אדון כל הנביאים!

אדון כל הנביאים!

רבם ורבנן של כל עם ישראל מאז ולתמיד; אדוננו, מורנו ורבנו, הגדול שבגדולים, פאר וההוד, עמוד התווך של עם ישראל, מושיען וגואלן של העם הנבחר, מי שזכה והוציא אותנו ממצרים, הוריד לנו את לוחות הברית, עלה השמיימה 40 יום לא אכל ולא שתה, דיבר עם הקדוש ברוך הוא פנים אל פנים, בחומש שמות ובחומש דברים הוא הדמות האצילית והמדוברת שלאורה נלך. כדברי רבינו בחיי בראשית א א, “שליח ה’ לגאול את עם ישראל ממצרים, מוסר התורה לישראל ומנהיגם במדבר“.

משה רבנו הוא בן הזקונים של עמרם ויוכבד, אשר נולד בצל גזרת פרעה הרשע “כל הבן היילוד היאורה תשליכהו”, קם עמרם משבט לוי וגירש את אשתו, וכך עשו כל עם ישראל. ביתו מרים הנביאה שכבר אז הייתה בעלת רוח הקודש אמרה לאביה, “פרעה גזר על הזכרים ואתה אבא, גזרת על כל עם ישראל”. מיד חזר והשיב את אשתו.

כאשר משה נולד התמלא כל העולם באור מיוחד; הבית התנוצץ באור צחצחות, אור יקרות, אור של קדושה וטהרה, אור של ישועה. באותן הזמן ראו האצטגנינים שעתיד להיוולד מושיען של ישראל ונכנסו לחרדה גדולה (ולא בכדי).

משה רבנו גדל כנסיך בבית פרעה, ולמעשה גם חיי חיים של עושר, מעמד רם ונכבד, כבוד רב, פינוקים וכל דרכי ההתנהלות השייכת לבית מלוכה.

“ראה בסבלותם”

אולם משה רבנו לא שעה לכל אלו, אלא קם ויצא אל עם ישראל  וראה בסבלותם. דרש רבה מוסיף כי בזכות משה רבינו זכו בני ישראל לשמור את השבת. לפי ד”ה וירא בסבלותם -כתב המדרש :” ראה שאין להם מנוחה. הלך ואמר לפרעה: מי שיש לו עבד, אם אינו נח יום אחד בשבוע, הוא מת! ואלו עבדיך, אם אין אתה מניח להם יום אחד בשבוע, הם מתים! אמר לו: לך ועשה להן כמו שתאמר. הלך משה ותקן להם את יום השבת לנוח.

משה רבנו היה כואב את כאבם ומצטער בצערם. משתדל בכל כוחו לעזור להם. הוא חי את עמו למרות מעמדו הרם כנסיך בארמון. הוא ראה את עצמו כאחד מהם ואפילו ברב ענוותנותו הרגיש כפחות מהם.

מידת הרחמנות

מלבד ענוותנותו האצילית, משה רבנו היה מנהיג רחום ורחמן. חס על כל בריותיו של השם יתברך, ועוד בהיותו רועה צאן במדיין, כפי שחס על הגדי שברח מן העדר לשתות מים מהנחל והיה עייף לחזור, משה לא היסס והרים אותו על גביו. ראה זאת הקדוש ברוך הוא ואמר, אם הוא מרחמם על גדי וודאי ירחם גם על בניי.

רחמנות היא מידה אהובה, אצילית וחשובה אצל בורא העולם. היה מנהיג אכפתי, אמפתי, בעל חמלה והזדהות, אנושיות וטוב לב שהכשירו אותו להיות המנהיג ב-הה הידיעה של עם ישראל לדורותיו, שאלו הכרחיים להנהגת אמת.

משה רבנו אהב כל יהודי ויהודי בצורה בלתי רגילה, עד כאשר חרה אפו של בורא העולם ורצה חלילה להשמידם, אמר לו מחה נא אותי מספירך. כלומר משה היה מוכן לשלם מחיר אישי ולמסור נפש ממש והעיקר שלא תיפול שערה מראשו של יהודי, שלא ייפגע אף אחד. עד כדי כך.

צדיק הדור

רבנו הקדוש, רבי נחמן אומר שבכל דור ודור ישנו “משה רבנו של הדור“, שהוא צדיק האמת, שהוא צדיק רחמן ואותו יש לחפש כל הזמן, ולשאוף ולהידבק בו.

אדון כל הנביאים!

התורה מבארת שיש הבדל מהותי בין משה לשאר הנביאים. באחד המקומות בהם מתואר הבדלים אלה נאמר (במדבר יב ו-ח) “וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם יְדֹוָד בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ: לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא: פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת יְדֹוָד יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמשֶׁה”.

בפסוקים אלה נאמרו כמה הבדלים מהותיים בין משה לשאר הנביאים. הרמב”ם מונה ההבדלים שבין משה לשאר הנביאים.

1. משה היה הקרוב ביותר אל האל מכל נביא אחר: “ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה’ פנים אל פנים”

2. כל נביאים רואים נבואתם בחלום או במראה הנבואה, ומשה מתנבא והוא ער ועומד

3. כל הנביאים מתנבאים על ידי מלאך, ועל משה נאמר “פה אל פה אדבר בו”.

4. כל הנביאים מתנבאים במשלים ובחידות, ומשה רואה הדבר על בוריו.

5. כל הנביאים יראים ונבהלים ומתמוגגים, ומשה עומד על עומדו שלם.

6. כל הנביאים אין מתנבאים בכל עת שירצו, ומשה מתנבא כל זמן שיחפוץ, שהוא כמלאכי השרת.

כתביו

על פי הגמרא משה כתב חמשה חמשי תורה, ספר איוב, וכמה מזמורים מספר תהילים.

המשך חכמה כותב שמשה היה מתפלסף באלקות לחקור דרכי ה’, וכך נראה מספרו, איוב, שכולו עוסק בפילוסופיה.

מזמור תפילה למשה איש האלוהים שבתהילים הוא תפילה שמשה רבינו חיבר לעם ישראל על הגלות. הוא אמרה ביום פטירתו, והמילים “וזאת הברכה” מתייחסות ב-ו’ החיבור לתפילה זו. אחר שאמר תפילה זו המשיך “וזאת הברכה”.

פטירתו וקבורתו

יום פטירתו של משה רבינו הוא ז’ אדר שנת ב’תפ”ח (2,488 לבריאת העולם), בן 120 שנה (נולד ב-2,368), 40 שנה אחרי יציאת מצרים (2,448).

וכך נכתב בספר דברים: “וימת שם משה עבד ה’, ויקבור אותו בגיא, ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה”. חז”ל דרשו :” מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם? מפני שגלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא, שעתיד בית המקדש להיחרב, ולהגלות את בני ישראל מארצם. שמא יבואו בתפילה ויתחננו לפני משה, ויאמרו לו: משה, עמוד בתפילה בעדנו! ועומד משה ומבטל את הגזירה”.

יום הילולת הצדיק הינו יום מיוחד ומסוגל מאד בשמיים, ומי כמשה רבנו שעליו נאמר “ממשה עד משה לא קם כמשה” – הדליקו נר לעילוי נשמתו הקדושה והטהורה של רבנן של כל ישראל, שימו פרוטה לצדקה, ערכו סעודה, קראו את פרקי התהלים שכתב – ובקשו גאולה ממי שגאל והוציא את עם ישראל ממצרים. שגם יעורר רחמים גדולים ועצומים ושיבוא עוד עכשיו לגאול אותנו גאולת עולמים עם משיח צדקנו. אכי”ר.