כשכבוד השופט זה אני – פרשת משפטים
פרשת משפטים - "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" - רבי נחמן כותב בתורה ט"ו שאדם צריך לשפוט את עצמו. וכשאדם שופט את עצמו למטה אז אין דין למעלה...
פרשת משפטים
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"
רבי נחמן מברסלב כותב בתורה ט"ו, שאדם צריך לשפוט את עצמו. וכשאדם שופט את עצמו למטה, אזי אין דין למעלה.
פירוש הדבר הוא, מכיון שאדם שופט ודן את עצמו לפרטי פרטים על כל מעשיו, אזי הוא, כביכול, נעשה השופט והדיין של עצמו, ועל כל פרט ופרט שהוא דן את עצמו ועושה עליו תשובה הוא ממתיק מעליו את הדין ואין שופטים אותו מן השמים, כי הוא עשה את המשפט שלו בעצמו.
נמצא, שאדם על ידי שיחה בינו לבין קונו פועל המתקות נפלאות. לכן צריך להתרגל לשפוט את עצמו בשיחה בינו לבין קונו ולפרט את חטאיו, להתוודות עליהם בשעת ההתבודדות ולבכות עליהם ולבקש מחילה ולחזור עליהם בתשובה, כי על ידי זה אדם ממתיק את הדין מעליו, "וכשיש דין למטה אין דין למעלה" כנ"ל. ובודאי שאף אחד אינו רוצה שיתעוררו עליו דינים, חס ושלום, לכן מגלה לנו רבנו הקדוש דרך נפלאה זו להמתקת הדינים.
רבנו הקדוש ציווה אותנו להתבודד ולפרש שיחתנו לפני ה' יתברך בכל יום ויום, לכל הפחות שעה. (מי שלא רגיל יכול בהתחלה להתחיל בפחות משעה, ולאט לאט להגדיל את זמן ההתבודדות). בדבר זה תלויה כל עבודת ה', כי "ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל", ועל כל מה שיחסר לו בעבודת השם יכול לבקש בשעת ההתבודדות, "וכל הדוחק את השעה, השעה דוחקתו", ומי שלא מפרש שיחתו כמוזכר לעיל, אזי הדינים מתעוררים עליו.
לעומת זאת, כל מי שמתרגל להתבודדות מתרגל לבסוף להתפלל ולדבר עם ה' יתברך על כל צרכיו, אפילו על הדברים הקטנים ביותר, ולבקש על כל דבר ודבר מה' יתברך בכל עת גם כשלא נמצא בזמן ההתבודדות, כמו שאמר רבנו הקדוש לרבי נתן, שצריך לבקש אפילו על כפתור שנקרע מן הבגד, שה' יתברך ישלח לו חוט ומחט ושיהיה לו הזמן לתפור את הכפתור, וכדומה. כי על כל דבר צריך לבקש מה' יתברך מכיון שעל ידי זה מקדימים רפואה לכל דבר, וכאשר האדם מתפלל על צרכיו, אזי ה' יתברך שומע לו ועל ידי תפילתו גורם לכך שהישועה והרפואה תקדים לבוא. וצריך להתפלל שלא יצטרך לרופאים ורפואות, כי בזה מקיים דברי רבנו הקדוש שציווה לא ללכת לרופאים, כי אזי מקדים רפואה על ידי התפילה על מנת שלא יצטרך לרופאים ולרפואות, רק תמיד תהיה רפואתו מה' יתברך בלחם ומים, כמובא בליקוטי מוהר"ן.
כשאדם זוכה בכל יום לעמוד ולדבר לפני קונו בהתבודדות ובתפילה, זוכה על ידי זה שהמקטרגים, שאינם רגילים בתפילה זו שאינה מן התפילות שתיקנו חז"ל, שאינם מקטרגים, כי אינם מצפים לתפילה זו שתבוא כדי לקטרג עליה. וחלילה לאדם לזלזל בתפילות שתיקנו חז"ל, כי בהן תלוי תיקון העולמות, כידוע. אבל השיחה בינו לבין קונו בהתבודדות היא עניין אחר של תפילה, מכיון שעל ידה זוכים לדברים נוספים בעבודת ה'.
כשאדם מקיים את ההתבודדות, הוא יכול להרגיש נועם ומתיקות, ובפרט כשיוצא לשדה להתבודד שאז כל שיחי השדה משתתפים בתפילתו והוא נמצא "בגן עדן" בעולם הזה, כלומר שזוכה להתחבר באופן המופלא ביותר עם קונו, ובפרט למי שזוכה לעשות את ההתבודדות בשעתיים של חצות לילה, כי אז התפילה נשמעת במיוחד מכיון שזהו זמן תיקון השכינה בבחינת "תפילה לעני כי יעטוף".
וזהו: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – על פי דרכנו, שהצדיק ישים לפנינו את עניין המשפט שאדם יזכה לשפוט את עצמו בדיבורו לפני קונו, ובזה יתקיים המשפט שרוצה הקב"ה מכל אחד ואחד.
"אשר תשים לפניהם" – ללמד כל אחד ואחד כיצד לדבר בינו לבין קונו בהתבודדות, ועל ידי זה נזכה לישועות ויומתקו הדינים מעלינו ומעל כל עם ישראל, אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור