צדיק

 

צדיק האמת אף על פי שיש לו כוח לקרב הכל אל השם יתברך, ולהוציאם מכוח המדמה שאינו מבורר, שהוא בחינת לבן הארמי, ולהעלותם אל השכל שבקדושה, אף כל פי כן כל מגמתו היא לקרב את בני הנעורים, מכיון שלא נשתרש אצלם עדיין כל כך הסברות הבדויות של טעות המדמה. אולם הזקנים שכבר נשתרשו בטעותם קשה להשיבם, עד אשר ירחמו עליהם מן השמים, וזה: והיו העטופים ללבן והקשורים ליעקב.

 

ועל זה צדיק האמת מוסר את נפשו ביגיעות קשות וטירחות ותחבולות נפלאות הרבה מאוד, והכל רק בשביל להוציא בניו ותלמידיו מבית לבן הארמי, היינו מבחינת המדמה שאינו מבורר, ולהעלותם אל השכל שבקדושה, אך למרות זאת, המלחמה גדולה וחזקה מאוד מאוד, ולבן רודף אחריהם ומבקש לעקור את הכל, חס ושלום, כמו שנאמר: ארמי אובד אבי.

 

ועיקר רדיפת לבן גם כן הוא רק בשביל הצאן והבנים שהם התלמידים והבנים, כי ביעקב בעצמו אין לו שום אחיזה כלל, כי הוא קדוש וטהור ונקי, זח וצך לגמרי. ואלה הצאן והבנים אף על פי שהם לא ניצחו עדיין במלחמה כראוי, עד שעדיין יש כוח ללבן, בחינת כוח המדמה והיצר הרע, לרדוף אחריהם ולהשיגם, אף על פי כן השם יתברך חומל ומרחם על היגיעות והטירחות ומסירות הנפש של צדיק האמת, שמסר נפשו מאוד בשביל כל אחד ואחד.

 

על כן השם יתברך בעצמו לוחם עם לבן ומגרשו מצאן יעקב, בחינת: את עוניי ואת יגיע כפי ראה אלוקים ויוכח אמש. וזה שאמר לו, כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך, כי אין בי שום אחיזה ונעיעה ממך. הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה, כי יגעתי וטרחתי הרבה בעבודת ה’ ובתורה, בתפילה והתבודדות בתוך שדות ויערות בתוך חורב וחמימות גדול, וכן בעת הקור והקרח בלילה, והכל בשביל השם יתברך בשביל לקרב אליו נפשות ישראל.

 

על כן אף על פי שהנפשות המתקרבים עדיין לא ניצחו במלחמה כראוי, אף על פי כן אין לך כוח לעשות להם מאומה, כי זכותי וזכות אבותיי הצדיקים יגן עליהם להצילם ממך, בחינת: לולי אלוקי אבי..את עוניי ואת יגיע כפי וגו’. כי השם יתברך בעצמו יעמוד בעזרי עד שאגמור עימהם מה שהתחלתי לקרבם כולם לבורא עולם, עד שיצמח מהם התגלות האמת לכל באי העולם, בחינת: אמת מארץ תצמח, מאותם שמונחים עד הארץ, מהם דייקא תצמח האמת לכל באי העולם, כי שפת אמת תיכון לעד וקושטא קאי.

 

 

 

בעבור התורה אקח מעות?

 

פעם הלך רבי מתתיהו כהן עם רבי משה שמואל לקבץ נדבות, ונכנסו לאדם חשוב שנדב לשניהם לכל אחד סך מסויים.

 

רבי מתתיהו הבחין שהתורם נתן לו סכום גדול יותר ממה שנתן לרבי משה שמואל. שאלו רבי מתתיהו על זה, והשיב לו התורם: "נתתי לך מכיון שאתה תלמיד חכם ועוסק בתורה".

 

השיב לו רבי מתתיהו: "אתה נותן לי צדקה עבור התורה שאני לומד? וכי עבור התורה אקח מעות?" – והחזיר לו את התוספת ולא רצה לקחתה בשום אופן.

 

 

יסוריי ביטול תורה גדולים מיסוריי הגוף…

 

פעם חלה רבי מתתיהו כהן באיזו מחלה פשוטה והלך לקבל טיפול אצל הרופאים.

 

כששאל אותו אחד על התנהגותו, שאינה כדרך רבנו, ענה לו רבי מתתיהו: "חבל לי על הזמן להמתין עד שאתרפא בעצמי שלא על פי הרופאים" – כי היה מתמיד גדול ומופלג כידוע, וכאומר שהיסורים מביטול התורה שיהיו לו, קשים יותר מיסוריי הגוף.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.