חמישה כיסאות

"בציור יש טעות!" פסק האיכר.

כל המבקרים בגלריה פרצו בצחוק. מה מבין עובד אדמה בציור?!…

"רואים בציור ציפור נחה על גבעול וגבעול נשאר זקוף. אבל הגבעול אמור להתכופף ממשקל הציפור" הסביר האיכר.

כולם שתקו.

הם הבינו שהצייר רואה את הדברים רק בתיאוריה, ודווקא איש השטח רואה את המציאות.

אנחנו יכולים להיות מה שרק נרצה, – בתנאי אחד.

אם זה מעניין אתכם, תמשיכו לקרוא.

מה יקבע את רמת ההצלחה שלנו? הרי אנחנו לא פעם הורסים לעצמנו, רגע לפני שאנו מגיעים ליד. זה קורה בתהליכי למידה, במערכת יחסים, בהרזיה, בקריירה, בפיתוח תחביב… רגע לפני ההצלחה – אנחנו הורסים.

למה זה קורה?

הסיבה היא שאנחנו חיים באזור נוחות מסוים. זה בסדר ונוח אם כי לא הטופ, לא המקסימום שאנחנו רוצים ולא השאיפות שלנו. זה אזור הנוחות. לא רע לי, לא מעולה, אלא בסדר לי.

אם פתאום משהו התערער אצלנו (בריאות, פרנסה, זוגיות וכן הלאה) לא טוב לנו, ואנחנו עושים הרבה מעשים כדי לחזור לאזור הנוחות. לא תמיד זה מצליח. למשל, אם היינו במשקל מסוים ואז עלינו, מיד אנחנו רוצים לעשות משהו – דיאטה, להירשם לחדר כושר (נרשמים ולא הולכים, חחחח…), מתחילים דיאטת 50 הימים אבל בפועל זה רק ל-5 ימים. לא הולך לנו.

הרבה פעמים כשלא הולך לנו אנו מרגישים לוזרים ומתוסכלים. ואז, כדי לשפר את ההרגשה הזו, אנו אומרים לעצמנו שכנראה זה אנחנו, לא נורא, קצת שמנמנים… מילא. ואז, מתפשרים על המצב הזה. אבל במציאות לא נשארים שם, אלא עולים עוד ועוד. נדמה לנו שמה ומי שאנחנו – זה בסדר. הדימוי והערך שלנו בעיני עצמנו יורד.

מאמרים נוספים בנושא:

עשרה צעדים לחופש

כיף לקום בבוקר

מחליפים משקפיים

לעשות מהלימון לימונדה

בוקר לא רע, אחרי הכל

פשוט, לזרוק את השכל

במקום שהשכל נגמר

זה לא מה שרואים

תמסור את עצמך

המקום שאין בו גבולות

אני יכול להיות מה שאני רק רוצה – בתנאי שאעשה משהו היום שלא עשיתי אתמול!

אם היום אעשה משהו אחר – מחר אהיה מישהו אחר.

אנחנו חייבים לעשות את מה שלא עשינו אתמול וכך להתחיל להשתנות!

איך עושים את זה?

הפסיכולוגיה מציעה את שיטת "חמשת הכיסאות". בעזרת שיטה זו נכיר את סוגי התגובות שלנו, ונבחר על איזה כיסא לשבת. אחר כך, ניישם משהו ונהיה כמו האיכר שהעשייה שלו היא אורח החיים שלו ומביאה אותו להתבוננות מדויקת.

הנה הסבר לכך בעזרת מקרה שכיח. היה עלינו להגיע למקום מסוים, אך אנו תקועים בפקקים. אנו ממהרים ומאחרים ומפלס הלחץ רק עולה בעוד מפלס הזמן יורד. הגענו באיחור. ועוד למקום הלא נכון. יש לנו חמש אפשרויות להגיב, לפי חמשת כיסאות ובעלי החיים שמאפיינים אותם:

