לקדש את השבת בשולחן ערוך,הלכות הדלקת נרות שבת ועוד

סימן רסב – לקדש את השבת בשולחן ערוך- א. יסדר שולחנו ויציע כל המיטות שבביתו, ויתקן את כל ענייני הבית כדי שימצאנו ערוך ומסודר בבואו מבית הכנסת. ונכון לסדר את הבית סמוך לערב,

5 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

סימן רסב – לקדש את השבת בשולחן ערוך
 
א. יסדר שולחנו ויציע כל המיטות שבביתו, ויתקן את כל ענייני הבית כדי שימצאנו ערוך ומסודר בבואו מבית הכנסת. ונכון לסדר את הבית סמוך לערב, כדי שיהיה ניכר שמסדרו לכבוד שבת. ונכון ששולחנו יהיה ערוך במשך כל יום השבת. ואמרו חז"ל: ‘שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד מלאך טוב אומר יהי רצון שיהא כן לשבת הבאה, ומלאך רע עונה אמן בעל כורחו. ואם לאו ההיפך חס ושלום’.
ב. ישתדל שיהיו לו בגדים נאים לכבוד שבת, וילבש בגדיו הנאים אחר שרחץ עצמו לכבוד שבת. וישתדל להחליף את כל בגדיו לכבוד שבת. והיכא דאפשר נכון לייחד טלית (גדול) לכבוד שבת. וישמח בביאת השבת כיוצא לקראת המלך וכיוצא לקראת חתן וכלה. וכבר פשט המנהג לומר קבלת שבת בתוך בית הכנסת, ואין יוצאים מחוץ לבית הכנסת.
ג. נכון להשאר עם בגדי שבת עד אחר ההבדלה, ואם אפשר עד אחר סעודה רביעית. וכשחל ט’ באב במוצאי שבת, אין להסיר את בגדי השבת קודם צאת הכוכבים.
ד. מנהגם של ישראל לברך את הילדים בליל שבת, הן האבות והן הרבנים, שאז חל השפע הראוי להמשיכו על הילדים. וגם הבנים הגדולים מקבלים ברכה מאבותיהם. אך יש לדקדק שהציבור לא יגש לנשק את ידי הרבנים בעוד שאומרים ‘עלינו לשבח’, מכיון שהרבנים עסוקים בתפילתם, ומה בצע בנשיקה זו אם אינם מקבלים ברכה. ונשיקת יד הרבנים יש בה תועלת לפי שהם מחדשים בכל יום הלכות וכותבים ביד ימין, ושמאל מסייע לימין, ויש באצבעותיהם קדושת התורה כתובה באצבע.
 
