יש עניין שנתהפך הכל ל…תודה!

בזמן כתיבת שורות אלו הרב שלום ארוש שליט"א נמצא באומן, אצל רבי נחמן מברסלב. אך הוא יצא לשם לא לפני שהשאיר אותנו עם גן חדש, שמחולל ניסים: הספר "שעריו בתודה – בגן התודה", שכבר העידו עליו כי "אם הספר "בגן האמונה" מכיל בתוכו אור עצום, הרי שהספר הזה – הוא מסנוור ממש!". מתנה נפלאה לחגים ולחיים.

זה כבר למעלה משנה שהרב שלום ארוש שליט"א מדבר רק על זה. "תגיד תודה!". כל מי שבא אליו עם כל צרה שהיא, הוא נותן לו דיסק אחד. הדיסק "תפסיק להתבכיין – ותראה ניסים" שעוסק בשבח ההודיה לבורא עולם. וראו זה פלא, מי שנכנס אל הרב עצוב, בוכה, מוטרד – חזר אליו לאחר ששמע את הדיסק, מחייך ורגוע. רבים כבר העידו: "הרב, הדיסק הזה שינה לי את החיים!".

האמת היא שזה לא מפתיע. "בגן האמונה" כבר עשה זאת לפניו. ספר פשוט לכאורה על אמונה ששינה לאלפים (אם לא יותר), את החיים. וביניהם, גם אני.

"כל הספרים של הרב ארוש נכתבו ברוח הקודש" העיד עליו כבר רבי דוד אבוחצירא. ולנו נותר לקבל בשמחה את הגן הנוסף שהצטרף אל אחיו המוצלחים (בגן האמונה, בגן השלום, בגן עדן מקדם, בגן האושר, בגן הגעגועים, בשדי יער – בגן התפילה, חכמות נשים – בגן השלום לנשים, בגן החכמה…). הספר החדש נקרא "שעריו בתודה – בגן התודה" וכבר זכה למחמאה ענקית מהרב ארוש בעצמו, שהעיד עליו: "אם הספר "בגן האמונה" מכיל בתוכו אור עצום, הרי שהספר הזה – מסנוור ממש!".

אז מה יש בו ב"בגן התודה" הצעיר שעלה על אחיו?

את הכל בעצם. את המפתח לחיים מאושרים וטובים. את הקוד הסודי שפותח שערי שמים ומרעיף עלינו שפע של ברכה.

לכולנו יש קשיים, צרות ועיכובים. כל אחד היה רוצה ישועה בכמה עניינים. אז מה אנחנו עושים בטבעיות רבה? בוכים ומתלוננים. אך הרב ארוש בספרו מדריך אותנו לעשות בדיוק את ההיפך – להגיד תודה לקב"ה על הכל. ומתוך כך – לראות איך הכל מתהפך לנו ל… תודה. וכמובן, גם לטובה!

"הרבה ניסים גדולים ראיתי" כותב הרב ארוש בספרו. הרבה ניסים – ברפואה ובשאר עניינים, שהתהפכו לטובה, בעקבות ההודיה.

כי הרי כבר אמרו חז"ל: "כל הנמשך אחר הצער, הצער נמשך אחריו, ואילו כל הנמשך אחר החסד – החסדים נמשכים אחריו". ולכן, אם אדם מתמקד בטוב שיש לו ומודה לו – הקב"ה משפיע עליו עוד טוב. הרבה יותר גדול והרבה יותר בשפע.

מבצע תודה

"העבודה הראשונה של האדם היא לעקור ממנו את המידות הנוראות של הבכיינות, העצבות, הייאוש ושות’, שהן בעצמן בכיינות אחת גדולה. זאת, משום שהבכיינות היא המידה הרעה ביותר בעולם והמכעיסה את השם יותר מכל דבר אחר. מדוע? מכיוון שהיא באה מתוך כפיות טובה" אומר הרב ארוש. "אדם לא רואה את גודל הטובות שהשם עשה ועושה עימו מיום היוולדו ובכל עת ורגע, וממילא ברגע שמשהו קצת לא הולך לו, או שיש לו ניסיון, הוא מיד מתעצבן ומתלונן, נופל לעצבות ובוכה, כאילו שכל מה שחווה בחייו הן רק צרות ואין לו שום דבר טוב להודות עליו. הייתכן???"