הראשונה: כיסא תַּן – זה כיסא ההתקפה. אנחנו מתקיפים וצועקים ומוצאים את האשמים. כן, גם הוויז אשם, מזג האוויר והנהג מהצד השני של הכביש. מתקיפים, ביקורתיים ומאשימים. וממש, אבל ממש לא נעים להיות ליד אדם כזה, נכון? אנחנו מתגוננים על ידי תקיפה. כיסא פוגעני, כמו תַּן. מוציאים הכל על אחרים. תוקפים ופוגענים ומעליבים כי לא טוב לנו עם עצמנו. זה לא כיסא טוב. אחר כך מן הסתם נצטער על מה שאמרנו. זה קורה תמיד. כולנו מכירים את זה. קשה לתקן וקשה לסלוח. אם יושבים על כיסא התַּן, העצה הכי טובה היא לקום ממנו ומהר.

השנייה: כיסא קיפוד – קיפוד הוא חיה פגיעה, חסרת ביטחון, מתקפלת. במקרה שלנו – הגענו למקום הלא נכון ואנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו לא טובים בניווט, אין לנו ביטחון עצמי וחוט שדרה. אנחנו מסכנים. העצה היא – קומו מכיסא הרחמים העצמיים וחוסר האונים, אל תשבו עליו בכלל. ואם אתם כבר ישובים עליו – קומו וכמה שיותר מהר.

השלישית: כיסא סוריקטה (יונק ששייך למשפחת הנמייתיים) – זהו בעל חיים חמוד. הוא מסתכל ומתבונן כל היום. אז גם אנחנו, בואו ונתבונן לאן הגענו ואיך נפתור את הבעיה. לא נתקוף כמו תַּן, לא נתקפל ונהיה מסכנים כמו קיפוד, אלא נתבונן. לא נרוץ מהר ונגיב בצורה אינסטינקטיבית בה אנו רגילים. או כפי שאומר ויקטור פרנק: יש מרווח בין גירוי ותגובה, שם הבחירה שלנו. אם קרה משהו – טלפון מרגיז, מישהו תפס את החניה ועוד, כדאי להתבונן רגע לפני שמגיבים. השתיקה יפה ומתבקשת. זה עובר. העצה היא – שבו על הכיסא הזה מדי פעם, הישיבה עליו מועילה.

הרביעית: כיסא דולפין – אלה החיים הכיפיים. זו גישה של חוויה טובה ולא עול או סיוט. הגענו בטעות למקום אחר – אז נהנה, נכיר מקום חדש. העולם בכיסא הזה הוא חיובי, חברותי, זורם, סקרן, הכל מעניין. מגיעים לאירועי החיים עם גישה סקרנית, לומדת ומהנה. כמו הדולפים, שהפה שלו מחייך כל הזמן. העצה היא – שבו על הכיסא הזה וכמה שיותר!

החמישית: כיסא הג'ירפה – הג'ירפה היא חיה מדהימה. יש לה את הלב הכי גדול – 10 ק"ג!, היא רואה למרחק. הרעיון הוא להסתכל מעבר – לראות אולי הגענו למקום אחר כי יש לזה סיבה, אולי שם ההזדמנות שאנו מצפים לה מחכה לנו. זה כיסא שמלמד אותנו לצאת מהקופסה ולראות לא רק את עצמנו. לראות את המטרה שלנו. ההמלצה החמה שלי היא – שבו על הכיסא הזה תמיד!

תהיו כמוני – רואה למרחק, מסתכלת מעבר למה שנמצא קרוב כי דווקא מחוץ לקופסה יש את התשובות הכי מדהימות!…

אפשר לבחור לשבת באחד מחמשת הכיסאות הללו, אפשר להחליף כיסא מדי פעם… אפשר להשתנות.

אגב, אנשים הכי משתנים כשהם מגיעים למצב של ערש דווי. אבל אני מציעה שנשתנה בשיא החיים, לא נחכה דווקא לסוף.

ולדעת שהדבר הכי חשוב הוא – שאנחנו יכולים להחליף כיסא. שאפשר להשתנות!

* * *

עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע". להזמנת הספר וסדנאות בריאות: 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com וכן בפייסבוק – מידה טובה – הקוד להרזיה בריאה, או באתר www.ednakadosh.com