המסע המיוחד שלי

אריאלה לא תתקשר אלי לבשר לי על הזכייה. למה? כי אני לא קונה כרטיסי הגרלה. אז החלטתי לארגן לעצמי בכל בוקר שיחה בה אני מודיעה לעצמי במה זכיתי.

2 דק' קריאה

עדנה קדוש

פורסם בתאריך 17.03.21

מסעות רבים היו לנו בשבילי הארץ ובחו"ל. נעלנו נעליים נוחות, חבשנו כובע על הראש ותלינו תרמיל על הגב. לקחנו מפת דרכים או ספר טיולים, טפסנו על הרים וירדנו בוואדי, ראינו נופים ומרחבים וגם מקומות קטנים ומוסתרים, מערות חשוכות. היו ימי חמסין והיו ימים של רוחות מנשבות. התנשפנו בעליות וצחקנו בירידות… עם משפחה וחברים והיה נהדר.
 
עכשיו, נעשה את אחד המסעות המיוחדים שיש. נצא אל המסע פנימה. אל תוך תוכנו, ניפגש עם עצמנו כמה דקות כל יום במקום אחר מבחינת הנפש. במסע הזה יהיו צעדים ועליות, יהיו רוחות ולעיתים הרוח תנוח. יהיו מקומות רחבים וגלויים ועוד המון מקומות נסתרים ונקיקים שלא ראינו מעולם.
 
זה מסע אישי, לבד, אבל אפשר לשתף את המשפחה והחברים במה שתראו בדרך. המראות הם שלך. החוויות הן שלך. הדרך היא אישית ושלך. הדרך בטוחה מאין כמוה. והזמן הכי נעים לעשות את המסע הזה הוא האביב.
 
מאמרים נוספים בנושא:
לספור, זה חלק מהחיים
מאה אחוז כותנה, לא פחות?
סופר, אבל לא מתחבר
 
49 ימי ספירת העומר הם זמן מסוגל מאוד שמקפל בתוכו אנרגיה של הכרת העצמי לעומק, על מנת לחיות את הפוטנציאל שלי ולהוציא מהכוח אל הפועל את כל המתנות והיכולות, הכישרונות והתכונות שלי.
 
זה זמן שיש בו הזדמנות מיוחדת לא להחמיץ את חיי, ליהנות מהחיים, להיות בעשייה נכונה ולהשפיע מתוך הטוב שבי. כי הטוב, וזה טיבו, הולך וגדול.
 
בואו נתארגן למסע, ניקח את מפת הדרך – ספירת העומר היומית, נפנה כמה דקות כל יום ונדמיין שאריאלה הקשרה אלינו לבשר על הזכייה. בפועל, נארגן לעצמו שיחה כזו בה אנו מבשרים לעצמנו שזכינו ובמה זכינו!
 
זה מסע של 7 שבועות.
 
בשבוע הראשון נטייל בשבילי החסד. נתבונן בנתינה שלנו. נזהה את מה שקורה לנו בנקודה הזו. האם אנחנו נותנים עד שאנו מרגישים מנוצלים? האם אנחנו נותנים לכל אחד, או למי שיש לנו אינטרס  לתת לו? האם אנחנו נפגעים מהאדם שנתנו לו? והאם הנתינה שלנו מוגזמת (חסד כפול) או מאוזנת?
 
בשבוע השני נצעד בשבילי הגבורה. נברר את היכולת שלנו להתגבר ולשים לעצמנו גבולות במקומות בהם הגבולות מטושטשים ולא ברורים.
 
בשבוע השלישי נטפס בשבילי התפארת. נגלה את תפישת היופי שיש לנו, את היכולת לראות את היופי שבתוך הכיעור, את הטוב שבכל אדם ובעצמנו.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
עיניים  בלב
ממצרים להר סיני
 
בשבוע הרביעי ננשום אוויר בפסגת הנצח. משם נראה את הניצחונות שלנו, את מה שעוצר אותנו מלנצחו כמה מקומות בנפש. נראה גם את היכולת של ההתמדה והנצחיות בפעולות שאנו עושים ובהרגשות שלנו.
 
בשבוע החמישי נטייל בשבילי ההוד. בין האבנים והעצים נראה את כל המקומות שעליהם אנו יכולים להודות. נודה על הטוב ונגלה שיש להודות גם על מה שנראה רע, אך בתוכו יש המון טוב.
 
בשבוע השישי נלך בשבילי היסוד. בשביל זה נתבונן ביסוד ההכרחי לחיינו כמו אוויר לנשימה, ונראה את המצבר שמטעין אותנו.
 
בשבוע השביעי נגלה את הרי המלכות. זה השיא. שם נראה את היכולת להנהיג את עצמנו, נגלה מקומות בהם במקום מלכות יש בנו עבדות.
 
וכשהמסע מסתיים?
 
חוזרים הביתה. חיים את החיים הפשוטים והרגילים, אבל ממקום אחר בנפש! ממקום שמלא בחסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. אותם חיים, אבל חיי מלכות.
 
מסע מהנה.
 
 
* * *
עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע" – ספר לאימון אישי יומי, להזמנה – 050-5574065או במייל ednakadosh@walla.co.il

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה