שער התורה פרק י – כח אייר

וגם היא מצוה שהאדם מוציא עליה מעות ולא באה בריקניא, ושכרה הרבה יותר גדול מחמת זה, כמו שכתב הזוהר הקדוש, פרשת תרומה. וגם המצוה יכולה להתקיים אפילו בעת שהוא עוסק בעסקיו או שהוא ישן, ולבד כל אלה, ידוע הוא מה שאמרו במדרש קהלת שאם אדם הומה ומהמה אחר מצוות, ומצוה קבועה לדורות אין לו, מה הנאה יש לו? אבל מי שיש לו חלק במצוה של רבים, או מי שהניח מעות להחזיק ישיבות של תלמוד תורה, אפילו אם ישב בגן עדן, יתוסף לו נועם ואור על נפשו על ידי הקיום של המצוות שמתקיים תמיד על ידי המעות שהניח מיוחד לזה.

 

***

 

 

גם עבור כל עת ששומר את עצמו, זוכה לידי מעלה גדולה בגן עדן, כמו שכתב הגאון רבינו אליהו מוילנא זצ"ל (באיגרתו עלים לתרופה) בשם המדרש, שעל כל רגע ורגע שאדם חוסם את פיו, זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכולים לשער. (שמירת הלשון שער הזכירה פי"א).

 

 

"מי האיש החפץ חיים (בעולם הבא) אוהב ימים לראות טוב (בעולם הזה), נצור לשונך מרע" וגו’ (תהלים לד, יג). וסגולה זו היא טובה מכל הסגולות שמחפשים אנשים להצלחה. (חובת השמירה לח"ח זצ"ל פ"ו).