מסכת מנחות פרק ח משנה ב-ג

ח,ב  אין מביאין לא מבית הזבלים, ולא מבית השלחים, ולא מבית האילן; ואם הביא, כשר.  כיצד הוא עושה:  נרה שנה הראשונה, ובשנייה זורעה קודם לפסח שבעים יום, והיא עושה סולת מרובה.  כיצד הוא בודק:  הגזבר מכניס ידו לתוכה; עלה בה אבק–פסולה, עד שינפנה.  ואם התליעה, פסולה.

 

ח,ג  תקועה, אלפא לשמן; אבא שאול אומר, שנייה לה רגב בעבר הירדן.  וכל הארצות היו כשרות, אלא מכאן היו מביאין.  אין מביאין לא מבית הזבלים, ולא מבית השלחים, ולא ממה שנזרע ביניהן; ואם הביא, כשר.  אין מביאין אנפיקנון; ואם הביא, כשר.  אין מביאין מן הגרגרים שנשרו במים, ולא מן הכבושין, ולא מן השלוקין; ואם הביא, פסול.