בעת שתופס את כוס ברכת המזון, ולאחוז הכוס בידיו ממש.

י. צריך לחזר אחר כוס שלם, שלא יהיה גוף הכוס שבור או פגום בשפתו.

 

  

יא. קודם שיברך יכוין לצאת ידי חובת מצווה מן התורה, שהרי מצוות צריכות כוונה. ואם לא כיון כן להדיא יצא, שמסתמא דעת האדם לצאת ידי חובה.

יב. יש להיזהר שלא להפסיק באמצע ברכת המזון בדיבור, ואף לא בשהייה, וכל שכן אם שח שיחה בטלה ושהה כדי לגמור את כולה, שיש אומרים שאם שח שיחה בטלה בברכת המזון, ושהה כדי לגמור את כולה, הוי הפסק וצריך לחזור ולברך. ונכון להיזהר שלא לדבר דברים בטלים גם באמצע הרחמן, אף שמעיקר הדין מותר לדבר לצורך באמצע הרחמן.

יג. אם נרדם באמצע ברכת המזון, וכשהתעורר אינו יודע באיזו ברכה עומד, חוזר לתחילת הברכה שיש לו בה ספק אם אמרה. דהיינו, אם ברור לו שחתם ‘הזן את הכל’, ונסתפק אם סיים ברכת על הארץ או סיים ברכת בונה ירושלים, חוזר לנודה לך וכו’. ואם נסתפק אם חתם הזן את הכל או לא, חוזר לראש ברכת המזון.

יד. טוב ונכון שכל אחד ואחד מהמסובים בסעודה, יברך בעצמו את כל ברכת המזון, כמו שכתב מרן השולחן ערוך, ולא יסמוך על שמיעתו מהמברך המזמן. שכיון שהם ברכות ארוכות לא סמכינן לכתחילה על שמיעה מהמברך. וכן המנהג.

טו. המברך ברכת המזון או ברכה מעין שלש, ושמע קדיש או קדושה וברכו, אין לו להפסיק ולענות באמצע, שדינם כדין העומד בתפילת "שמונה עשרה". וגם בברכה רביעית שהיא ברכת "הטוב והמטיב" אין לפסוק ולענות לקדיש ולקדושה. שכיון שעשאוה כשל תורה לאומרה מיושב, דינה כן גם לגבי הפסק לעניית קדיש וקדושה. אבל המברך שאר ברכו דרבנן הארוכות, כגון ברכת "אשר יצר" ו"בורא נפשות", ו"אלוקי נשמה", ושמע קדיש או קדושה, עונה עמהם, שדינם כדין ברכות קריאת שמע, ובלבד שיתחיל בברכה, דהיינו שאחר שאמר ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם, המשיך קצת מהברכה, וכבר חלה הזכרת ה’ על הברכה. אבל אם התחיל בברכה ואמר ברוך אתה ה’, ושמע קדיש או קדושה קודם שיתחיל בברכה עצמה, אין לענות לקדיש ולקדושה. והוא הדין בזה בכל ברכות הנהנין וברכת המצוות. אבל בברכות קצרות אין להפסיק בהם כלל לדברים שבקדושה.

טז. המברך ברכת המזון, ונכנס לחדר חכם או זקן, צריך לעמוד בפניו, אפילו באמצע ברכת המזון.

יז. צריך לשבת בעת שמברך ברכת המזון, בין אם אכל כשהוא עומד, ובין אם אכל כשהוא יושב, ולא יסב בעת שמברך, שהוא דרך גאווה, אלא ישב באימה. ואסור להלך ולברך, ואף בברכת הטוב והמטיב אין להלך ולברך. והוא הדין בברכה מעין שלוש שצריך לאומרה מיושב.

יח. אף שמעיקר הדין אין חיוב לחבוש כובע ומעיל (חליפה) בעת שמברך ברכת המזון, מכל מקום טוב ונכון לנהוג כן.

יט. אסור לברך ברכת המזון ולעסוק במלאכתו, ולכן אין לסדר את הצלחות והשולחן בעת שמברך ברכת המזון. וצריך להחמיר בזה גם בברכה רביעית.

כ. בדיעבד אם בעת שבירך ברכת המזון עסק בסידור השולחן, יצא ידי חובת הברכה, דלא גרע משיכור שעבר ובירך ברכת המזון שיצא ידי חובה.