סוכות: ואני תפילה!
במשך שבעה ימים אנחנו זוכים שענני הכבוד יעטפו אותנו, לאהבה האינסופית של בורא עולם אלינו, ולדבר הכי חשוב: לכוחה של התפילה.
את הסוכה לא עוזבים. למה? כי יש לנו סיבה מצוינת ליהנות מכל רגע שאנחנו נמצאים בה.
ענני הכבוד שעוטפים את הסוכה הופכים אותה לבית מקדש, מקום של תפילה טהורה, במיוחד אם אדם מתפלל את התפילה האישית שלו בסוכה (ההתבודדות כפי שמכנה אותה רבי נחמן מברסלב).
לשבת בסוכה, זה כמו לשבת בבית המקדש. ולא רק, אלא שהישיבה בה מזכה את האדם גם בדפוס חשיבה טהור, דבר שמסייע לו מאוד עם אחת העבודות החשובות – העבודה שלב, התפילה.
האריז”ל הקדוש אומר שההיבט הפנימי של חורבן בית המקדש, הוא חורבן עבודת התפילה. היא זו שנהרסה. בזמן שבית המקדש היה קיים על מכונו, אפילו היהודים הפשוטים היו חיים את חייהם עם התפילה. למה? כי התפילה היא הדבר הכי חשוב והעיקרי של התשובה והצמיחה הרוחנית של האדם.
אחרי דורו של שלמה המלך ע”ה, התשובה והתפילה דעכו ונעלמו ביום שחרב בית המקדש, אנשים פשוט שכחו איך מתפללים. לפני החורבן, התפילה העיקרית הייתה התפילה האישית, כולם דיברו עם הבורא במילים שלהם. אבל לאחר החורבן עזרא סופר ובית דינו איגדו את התפילות כדי שלא ישכחו מעם ישראל.
חז”ל (גמרא, ברכות ע”ו) מציינים שאנשים לא הכירו בחשיבותה של התפילה. אפילו תלמידי חכמים שכחו שהמטרה העיקרית בלימוד התורה היא לרכוש את מידת האמונה ולהתקרב לבורא עולם, לכן התרחקו מעבודת התפילה. רק אדם שמבין שהוא שום דבר בלעדי הבורא יתפלל בכנות ומעומק ליבו. אולם אדם עם אגו חושב שהוא יכול להצליח לבד ולעשות הכל בעצמו, לכן השכל יהיה הדבר המועדף עליו על פני האמונה. הוא חושב שהשכל שלו הוא זה שמקנה לו את כל מה שהוא משיג, אז מה הפלא שהוא לא יבקש את עזרתו של הבורא?!?… התפילות של אדם כזה הן כמובן שטחיות ורדודות.
רבי נחמן מברסלב, שיום ההילולא שלו חל ביום ח”י בתשרי בחול המועד סוכות, אמר: “כל המהות שלי היא התפילה”. רבי נחמן ידע שהדבר העיקרי החסר בתיקון העולם היא התפילה. ככל שאנשים מתפללים יותר, כך העולם מגיע לתיקונו יותר ויותר. צדיקים עצומים אכן ידעו את כוחה של התפילה, אבל רבי נחמן מברסלב הצהיר ואמר לא מעט פעמים שתיקון נשמות ישראל, והגאולה של עם ישראל, תלויים בתפילה. תפילה מוגברת ומעומק הלב ואמונה בעולם מתקנות גם את מיעוט הלבנה ואורה.
הקשר נוסף בין חג הסוכות המיוחד ותרומתו לכוחה של התפילה הוא, שלא במקרה (ממש לא) הלילה הראשון של סוכות חל ביום ט”ו בתשרי, כשאור הלבנה חזק מאוד. תפילה כנה ורצינית מתקנת את צמצום אור הלבנה. הידיעה שאנחנו שום דבר בלעדי הבורא מעצימה את הכוונות שלנו בתפילה. לכל אדם בעולם יש חסרונות, ברוחניות ובגשמיות, אך התפילה היא זו שמתקנת אותם ואת חסרונה של הלבנה. רבי נתן מברסלב היה אומר, “איפה שאני רואה חסרון, או שלא התפללו על הדבר או שלא התפללו מספיק…”
המניעה הגדולה של האדם להתפלל היא… האדם עצמו. לכן, אנחנו חייבים להתפלל על הזכות שניתנה לנו להתפלל כראוי. וכמו שאנו מתפללים על הדברים החיוניים לקיומנו, אנחנו צריכים להתפלל על התפילה כדי שנתגבר על המניעות והמחסומים שיש לנו על התפילה עצמה, בחיצוניות ובפנימיות.
כדי להינצל מהיצר הרע, אנחנו צריכים להתפלל ותמיד. אדם שמתפלל בכל כוחו, התפילות שלו יהיו בעלות כוח ומשמעות להאיר על כל חייו. הפוקוס שלנו בתפילה צריך להיות על מידות האמונה והענווה, להרחיק מעלינו כל שמץ של גאווה – שהיא המניעה הכי גדולה שמונעת את האדם את האור האלוקי ומתפילה כראוי. אנחנו חייבים להאמין שהתפילות שלנו תורמות להתפתחות והתעצמות מידת האמונה שלנו, ושהן יכולות להעלות אותנו מעל הטבע. הגאולה הפרטית והכללית תלויה בתפילה.
יהי רצון שבזכות חג הסוכות בורא עולם ירחם עלינו ויזכה אותנו בבית הקבוע – בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו, אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור