ט"ו בתמוז תשע"ט / יום חמישי 18 יולי 2019 | פרשת השבוע: פנחס
 
dot  הוסף למועדפים   dot  הפוך לעמוד הבית  
 
   
    הירשם    |    התחבר
  
    החשבון שלי     מעקב הזמנות     עזרה
 
 
  המדינה שלי:  
  ארצות הברית   
 
   שפה:  
  עברית   
 
   המטבע שלי:  
  דולר ארה"ב   
 
   
עמוד הבית ברסלב יהדות משפחה וזוגיות חגים ומועדים רוחניות חברה סיפורים מהחיים
   סיפורים אישיים     אור חוזר             
 
  הצג את כל הקטגוריות...  
 
 
 
סיפורים אישיים  
 
דף ראשיסיפורים מהחייםסיפורים אישייםאיזה מזל?
 
  חיפוש מתקדם
   מאמרים
 
   חיפוש
 
            
 

איזה מזל?    

איזה מזל?



בעולם של בורא עולם אין מקום למחשבות שליליות. דברים קורים והם לא מכורח המזל או במקרה, כי אין דבר כזה! הכל בהשגחה הפרטית שלו עלינו עד לפרטים הכי קטנים וכואבים.

 



שעות ספורות אחרי האזכרה של סבא שלי ז"ל, היה לי מבחן אמונה ענק. רוב מבחני האמונה שאני חווה הם תזכורת לשני פרמטרים חשובים שבורא עולם שמח שאנו מפגינים אותם, ואם אפשר אז גם בשמחה. וכן, אני מדברת על הכרת הטוב ומציאת הטוב בכל מצב. (כן, גם למצוא את קרן האור הקטנה והדקה ביותר בחושך שעוטף אותנו...). אם נאמץ את שני הדברים האלה כל הזמן נוכל לחסוך מעצמנו קריאות התעוררות לא פשוטות או נעימות, כמו גם סבל וייסורים. וכל זמן שנדע שלכאב יש מטרה - לא נסבול ממנו.

 

הכרת הטוב ושמחה, למרות נסיבות החיים, הם שני פרמטרים חשובים במידת האמונה. הכרת הטוב מגיעה מהמקום שעלינו לזכור שאל לנו להתלונן גם אם דברים לא קורים לפי התוכנית (שלנו) ולעולם לא לאבד תקווה שבורא עולם יעזור לנו, גם אם נודה על אותם מצבים שנראים לנו רעים, קשים ומאתגרים.

 

שמחה היא התוצאה של לראות את הטוב, של לחיות את הרע ולמצוא את קרן האור הדקה הזו במצבים הכי קשים. אם נצליח לחיות עם הבנה עמוקה של כמה בורא עולם אוהב אותנו ורוצה שנשתמש בשתי המידות המיוחדות הללו בחיי היום יום שלנו, ונוותר על התלונות הבלתי פוסקות והביקורת – דברים שהפכו לסימן היכר של הדור הזה - לא יהיה צורך מבחינתו להזכיר לנו מדי פעם את מה שעלינו לזכור.

 

ביקורת ותלונות הם דברים שפועלים נגד האמת של "אין עוד מלבדו"! – שכל מה שאנו חווים הכל ממנו, אומנם נסתר מאיתנו אבל הם רק ממנו. לכן אין עניין לבקר או להתלונן על החסדים המושפעים עלינו מלמעלה, גם אם הם לא תמיד נראים כאלה.

 

הדלקתי את הנר לסבא שלי לייזר (אליעזר) בן אפרים בזמן השקיעה של יום חמישי, 29 ביוני, ה בתמוז תשע"ז. אמרתי תפילה קטנה מהלב וביקשתי ממנו שיהיה מליץ יושר על כל בני המשפחה. אחר כך, הלכנו לבקר את הבת שלי שילדה בן מקסים ארבעה ימים קודם לכן. כמו שאתם מבינים, זה היה שבוע מתיש ועמוס, לכן כשהגענו הביתה פשוט 'גלשתי' לתוך המיטה ונרדמתי. זאת אומרת, אמרתי שאנוח מעט כדי להוציא את כל העייפות כך שאוכל לקום לעשות עוד משהו קטן שהיה על הפרק, להחליף בגדים ולהתפלל קריאת שמע שעל המיטה. ואז באמת 'לצלול' לשנת לילה מתוקה.

