שפות שונות
בזוגיות מדברים בשתי שפות שונות. הקדישו זמן ראוי לתרגם את דברי בן/בת הזוג למה שהם אכן מתכוונים או רוצים לומר כדי ליהנות מהחיים בשניים!
אם יש נושא שמעסיק את רובנו הוא שלום בית. והדרך להגיע אליו היא ארוכה, רצופת נסיונות, ומלאה מכשולים וקשיים. אף אדם לא יכול להשלות את עצמו שהוא יכול למצוא את את החצי השני שלו בתקווה שיהיה שווה לדעתו, אין מציאות כזו! ובטח לא כזו שבגללה ישכון שלום ביניהם. אדרבה, המציאות מוכיחה ששניים שמתחברים לאחד הם שונים לחלוטין, הפכים של ממש, לכן גם יהיו מחלוקות ביניהם.
כדי להינצל ממחלוקות אלו, על שני בני הזוג להכיר שדעותיהן שונות זו מזו, שיש כאן שתי שפות שונות – שלה ושלו, תכונות אופי שונות, ומצבים שבהם דרגת הרגישות של כל אחד מהם גבוהה מזו של השני. בספר משלי נאמר: "כל דרכי איש זך בעיניו" – כלומר, אדם חושב תמיד שמה שהוא עושה, חושב ואומר זאת האמת. וטבעי הדבר, שהרי אדם קרוב אצל עצמו. לכן במקרה של מחלוקות וויכוחים בין בני הזוג, נראה לכל אחד מהם שהוא הצודק ואילו זולתו טועה.
וכותב רבי נתן מברסלב, שהמחלוקת היא מידה גרועה מכל המידות הרעות שבעולם. כי שאר המידות והתאוות יש בהן איזה הכרחיות, אבל עניין המחלוקת אף אדם לא צריך בכלל!
אולם אצל בני הזוג, שמדברים בשתי שפות שונות, איך אפשר להימנע, עד כמה שאפשר, מוויכוחים מחלוקות וריבים? התשובה לכך היא פשוטה – תקשורת טובה!, הבנה של כל אחד מבני הזוג את שפתו של זולתו.
ומה הכוונה לשתי שפות?
שתי שפות אלה מורכבות למעשה מאותן המילים עצמן, אולם אופני השימוש השונים במילים הזהות הם אלה שגורמים להיווצרות משמעויות שונות לגמרי אצל כל אחד מבני הזוג. הביטויים הם דומים, אך לדבריהם משמעויות נלוות והדגשים רגשיים שונים. כתוצאה מכך, קל לפרש בצורה מוטעית אחד את דברי השני.
גברים ונשים כאחד מתכוונים, אך לעיתים רחוקות לאותו דבר עצמו, אפילו כאשר הם משתמשים באותן מילים. לדוגמא: כאשר האישה אומרת: 'אתה אף פעם לא מקשיב לי', היא לא מצפה שהמילים אף פעם יתקבלו כפשוטן. השימוש במלים 'אף פעם' היא דרך להביע את התסכול שהיא חשה באותו רגע שבו היא מדברת. היא לא רואה בו מידע עובדתי. לכן, ברוב הפעמים האישה מרגישה צורך במתן ביטוי מלא לרגשותיה ולכן גם משתמשת במגוון של סופרלטיבים, מטפורות והכללות. הגברים לעומת הנשים, מתייחסים אל ביטויים אלה כפשוטם על פי משמעותם המילולית. מכיוון שאינם קולטים כהלכה את המשמעות אליה מכוונים הדברים, הם מגיבים בצורה בלתי תומכת.
הנה כמה תלונות שכיחות שלא מתפרשות כהלכה בין בני הזוג:
האישה: אנחנו לא יוצאים בכלל. הבעל: זה לא נכון, שבוע שעבר יצאנו.
האישה: אני רוצה לשכוח מהכל. הבעל: אם את שונאת את העבודה שלך, תעזבי.
האישה: הבית הזה מבולגן תמיד. הבעל: לא תמיד הוא מבולגן.
האישה: אף אחד לא מקשיב לי יותר. הבעל: אני הרי מקשיב לך ברגע זה.
האישה: שום דבר לא מסתדר לי היום. הבעל: את רוצה להגיד לי שזאת אשמתי?
מדוגמאות אלה ניתן לראות בבירור, כיצד התרגום 'המילולי' של דברי האישה עלול להטעות אדם הרגיל להשתמש בדיבור כבאמצעי למסירת מידע. ניתן גם לראות כיצד תגובותיו של הבעל עלולות להוביל לוויכוח. תקשורת בלתי ברורה וחוסר הבנה הם בעיית הבעיות בזמן התלקחותו של ויכוח חריף. אולם אם ישכילו בני הזוג ויבינו שיסוד חשוב ועיקרי קיים בהנהגת הבית, והוא – שתכונותיהם, אופיים ומהותם של כל אחד מהם שונים זה מזו, ייתכן מאוד שיצליחו לחסוך כמה וויכוחים ואף יוכלו להגיב בצורה חיובית יותר לדברים הנאמרים. כשיתעמק המשכיל, יראה שויכוחים רבים, שהופכים לחריפים, בין בני הזוג סובבים לרוב סביב דברים פעוטים של מה בכך ואף חסרי חשיבות בגלל שהם לא מודעים לעובדה שהם שונים במהותם. כשעובדה זו תתברר אצלם כראוי יצליחו בני הזוג לדון אחד את השני לכף זכות ולהבין כל אחד את שפתו של השני.
מאמרים נוספים בנושא:
יסוד חשוב זה ניתן לחלק לשני דברים עיקריים: באישה פועל בעיקר כוח הרגש, ואילו בגבר שולט יותר השכל. חילוק זה מפצל בכל תחומי החיים. כשהאישה טוענת טענה כלפי בעלה 'אף אחד לא מקשיב לי', היא לא מתכוונת שבאותו רגע שהיא מדברת עם בעלה, שהוא אכן מקשיב לה, שאף אחד לא מקשיב. אלא כוונתה יכולה להיות: אני קצת רגישה מדי היום, אולי אתה מוכן להקדיש לי קצת תשומת לב מיוחדת? היה לי יום נורא קשה ואני מרגישה כאילו אף אחד לא מוכן לשמוע מה יש לי לומר, אולי אתה מוכן להקשיב ולתמוך בי על ידי שאלות כמו: מה קרה לך היום? איך הרגשת? וכו'.
בהעדר תרגום זה עלול הגבר להבין את המשפט 'אף אחד לא מקשיב לי' בצורה הבאה: אני מקדישה לך תשומת לב, אבל אתה לא מקשיב לי, הפכת לאדם אחר, וכו'.
כשמדובר בפירוש דברי האישה כהלכה הבעל, למעשה, עומד בפני אתגר גדול שבסופו של דבר הוא צריך להעניק לה תמיכה כאשר היא מדברת על רגשותיה. דבר זה זהה גם לגבי האישה – האתגר הגדול ביותר של האישה לפרש נכונה את דברי בעלה ולהעניק לו תמיכה כאשר הוא אינו מדבר, כי זו דרכו להתמודד עם מה שעובר עליו – שתיקה.
כאן רואים את הביטוי של שתי השפות – האישה מונעת לרוב על פי הרגש, לכן יש לה צורך להביע אותו. ואילו הגבר, המונע בעיקר על ידי השכל, בוחר בשתיקה, שלרוב עוזרת לו להבין את הנושא, לעבדו, להסיק מסקנות ולהגיע לפתרון מעשי. לרוב נשים מפרשות בצורה מוטעית את שתיקתו של הבעל. כאשר הבעל שותק האישה מסוגלת מיד לדמיין לעצמה את הגרוע ביותר ואף מאבדת את ביטחונה בזמן זה. אם האישה תבין שפעולה זו היא חלק מהשפה שלו, היא תצליח לפרש אותה בצורה נכונה וגם תדע כיצד להגיב במצבים כגון:
שתיקה = זמן מחשבה על בעיה מסויימת שמטרידה אותו ובזמן הזה הוא מנסה למצוא פתרון.
שתיקה = חסרה לו תשובה לשאלה או לבעיה מסויימת שהועלתה.
שתיקה = כאשר הוא נסער או לחוץ. בזמן זה ההעדפה היא להיות לבד כדי להירגע ולשלוט במצב.
שתיקה = למצוא את עצמו.
באותה מידה, אם הבעל יבין שחלק מהשפה של האישה הוא הבעת הרגש, כלומר לדבר ולהוציא החוצה את מה שיש לה בלב, הוא בהחלט יצליח להבין אותה בצורה נכונה וידע להגיב נכון במצבים כגון:
דיבור = מסירת או איסוף מידע.
דיבור = לברר לעצמה ולגלות מה היא רוצה לומר, לחשוב בקול רם.
דיבור = שיפור ההרגשה כדי להיות יותר מרוכזת בזמן שהיא נסערת.
ללא הבנה חיונית זאת של הבדלים מהותיים אלו בין בני הזוג, מכיוון שלכל אחד מהם שפה משלו, זוגות רבים חווים מאבקים בלתי פוסקים במערכות היחסים שלהם.
אחד הפתרונות למצב זה הוא – אומנות ההקשבה.
כשבני הזוג מקשיבים אחד לשני ומפרשים נכון את התנהגותו של השני, התקשורת ביניהם נעשית קלה הרבה יותר. בדומה לכל אומנות אחרת, גם אומנות ההקשבה מצריכה תרגול יומי. כלומר, להבין ולהקשיב יותר אחד לשני. כל אחד מהם ינסה להבין שבן/בת הזוג שונה ממנו ובהכרח שדרך הבעת רגשותיו שונה משלו – שתיקה, דיבור וכדומה. תרגול יומי זה ימנע מהם ויכוחים מיותרים והטחות לא רצויות.
הרב חיים פלאג'י זצ"ל העיד שראה בעיניו שבכל משפחה ומשפחה שהייתה ביניהם מחלוקת, לא יצאו נקיים מנזקים וחבלות שאירעו להם הן בגופם והן בממונם. במשפחה שבה יש ילדים, כך העיד, שהמחלוקות והוויכוחים הרסו את חינוך הילדים ופגעו בנפשם, דבר שיש לו השלכות רעות לכל משך ימי חייהם ולפעמים מדובר בנזק בלתי הפיך. והוסיף: במקום שיש מחלוקת מסתלקת משם הברכה, כי מחלוקת אחת דוחה מאה פרנסות, וכן ראינו במחלוקת קורח ועדתו שכל רכושם נבלע באדמה. ואין דבר שמזיק לבריאות האדם בין בגוף ובין בנפש כמו המחלוקת, המביאה כעס ועצבות.
זיכרו! כאשר מתעוררות אי הבנות, חשוב לדעת שאנחנו שונים במהות שלנו ואנו מדברים בשפות שונות. הקדישו זמן ראוי ונכון לתרגם את דברי בן/ בת הזוג לדברים שהם אכן מתכוונים או רוצים לומר. לצורך רכישת מיומנות זו נדרש בהחלט תירגול רב, אבל כזה ששווה את המאמץ!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור