הרגשה מלאה
ההתמכרות הופכת את המכורים לעבדים לאלילים חלופיים, הם מחפשים נחמה במוגבל והמגביל. כדי להרגיש הרגשה מלאה וסיפוק אנחנו צריכים את הדבר האמיתי, לא התחליף!
שם הוא מונח, בתוך כולנו – היצר הרע, והטיפוס הזה אף פעם לא מסופק. אני יודעת את זה. ואני לא היחידה. כמו להרבה אנשים בעולם הזה גם אני חוויתי את חוסר הסיפוק שלו על בשרי, כלומר משקלי.
כמו כלב שמסתובב סביב השולחן, היצר הרע לעולם לא יסרב לעוד חתיכה/תוספת או מה שזה לא יהיה – אם יציעו לו. כי יש דברים שאי אפשר למלא. התמכרויות וציפיות לא מציאותיות הן שניים מהם. הן הולכות יד ביד.
אנשים לרוב מופתעים כשאני אומרת להם שהייתה לי פעם הפרעת אכילה, כשהייתי צעירה. כילדה, אהבתי אוכל וחשבתי עליו תמיד. אכלתי שצפיתי בטלוויזיה, אכלתי כשקראתי, כשנרגעתי או כשברחתי. היצר הרדים בתוכי את ההרגשה שאני אבודה ועצבנית ונתן לי את התענוג ששום דבר אחר לא הצליח לתת לי.
משהו היה חסר בבית שלי, בחיים שלי, בעצמי. מילאתי את החלל הזה, כמו הרבה ילדים אחרים, עם הפרעות וטיפולים. זה לא רק משחקי מחשב וג'אנק שגורם לילדים השמנת יתר. זו בהחלט גם ריקנות וחרדות שלרוב ילדים נוטים להתמודד איתן. הם מחפשים נחמה ויציבות והם ימצאו אותן בחטיפי צ'יפס למיניהם. אבל בסופו של דבר, מנגנון ההתמודדות הופך להיות הבעיה שרק מחפה על הבעיה המקורית. וכשזה קורה, מקבלים שתי בעיות במחיר של… הרבה מאוד בעיות שיבואו בהמשך.
כשהייתי בת 19 למדתי על גישת ה-12 צעדים: קבוצות תמיכה מדהימות אליהן הצטרפתי כשכבר לא יכולתי לסבול את עצמי גורסת כל היום אוכל וחטיפים. ישבנו במעגל וממש נפלתי על הרצפה כששמעתי איך אנשים מדברים בפתיחות על הרגשות שלהם, על האכזבות, ההאשמות, הנפילות ועל ערימות האוכל שהם אכלו. על ההכחשה, הבושה וההולכת שולל – כל הפרמטרים שהולכים עם כל התמכרות יד ביד…
מאמרים נוספים בנושא:
זה היה מחכים, מעצים, שיעור מאלף שמעולם לא חוויתי וזה גם מה שהוביל אותי לעבוד בתחום בריאות הנפש. התעניינתי מאוד במה שגורם לאנשים לחפש את הפתרון באוכל, בסמים, באלכוהול, בהימורים ובקשרים חולניים שמסבים צער וייסורים בלתי נתפסים. דברים שמספקים תענוג זמני בלבד אבל כאלה שגורמים נזק, חרטה וייסורי מצפון מתמשכים.
להיות בקבוצת תמיכה נפלאה כזו של 12 צעדים היה אחד הדברים שחיזקו אותי והובילו אותי לעולם התורה. רציתי לדעת יותר על הכוח הגדול שהם דיברו עליו. רציתי להבין "את אלוקים, כמו שאנחנו מבינים אותו". רציתי לדעת האם הוא רחוק כמו האבא הגשמי שלי. אבל גם ידעתי שאצטרך להתאמץ קצת יותר ממה שחשבתי. כי להפוך את האמונה הזו לחלק בלתי נפרד מהמהות שלי, מהלב, זה משהו שהצריך זמן. וכמו כל דבר בחיים, גם זה מסע.
דבר נוסף שהבנתי שעוזר להיגמל מהתמכרויות הוא – ללמוד לקחת סיכונים רגשיים. להסתכן בלומר איך אתה מרגיש ולשאול את מה שאתה רוצה. לגלות ולחשוף את מי שאתה לאנשים סביבך.
אבל קודם כל, בשביל דבר כזה צריך קרבה גדולה לעצמנו. תפילה יכולה להקל בתהליך הזה. כי עד שלא מתפללים, בעצם לא אומרים לאלוקים מה אנחנו באמת צריכים, וכמובן שגם אי אפשר לדעת מה אנחנו מחפשים. תפילה אישית כנה יכולה לחשוף את המחשבות ולהשאיר אותנו יציבים על הקרקע. הבעת הכרת הטוב – אמירת תודה לבורא עולם ובקשת עזרה משמים, מסייעים לנו להישאר ענווים ורחוקים מהדבר הנורא הזה של הולכת שולל את עצמנו. כבר לא צריך לברוח מהשקרים. לא צריך להסתתר. בורא עולם רוצה אותנו בריאים וטובים. הוא עוזר לנו כמו שאף בעל מקצוע בעולם הזה לא יכול לעזור לנו, עם כל הכבוד לכולם.
זה יכול להיות מייסר, לוותר על החשקים והרצונות שהלב מתאווה אליהם. אבל אנחנו גם יודעים למה נאמר לנו "הישמרו לכם פן יפתה ללבבכם וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים והשתחוויתם להם…" – ההתמכרות הופכת את המכורים לעבדים לאלילים חלופיים, הם מחפשים נחמה במשהו מוגבל ומגביל.
ההתמכרות הופכת את המכורים לעבדים לאלילים חלופיים, אבל אנחנו צריכים את הדבר האמיתי…
והאלילים האלה או ההתמכרות לעולם לא יכולים למלא את הנשמה. אפילו האנשים שאנחנו אוהבים יותר מכל לא יכולים להיות הסיבה שבגללה אנחנו חיים. ועד כמה שאהבה יכולה להיות מספקת, הקשר הנצחי שלנו הוא קודם כל עם בורא עולם. ומזה אי אפשר להתעלם! הנשמה שלנו לעולם לא תסבול את הזר והמנוכר, כי כל הזמן נהיה במצב של חיפוש אחרי משהו שיכול להוביל למקומות מאוד מסוכנים.
אדם לא יכול לקוות לרחמים מהיצר הרע, מסיבה אחת – כי אין לו! המשימה שלו היא לגרור אותנו לבאר שחת, למקום הכי נמוך, ולהרוס אותנו דרך התאוות והספקות שמנקרים בנו בלי סוף. עיינו ערך הנחש הקדמוני!
אנחנו צריכים את ציוויי התורה והאמונה בבורא עולם כדי להישמר מהרס עצמי. אנחנו זקוקים לעזרתו של אלוקים כדי להיות בריאים, גם אם זה רק לרצות. אנחנו זקוקים לאהבתו האינסופית שתשמור עלינו בדרך.
מכורים מחפשים הרגשת ביטחון, תחושת סיפוק והרגשת שייכות. אלה אומנם צרכים לגיטימיים, אבל הם לעולם לא יגיעו מהדברים המוגבלים שקיימים בעולם הזה מהם אף פעם לא נרגיש שזה מספיק.
אנחנו צריכים את הדבר האמיתי כדי להרגיש מלאים ומסופקים באמת.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור