נס פך הדלק

יוני נכנס לתחנת הדלק ורצה לתדלק את רכבו. המתדלק העביר את כרטיס האשראי, אבל להפתעת יוני העסקה נדחתה. זו הייתה שעת לילה מאוחרת מאוד והוא היה באמצע שום מקום בכבישים של ארצות הברית, רחוק מכל מכר וגואל. הוא עצר את רכבו בצד וניסה לברר מה קרה.

מצבו הכלכלי לא היה מזהיר בלשון המעטה. הוא עבר תקופה ארוכה וקשה מבחינה כלכלית, אבל הצליח "לצוף". לאחרונה הלחצים גברו, ותודה לא-ל, הוא הצליח להשיג הלוואה גדולה ללא ריבית מגמ"ח שהיה מוכן לתת לו חמישים אלף דולר, אבל בהחזרים גבוהים מאוד של חמשת אלפים דולר בכל חודש. יוני העביר למלווה צ'קים על הסכום הזה, אבל סיכם איתו שלא יפקיד אותם והוא יעביר לו את הכסף במזומן חודש בחודשו. הסיכום הזה עבד בחודשיים הראשונים, אבל החודש משום מה המלווה שכח והפקיד את הצ'ק בחשבונו. הבנק ראה את ההוצאה החריגה והגביל את החשבון.

הוא ישב ברכב מתוסכל מדוכא עד עמקי נשמתו, מיואש, כועס על המלווה, כועס על הבנק, כועס על הרכב, כועס על עצמו, מרגיש אבוד – לבד באמצע הלילה, רחוק מכל מקום ואין לו למי לפנות… תקופה ארוכה שהוא הולך ומידרדר ושוקע בחובות, כל תקווה למהלך שייחלץ אותו מהקשיים נכזבה, ועכשיו הוא הרגיש שהוא צולל לתחתית של בור עמוק ונחבט על קרקעית הבור.

באמצע החושך הגדול האירה לפתע קרן אור. בתקופה האחרונה הוא למד את הספר בגן האמונה וכמה חוברות של תודה – מרגליות, ואמר לעצמו: "אין לי הרבה מה לעשות. לשבת פה ולאכול את עצמי – זה לא יעזור לי. למה שלא אתחזק באמונה ובביטחון? למה שלא אעשה מה שלמדתי ואגיד תודה על הקשיים?"… וכך, באמצע הלילה, מתוך חושך וייאוש, הוא התנער מהתסכול והתחיל לומר תודה. הוא ביקש להאמין שהכל לטובה, הודה על כל מה שיש לו בחיים בגשמיות וברוחניות ואז שם לב שהוא לא כל כך מסכן, שהוא לא נמצא בשום תחתית.

הוא הודה לבורא עולם על כך שגם בתוך כל הקשיים הוא מצא מישהו שילווה לו, ומישהו שיסכים להיות ערב, ושעד היום הוא הצליח להחזיק את עצמו ולא לקרוס. הוא הודה לקב"ה גם על כל הקשיים, על כך שהוא נתקע בלי דלק, שהצ'ק הופקד ושחשבונו הוגבל.

על הכל הוא אמר תודה ותוך כמה דקות הוא מצא את עצמו שמח ומעודד, ואם לא היה מרגיש לא נעים אפילו היה מתחיל לרקוד בתחנת הדלק השוממה….

מאמרים נוספים בנושא:

פשוט, לזרוק את השכל

סוד האושר

האמת? לא מגיע לי כלום!

הטרמפיסט

מחוץ לקופסה: נהנים מהמתנות

מפלים של הזדמנויות

עשרה צעדים לחופש

כיף לקום בבוקר

מחליפים משקפיים

לעשות מהלימון לימונדה

בוקר לא רע, אחרי הכל

פשוט, לזרוק את השכל

נס פך הדלק – בדולרים

ואז נצנצה במוחו המחשבה: אולי יש לי כסף מזומן ברכב? הוא חיפש וחיפש, הפך את הרכב, ואכן הצליח לגרד 23 דולר. עם הדולרים הספורים ובחיוך גדול הוא חזר לתדלק כמות קטנה שתספיק לו לפחות להגיע לביתו.

המתדלק המשועמם התעניין במצבו, ויוני סיפר לו את כל הסיפור. כמעט את הכל, כי על ההתחזקות באמונה הוא לא סיפר לו. 'מה כבר מבין מתדלק אמריקאי פשוט באמונה…?' חשב לעצמו. אבל אז המתדלק שאל אותו: "לפי מה שאתה מספר אתה אמור להיות שבור ורצוץ, ואני רואה אותך שמח כאילו חזרת הרגע מהחתונה של הבן שלך…" בשלב הזה שיתף אותו יוני בדיבורי האמונה שהחיו את רוחו והפיחו בו תקווה ושמחה.

"אם אתה מדבר על אמונה" אמר לו המתדלק, "אז אני מתדלק לך רק בעשרים דולר. בשלושת הדולרים הנותרים תקנה לך כרטיס הגרלה…"

באותו לילה זכה יוני בסכום של חמישים אלף דולר בדיוק!

רבי עקיבא נוסח המאה ה-21

יוני הרגיש כמו רבי עקיבא של שנות האלפיים. איך אמר רבי עקיבא כשנשאר לבד ביער בלי נר, בלי חמור, ובלי תרנגול: כמה טוב שכבה לי הנר, כמה טוב שנטרפו לי החמור והתרנגול – זה מה שהציל אותי. כל מה שעושה השם – הכל לטובה!

זה בדיוק מה שהרגיש יוני לאחר החיוך הגדול שקיבל משמים: כמה טוב שהמלווה שכח את הבטחתו והפקיד את הצ'ק! כמה טוב שנגמר לי הדלק! כמה טוב שהבנק חסם לי את הכרטיסים! כמה טוב שלא היה לי כסף מזומן! כמה טוב שנתקעתי במקום הנידח הזה! כמה טוב שאמרתי תודה על הכל!

מפרידים בין העולמות

זה סיפור אמיתי, רק השם שונה. חבר טוב של בעל המעשה שהגיע לארץ לביקור סיפר לי את המעשה כמו ששמע מבעל המעשה בעצמו. וללא ספק, הסיפור הזה מחדד מסר חשוב מאוד.

מה שקרה ליוני זה טוב או רע? התשובה היא שיש כאן חלוּקה ברורה מאוד: יש שכל ויש אמונה. אלה שני עולמות שונים לחלוטין. בשכל: זה רע! להיתקע בלי דלק ולהיקלע למצבים לא נעימים זה לא טוב. אבל באמונה: זה טוב! יש הקב"ה בעולם והוא טוב ומטיב ועושה תמיד רק טוב. איך, למה וכמה? זה לא מובן בשכל בכלל, כי אנחנו מדברים מתוך עולם של אמונה, עולם שבו השכל וההבנה לא מדברים ולא נחשבים, רק האמונה מדברת.

אם היינו מבינים את האמונה בשכל – היא כבר לא הייתה אמונה. מה הניסיון הגדול שבשבילו באנו לעולם? להאמין בבורא עולם! ואמונה פירושה – להאמין בהקב"ה נגד השכל וגם בהיפך מהשכל.

קשה להאמין שבתוך החושך והכאב הזה שאנחנו לא מבינים יש שכל אלוקי עצום שמוביל אותנו למקום הכי טוב עבורנו…

השכל אומר רע? אתה צודק, אתה מבין טוב, אבל אתה צריך להאמין, ולהאמין זה לא אומר לחפש איך זה טוב או לנסות להבין איך זה טוב. לא! אי אפשר להבין וזו לא העבודה שלך להבין. המשימה שלך היא להאמין, כלומר: לא להתייחס לחיים שלך במשקפיים של השכל, לצאת מהעולם של השכל, או כמו שאומרים "לזרוק את השכל" – ולעלות ולהיכנס לתוך העולם המתוק והנפלא של האמונה, עולם שבו מדברים בשפה אחרת ובמושגים אחרים, עולם מאיר שבו הכל טוב והכל גם מתהפך לטובה.

תשובה אחת לכל השאלות

זה ההסבר לכל השאלות ששואלים על התודה: איך אומר תודה כשקורה לי כך וכך? מה, גם האסון הזה זה טוב?! אבל התשובה היא שיש חלוקה פשוטה וברורה בין השכל לאמונה. כל המושג 'רע' קיים רק בשכל, ובשכל אנחנו צודקים – זה רע. אבל כל הדרך של התודה והאמונה שהכל לטובה – זה תחום שונה שאין בו שכל והבנה. נכון שלפעמים גם זוכים להבין מרחוק אפס קצה מהטוב הזה, אבל ההבנה – זו לא המטרה וגם לא המשימה שלנו. אלא, המשימה שלנו להאמין נגד השכל ונגד ההבנה.

ומה יותר מחדד את המסר הזה מאחד הרעיונות שהכי ממחישים זאת בתורה – הפרה האדומה: זאת חוקת התורה! בתורה יש שכל אלוקי גדול ועמוק, אבל היסוד של הכל הוא אמונה. והאמונה היא גם כשאין שום הבנה ושום שכל. למה? ככה! זאת החוקה והדרך של כל התורה כולה – שבמקום שבו השכל עוצר האמונה ממשיכה מאירה את החיים.