"לעומת זאת", ממשיך הרב ארוש לחדד את הנקודה, "אדם שרואה את הטובות של השם ומכיר לבורא טובה על כל הדברים היפים שבחייו, אז ברגע שלא הולך לו משהו הוא לא מעלה בדעתו כלל שהוא צריך להתלונן או להתייאש. אדרבה, מרוב הכרת הטוב שיש לו לבורא הוא אפילו מתבייש לבקש ממנו על חסרונו, וכשהוא בכל זאת מבקש, מכיוון שהוא באמת זקוק לרחמי שמים, הוא מבקש בהכנעה ובלב מלא שמחה והודאה, ובטח שאינו מתלונן".

ואני רוצה לספר לכם על משהו קטן שקרה לי בעקבות ההודיה. לפני מספר חודשים היו לי נדודי שינה. רציתי לעשות משהו טוב אבל במקום זה הייתי מלאה רק בתלונות. ופתאום, השם האיר בליבי לפתוח ב"מבצע תודה". מיד כתבתי מייל לכל חברותיי שגם הן העבירו לחברותיהן ובו כללי המבצע: כל אחת מקבלת שתי דקות ביום ובהן היא מודה להשם על כל מה שבא לה, במילים שלה. כך, במשך ארבעים יום. לפני כן עשינו את "מבצע ללא תלונות" ובו היינו צריכות להישמר מלהתלונן, כל אחת בשעה שלה, אבל עכשיו רצינו להתקדם צעד אחד קדימה. לא להתלונן זה טוב ויפה – אבל להודות זה כבר הרבה יותר גבוה!

ההיענות הייתה מרשימה. נרשמו מעל ארבעים בנות וכך כיסינו ברוך השם את כל שעות היממה. כולן חשבו לעצמן: "מה זה כבר בשבילי שתי דקות ביום להודות לה’?"
ואכן, כך היה. במשך ארבעים הימים לא הפסיקו לזרום אלי כל מיני ניסים קטנים וישועות פרטיות שלהן זכו המשתתפות בעקבות התודה, והרבה תגובות נלהבות הגיעו אלי. כל כך נלהבות עד שהחלטנו לפתוח סבב נוסף, שנמשך ממש בימים אלה, אליו הצטרפו הרבה יותר נשים.

לא לפני שאת הסבב הראשון סיימנו וגילינו להפתעתנו כי שתיים מתוך הרשימה התארסו. אני לא יודעת אם זה קשור אחד לשני, אבל ליבי אומר לי שזה בהחלט פתח שערים. אבל יותר מכך, סיפרו לי הבנות כי הן ממשיכות לומר תודה במשך כל היום, בעקבות ה"מבצע". פתאום גילינו כולנו כמה זה קל לומר תודה, וכמה זה כיף. הרבה יותר מלהתלונן…

וכי אין לך על מה להודות לי?

"כשמתחיל האדם להתבודד לפני השם יתברך, וחפץ לבקש ממנו על מילוי חסרונותיו וצרכיו, ראוי שיקדים לכך הודאה על כל החסדים שגמל עימו. כי כשמתחיל מיד בבקשת צרכיו, אומר לו השם יתברך, כביכול: ‘וכי אין לך על מה להודות לי?’" (רבי נחמן מברסלב, שיח שרפי קודש, חלק ב’, סימן א-ב)

בימים אלה של כתיבת הכתבה, הרב ארוש נמצא באומן. עם עשרות אלפי חסידים שמבקשים על שנה טובה. שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה. הוא נסע לרבי נחמן מברסלב לא לפני שהפקיד בידינו אוצר: "בגן התודה". ומילה אחת פשוטה לעשות בה שימוש תדיר: תודה.

אם רק נדע להשתמש במילה הזו יותר, בטוחני שנזכה כולנו להיכתב בספר החיים והטוב.

וכמו שהרב ארוש שליט"א נוהג לומר:

"שואלים יהודי "מה שלומך?" ואם היהודי הזה עונה: "רע לי…" אז הקב"ה כביכול משיב לו: "זה רע? אני אראה לך מה זה באמת רע…"

אבל אם הוא עונה: "ברוך השם, ישתבח שמו, טוב לי". אומר בורא עולם: "זה נקרא אצלך טוב? אני אראה לך מה זה טוב!", ומיטיב עמו עוד יותר.