מסכת טהרות פרק ד משנה ט-י

ד,ט  ספק משקין–ליטמא, טמא.  כיצד:  טמא שפשט את רגלו לבין משקין טהורין–ספק נגע ספק לא נגע, ספקו טמא.  הייתה כיכר טמאה בידו, ופשטה לבין משקין טהורין–ספק נגע ספק לא נגע, ספקו טמא.  ולטמא, טהור.  כיצד:  הייתה מקל בידו ובראשה משקין טמאין, וזרקה לבין כיכרות טהורות–ספק נגע ספק לא נגע, ספקו טהור.

 

ד,י  רבי יוסי אומר, ספק משקין–לאוכלין, טמא; ולכלים, טהור.  כיצד:  שתי חבייות, אחת טמאה ואחת טהורה–עשה עיסה מאחת מהן, ספק מן הטמאה עשה, ספק מן הטהורה–זה הוא ספק משקין לאוכלין טמא, ולכלים טהור.