סימן רסג – הלכות הדלקת נרות שבת
 
ה. מצווה מדברי סופרים להדליק נר בערב שבת ויהא זהיר במצווה זו ולעשותו נר יפה דאמר רב הונא: הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים. וראוי לאישה להתפלל אחר ההדלקה שהקב"ה יתן לה בנים תלמידי חכמים מאירים בתורה, כי בשעת עשיית המצווה התפילה נשמעת יותר.
ו. מעיקר הדין די להדליק נר אחד לכבוד שבת. מכל מקום המנהג להדליק לפחות שני נרות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור, וכל המרבה בנרות לכבוד שבת הרי זה משובח. ויש הנוהגות להדליק שבעה נרות או יותר. ויש מדליקות נרות כמספר הנפשות של בני הבית, וכשנולד ילד מוסיפים עוד נר.
ז. אישה ששנהגה להדליק בערב שבת ז’ נרות לכתחילה אין לה להפחית ממספר הנרות, וצריכה להמשיך במנהגה להדליק ז’ נרות. ואם רוצה לבטל מנהגה ולהדליק רק שתי נרות מסיבות כלכליות וכו’, נכון יותר שתעשה התרה בפני ג’ אנשים, על שלא אמרה בתחילה שנהגה כן "בלי נדר". ואם מבטלת מנהגה באופן חד פעמי, כגון שנמצאת בבית חולים ויש שם רק ב’ נרות, ואי אפשר לה להשיג ז’ נרות אינה צריכה התרה. ונכון שבזמן שמתחילה לנהוג להדליק ז’ נרות תתנה שאינה מקבלת עליה מנהג זה בנדר, ואז תוכל לשנות מנהגה בלי התרה.
ח. אפילו עני שאין לו מה לאכול חייב במצוות הדלקת נרות, ושואל על הפתחים ולוקח שמן או נר ומדליק, שזה בכלל עונג שבת. ואם אין ידו משגת לקנות נר לשבת וגם יין לקידוש, נר שבת קודם. ויקדש על הפת. ואם יש לו חשמל, אין צריך לחזר על הפתחים לקנות נר, אלא יברך על החשמל.
ט. מי שאין לו אלא נר אחד בלבד וכגון שנמצא בבית האסורים וכו’, והוא בערב שבת של חנוכה ידליק הנר לחנוכה עם הברכות, ואת אור החשמל ידליק לצורך נר שבת. ורשאי אף לברך על הדלקת נר חשמל "להדליק נר של שבת". ואם אין לו אור חשמל ויש לו רק נר אחד, יש מי שאומר שבזמן הזה שבלאו הכי מדליקים בבית, ידליק הנר לצורך נר חנוכה, ויעלה לו גם לשלום ביתו, שלא יתקל בכסא וכו’ ויש חולקים. ואם יש לו שתי נרות ידליק נר אחד לנר חנוכה ונר אחד לשבת, אף אם הוא בליל ב’ והלאה של חנוכה.
י. המדליק צריך שידליק רוב היוצא מן הפתילה שבנר, כדי שהאש תעלה יפה מיד כשסילק ידו מההדלקה. ואין צריך להבהב הפתילה קודם ההדלקה. ואעפ"כ יש שנהגו להדליק הפתילה ולכבותה, קודם ההדלקה כדי שתהא מחורכת ויאחז בה האור יפה.
יא. אישה שהדליקה נרות שבת, ואחר מספר רגעים מההדלקה כבו הנרות מהרוח וכו’, אם ברור לה שעדיין לא שקעה החמה צריכה לחזור ולהדליק הנרות בלי ברכה, ואם חוששת שכבר שקעה החמה לא תדליק הנרות מחשש חילול שבת. ואם קיבלה שבת בפירוש, או שהיא מבנות אשכנז הנוהגות לקבל עליהם שבת בהדלקה, תאמר לבני הבית שלא קיבלו עליהם שבת להדליק את הנרות, קודם השקיעה. ויש אומרים שגם בנר של חנוכה שמדליקים בערב שבת אם כבו הנרות צריך לחזור ולהדליקם מבעוד יום. ומימלא מעיקר הדין גם בערב שבת, אם כבו נרות חנוכה אינו זקוק להדליקם.
יב. המנהג הפשוט שאין מקפידים לכבות את החשמל לפני הדלקת הנרות של שבת, ואין בזה חשש ברכה לבטלה.
יג. ראוי לכתחילה ללבוש בגדי שבת קודם ההדלקה, ואם הזמן מצומצם ויש חשש שאם תלבש בגדי שבת קודם ההדלקה יעבור זמן ההדלקה, תדליק ואחר כך תלבש בגדי שבת. ואישה נשואה הנוהגת ללכת בביתה בגילוי שערות ראשה, צריכה לכסות הראש בעת ברכת הנרות (ונכון לנהוג שלא ללכת גם בבית בגילוי ראש). ואם היא לובשת פאה נכרית, אע"פ שמן הדין אסור לאשה נשואה לצאת לרשות הרבים בפאה נוכרית, מכל מקום בבית מותר, ולכן יכולה לברך על הנר וכל הברכות כולן, כשהיא לובשת פאה. ומנהג יפה לתת כסף לצדקה קודם ההדלקה.
 
סימן רסג – החייבים בהדלקה
 
יד. הדלקת נר בשבת היא מצווה מדברי סופרים, ואינה רשות שאם ירצה ידליק ואם ירצה לא ידליק, אלא היא חובה על כל בית בישראל. ובין האנשים ובין הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת, אלא שהנשים מצוות על זה יותר מן האנשים. מפני שהן עקרות הבית ועוסקות בצורכי הבית, וגם הן מצויות בבית. לפיכך מי שמתגורר בגפו, כגון אלמן, מברך ומדליק על הנרות שמדליק בביתו.
טו. טוב שהאיש יעסוק בתיקון הנרות של שבת, שיניח הנרות בפמוטים וכו’. ויש נוהגים שהבעל מדליק את הנר בלי ברכה, ומכבה מיד, כדי להכינו שידלק היטב. או שידליק בחדר אחר או במטבח וכו’. ומכל מקום לא יברך על הדלקתו שבחדר האחר. ואפילו אם מדליק קודם הדלקת הנרות של אשתו, בחדר האוכל. ואם הבעל הקדים ובירך על הדלקת הנרות שהדליק בחדר השינה, אין האשה רשאית לברך על הדלקת הנרות שמדליקה בחדר האוכל. ואין הבעל צריך לשלם לאשתו שכר המצווה כדין החוטף מצווה מחבירו. אולם לכתחילה ברור שהאישה קודמת לבעל בהדלקת הנרות.
טז. גם אישה רווקה הדרה לבדה, או אישה שנתאלמנה או נתגרשה, חייבת להדליק נרות בערב שבת ובערב יום טוב, וכן מי שאין אשתו מדליקה מאיזו סיבה שהיא, חייב להדליק נרות שבת ויום טוב, ולברך עליהם. ואף אם יש לו בת גדולה הדרה עמו, עדיף שהוא עצמו ידליק הנרות, אבל אם חולה או זקן שאינו יכול להדליק בעצמו, ימנה את בתו כשליח להדלקת הנר, והיא תדליק.
יז. אף מי שהוא נשוי ושבת לבדו בביתו, מפני שאשתו נמצאת בבית החולים, או שנוסע לבדו לשבות באיזה מקום וכו’, חייב להדליק נרות שבת במקום ששובת בברכה. ואף אם אשתו מדליקה נרות שבת במקום שהיא נמצאת.
יח. מעיקר ההלכה אין חובה כלל על הבנות הרווקות הסמוכות על שולחן הוריהן להדליק נרות שבת. ומעולם לא נהגו בנות הספרדים לעשות כן. ומכל מקום אם יש ברצונן להתנהג בחסידות ולהחמיר על עצמן להדליק נרות שבת בחדריהן, אסור להן לברך על ההדלקה, אלא ישמעו את הברכה מפי האם, שהיא עקרת הבית, בעת שמדליקה את הנרות בחדר האוכל, ויענו אמן, ואז תדלקנה בחדריהן בלי ברכה. וכל שכן שהבנים הרווקים אינם רשאים להדליק נרות שבת בברכה, בחדרים המיוחדים להם בבית הוריהם.
יט. בחור הלומד בישיבה עם פנימיה צריך להדליק נרות שבת בחדר השינה שלו. וצריך שהנרות יהיו גדולים שיעור כאשר יחזור מסעודת ליל שבת ישארו דלוקים. ובעת שמדליק הנרות יברך לפני ההדלקה, ואם יש בחדר כמה בחורים הישנים שם, האחד ידליק בתורנות, והאחרים ישמעו ויצאו ידי חובתם. ואין הבדל בזה אם ההורים נמצאים בארץ או בחו"ל.
כ. והוא הדין למוסד חינוכי לבנות שצריכות הבנות להלדיק נרות שבת בברכה בחדר השינה שלהן. ואם יש מספר בנות בחדר אחד, תדליק אחת מהדרות בחדר. ויעשו כן בתורנות. ואם אין להן אפשרות להדליק בחדר מאיזו סיבה שהיא, מדליקות את הנרות בחדר האוכל המשותף לכולן, ורוצות כל אחת ואחת מהבנות שהגיעו למצוות להדליק נר של שבת, יש להן לשמוע את ברכת להדליק נר של שבת מפי אחת הבנות, ואז כולן ידליקו את הנר שלפניהן בלי ברכה. 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה