הכוח של מודה אני
אם חשבון נפש יומי הוא דבר חשוב, תארו לכם איזו משמעות יש לו בחודש הקסום בו אנו נמצאים, חודש אלול, החודש בו המלך בשדה. הרב שלום ארוש על הכוח של "מודה אני!"
אומר החכם באדם, שלמה המלך ע"ה, "מכסה פשעיו לא יצליח, ומודה ועוזב ירוחם" (משלי כח, י"ג).
אם חשבון נפש יומי הוא דבר חשוב והכרחי, תארו לכם איזו משמעות יש לו בחודש הקסום בו אנו נמצאים – חודש אלול, החודש בו המלך בשדה!
אחת הסיבות שאנו נקראים יהודים היא בגלל יהודה בנו של יעקב אבינו, שזכה בכוח ההודאה בציבור והתגבר על מבוכה שאי אפשר לתאר ולשער לאדם במעמדו, והודה בפני אביו וסבו בבית הדין שהוא אבי הילד שתמר נשאה ברחמה. המדרש אומר לנו, שפעולה זו הייתה יקרה מאוד בעיני בורא עולם עד שהעם היהודי כולו נקרא על שמו של יהודה.
בכוחו הפנימי של עמנו יש את היכולת להודות במעשינו הלא טובים. עכן ביצע עבירה חמורה, אך הודה (יהושע ח, כ) במעשיו. כשהתעמת עם נתן הביא, דוד המלך הודה במה שעשה (שמואל ב, יב, יג) – אינדיקציה מובהקת לאדם עם מידות נפש טרומיות, היא המוכנות להודות בטעותו ולא להסתתר ממנה. הקב"ה רואה בהודאה של האדם כוח עצום ביותר, לא חולשה. המוכנות והרצון של האדם להודות ולהתוודות על מעשיו היא סימן מובהק לענווה, ומעידה על האדם כאלף עדים שהוא מודע לחסרונות שלו, אותם הוא צריך לתקן. ויותר מכל, שהוא זקוק לעזרתו של הבורא, לרחמיו ולחסדיו.
מכאן, אפשר להבין את ההיפך בין דוד המלך לשאול המלך ע"ה.
דוד המלך הודה מיד במעשיו והתוודה עליהם. שאול המלך ניסה להבין ולהצדיק את מעשיו. הגמרא אומרת "שאול באחת ועלתה לו, דוד בשתיים ולא עלתה לו" (יומא כ"ב, ע"ב). בצליל נסתר שמובן רק למעטים אומר המדרש, ששאול איבד את המלכות על שביצע חטא אחד כשלא קיים את דבר השם ולא הרג את אגג מלך עמלק. למה? שאול חזר על הטעות של אדם וחוה על ידי שניסה להתחבא מהשם. כשדיבר עם שמואל הנביא, הוא ניסה להצדיק את פעולתו ולהסביר עם היגיון שלו למה פעל כך. לעומת זאת, כשדוד קיבל את התוכחה של נתן הנביא, מיד הוא הודה על טעותו בלי שום תירוץ והסבר.
מאמרים נוספים בנושא:
קפה עם מלאכים
היא ואני
הכלים שאלוקים נתן לי
אם נתבונן על העניין מקרוב, נגלה שמקור כל החטאים שלנו הוא השכחה הרגעית שלנו מהשם יתברך. אם היינו זוכרים את הבורא ומרגישים שהוא ממש כאן לידנו, לא היינו חוטאים. כתוצאה, הדגש העיקרי על פעולת התשובה והחרטה שלנו – תיקון מעשינו הלא טובים וחזרתנו לבורא עולם – צריך להיות על בקשה מהקב"ה שיסלח לנו על השכחה הזו, שהופכת אותנו להיות מטרות קלות יותר ליפול לזרועות החטאים.
גאווה וחוסר אמונה גורמים לאדם לשכוח מבוראו. לכן, כל עבירה היא אינדיקציה לכך שאנחנו צריכים להעצים את האמונה שלנו ולשאוף חזק יותר למידת הענווה. ולא רק, גם לא נתחבא ולא נשלה את עצמנו, ובעיקר – נודה בחולשות שלנו. הבנה והודאה בחסרונות שלנו הן הבסיס והיסוד של בדרך הנכונה לתקן ולשפר את דרכינו. כי תארו לכם מצב כזה שבו רופא חסר את האבחנה הנכונה, הוא לעולם לא ידע איך לטפל בחולה. ברגע שאנו מודעים לחולשות ולחסרונות שלנו, ומבינים מה הבעיה, אנחנו כבר צועדים על דרך המלך והפתרון כבר בהישג ידינו.
אדם לא יכול להשיג מידה או מודעות עצמית בלי התפילה האישית. כל יום, אנחנו חייבים לזכור שבורא עולם הוא זה שהוציא אותנו ממצרים, שהוא ורק הוא המושיע שלנו עד סוף כל הדורות. בלי תזכורת יומית כזו, טבעו של האדם ימשוך אותו אחרי השכחה במהירות, בדיוק כמו מים שמחליקים בקלות מידיו של האדם.
בלי עזרתו של הבורא והתערבות אישית בחיינו, אין לנו סיכוי להתגבר על היצר הרע שעושה את כל ההשתדלות והמאמצים כדי לגרום לאדם לשכוח את השם. בלעדי הבורא, אנחנו חסרי כוח. אבל עם תפילה אישית ומצוות התשובה – אנחנו תמיד עם השם, במיוחד בחודש הנפלא שאנחנו מקבלים בסוף השנה, לפני חגי תשרי, כשהמלך בשדה וקל מאוד להתקרב אליו!
זו סיבה מספיק טובה להבין שאסור לנו לפספס את ההזדמנות האדירה שקיבלנו בימים אלה!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור