לאתחל מחדש

הפגישה הווירטואלית כבר התחילה ופתאום על המסך הופך לצהוב, כל מיני גלגלים מסתובבים בכל הכיוונים ובעקבותיהם ההודעה:  "מבצע תהליך עדכון…" ועוד כמה דברים, אבל החלק הכי מרגיז הודעה היה – שזה עלול לקחת זמן!!!

מערכת העצבים שלי, לעומת זאת, הגיבה במהירות – הזעם טיפס כמו מעלית מהירה והחל לאתגר את האמונה שלי. 'אם השם רוצה שהפגישה הזו תתקיים אז המחשב שלי יעבוד', אמרתי לעצמי כשניסיתי להעלים את כל שאלות ה'למה?' – 'למה המחשב שלי עושה לי את זה דווקא עכשיו? למה לא נתתי לו תאריך ושעה לעדכון? למה הוא בכלל התחיל? וכמה זמן בדיוק זה 'עלול לקחת זמן'???

את התשובה לשאלה השלישית קיבלתי שלוש וחצי שעות אחרי שתהליך העדכון התחיל, אם שאלתם.

לעדכן את המחשב שלי זו אחת המשימות שהייתי ממש מעדיפה לא לעשות. זה כמו למלא דלק ברכב שלי, לרוקן את השואב אבק, לקבוע פגישות או להכניס כביסה למכונה. כל הדברים האלה שצריכים לקרות כדי שהחיים בכלליות יזרמו חלק. נכון, הם לא לוקחים לי הרבה זמן אבל בהחלט מפריעים לעוד דברים שהייתי מעדיפה לעשות.

מסתבר שלמחשב שלי כבר נמאס להישאר דולק במשך כמה חודשים מבלי שמישהו (אני) ילחץ על כפתור ה"עדכונים מוכנים", במקום על "הזכר לי מאוחר יותר" שנלחץ שוב ושוב, שבאותו בוקר דעתי הוסחה בגלל משהו ולא לחצתי עליו. וברגע שהעדכון התחיל, הכל נתקע.

שלוש שעות וחצי עברו וסוף סוף אפשר לעבוד. קודם כל רציתי להעלות פוסט בפייסבוק, ונחשו מה קרה? המחשב עבד הרבה יותר מלפני כמה חודשים, כלומר לפני העדכון. האתחול מחדש, הזמן 'למטה' ההכרחי הזה, בעצם רק שיפר את המערכת. נפעמתי!

אבל לא רק, אלא גם חשבתי קצת, ואני בטוחה שזה בדיוק מה שהקב"ה רצה ממני. אם המחשב שלי פועל טוב יותר אחרי האתחול, איך אני אהיה אחרי אתחול תמידי, יומי?

ואם לא תמיד זה יצליח לי על בסיס יומי, אז אולי על בסיס שבועי? פשוט, להתנתק מהטכנולוגיה ולהתחבר למשך יום שלם בלי הפרעות והיסח הדעת לאנשים סביבי ולבורא עולם? ארשה לעצמי לקחת צעד אחד קדימה ולשאול, מה יקרה אם אעשה את הפעולה הזאת על בסיס יומי לפחות לפרק זמן מסוים? למשל, להתחבר לבורא עולם ולעצמי בתפילה האישית (התבודדות, כי שמכנה אותה רבי נחמן מברסלב)? בטוח שאצליח לתפקד טוב יותר?

התשובה היא ללא ספק – כן!

מאמרים נוספים בנושא:

הפגישה הראשונה

הוא ניצח אחרון

משובחים כמו גרגירי קפה
בזכות הקשיים
אל תפסיקו לרצות
המאמן האישי שלך
כנפיים של נשר

תהיו כוכבים
הגישה המנצחת

זה הלייק שלך!

באותו יום התחלתי להבין שאורח חיים ללא הפסקה מפריע לא רק ליחסים הפנימיים שלנו, אלא גם לאלה עם הסובבים אותנו. הפוסטים בפייסבוק והעדכונים באינסנטגרם יכולים להיות דוגמה נפלאה, גפ השעות המרובות במשרד… הבעיה היא מערכות הקשרים האמיתיות שלנו והקשר עם עצמנו שהם הסובלים הגדולים בסיפור.

לא ראיתי את זה הרבה זמן. וכמוני גם הרבה אנשים לא רואים את זה. כולנו כל כך לכודים בשבלונה הזו של לדחוס כמה שיותר פגישות, פוסטים, מיילים ועוד סטטוס אחד ועוד משהו ועוד… עד שמאבדים את היכולת לראות מה באמת חשוב. וזה בהחלט יוצר חסימה. אודה, למרות שאני די מתביישת בזה, ואומר שלחצתי על כפתור "הזכר לי מאוחר יותר" בתפילה האישית שלי כל כך הרבה פעמים.

האתחול הזה העיר אותי. הסתכלתי סביב, נשמתי נשימה עמוקה ותהיתי למה לקח לי כל כך הרבה זה להתנתק.

גיליתי גם שיש חיים מקסימים ונפלאים אחרי ההתנתקות – עם בורא עולם, עם המשפחה שלנו, עם הקהילה והטבע. גם עם עבודה, האינטרנט, המדיה החברתית – שאף הם חלק מהחיים שלנו, גיליתי שאני מסוגלת לעשות הרבה יותר, להיות יצירתית ויעילה בתחומים האלה כשאני מתרחקת מהם לזמן מסוים ומתחברת לחיים האמיתיים.

רוצים גם לאתחל את עצמכם? זה די פשוט.

הנה כמה דוגמאות לעשות את זה בכל מיני סיטואציות בחיים שבהחלט ראוי להתנתק מהכל ולהתחבר אל עצמכם: עצמו את העיניים מדי פעם והרגישו רגועים. סגרו את הלפטופ. שימו את הנייד במצב טיסה במטוס. נשמו עמוק ואמרו "תודה רבה לך בורא עולם" והמשיכו לדבר איתו. תנו לשיחה לזרום, למילים להיאמר ולהרגיש הכי מחוברים ומעודכנים שיש.

רגע לפני שאתם לוחצים על "הזכר לי מאוחר יותר", תנו צ'אנס ל'מחשב' הפנימי שלכם לעשות את העדכונים שאתם כל כך צריכים וחייבים לעצמכם!