 

מאמרים נוספים בנושא:

סיפורים מאלפים מהמקלדת

על הקצה

פקק תנועה
תודה, אבא!
במקום הכי נמוך

עשיתי לי את היום!

בחיים יש הפתעות
חזקה, זה לא מילה
ניסים קטנים
עכבר הכסף

זה בוחן פתע
החלום של חבר שלי

 

בעלי, כך אני מניחה, חייך למראה אשתו העייפה שפשוט נרדמה על המיטה, וכאדם מאוד מתחשב הוא לא הדליק את האור באזור של החדר, וכך גם בחדר המדרגות הסמוך לחדר. הוא התפלל בחדר ליד ומיד לאחר מכן החל לרדת במדרגות עם האור המעומעם. כנראה, לא יודעת איך, הוא לא שם לב או פספס מדרגה בגלל החושך ונפל כשהוא אוחז במעקה. הרגל התעקמה מאוד, הירך נפגעה, אחר כך הסתבר שהיא פרק הירך התפרק והכאבים היו איומים. הוא ניסה לגרור את עצמו אבל כל תזוזה גרמה לסבל בלתי נסבל נוראי. "לורי!" הוא קרא לי, "נפלתי, אני לא יכול לזוז!"

 

אני חושבת שזה היה מתוך שינה, אבל שמעתי את הקול שלו קורא לי והתעוררתי בבהלה. יצאתי מהחדר וראיתי אותו על הרצפה. הזמנתי אמבולנס שהגיע תוך כמה דקות והצוות החל לטפל בבעלי, הם הרימו אותו על האלונקה ומשם פינו ואתו לבית החולים הקרוב.

 

אז איזה טוב יש במצב הזה? איפה קרן האור כשצריך אותה? באותו רגע, שום דבר לא היה נראה מואר או טוב, אבל האמונה בועטת בפנים ומציפה את כל מה שלמדנו עליה, לפחות מחזקת אותי לחשוב בלי הפסקה שהכל לטובה, הכל לטובה, עוד מעט נבין, עוד מעט נדע. אין צורך ליפול לייאוש, אין שום ערך להרגשה וחשיבה שלילית, היא ממילא לא תתרום לשום דבר, לא תשנה את המצב. אדרבה, תעשה את הדברים רק יותר גרועים. פשוט, צריך להאמין שבורא עולם יעזור לנו. רגע לפני שיצאנו, ראיתי את הנר של סבא שלי עדיין דולק, התפללתי מעומק ליבי עוד תפילה קטנה ומלאה בכוונות וביקשתי מסבא שיהיה מליץ יושר על בעלי, שהכל יסתדר גם בלי ניתוח (הייתה לי הרגשה שקרה לו משהו מורכב ואולי הוא יצטרך ניתוח...), ושהוא יצליח להגיע לברית של הנכד החדש. כל כך רציתי שהוא יהיה שם.

 

אחת אחרי חצות, חושך. החניתי את הרכב הכי קרוב לחדר מיון ורצתי לכניסה. אין שם אף אחד, הדלת נעולה. פתאום, משום מקום, מופיע אדם שמסמן לי עם האצבע לכיוון ימינה, משם אפשר להיכנס. 'תודה רבה לך בורא עולם על השליח הזה שהופיע כמו מלאך מן השמים...' רצתי למיון עם הידיעה שהכל יהיה בסדר, ושוב, שבעלי לא יצטרך ניתוח.

 

 

שני דברים בחיים הופכים אותנו למאושרים: תודה ושמחה! אל תוותרו עליהם!

 

אחרי כמה זריקות הרגעה לכאבים האיומים שליוו אותו מהרגע שנפל, האחות הכינה את בעלי לצילום של המקום הפגוע. הרופא התורן שבחן את המצב גילה התפרקות של פרק הירך בצד הימני. הוא היה בטוח שביחד עם הצוות שלו הם יצליחו להחזיר את העצם למקום בלי ניתוח. "אבל אני רק אומר לך שתצטרך לקבוע כמה תור לאורתופד וכמה שיותר מהר". אמר הרופא לבעלי.

 

"במקרה" (יש דבר כזה?) בעלי קבע כבר תור לאורתופד בגלל עניין אחר.

 

"וואוו!" הרופא התלהב, "שניים באחד! איזה מזל יש לך! העצם תודה לא-ל לא שבורה וכבר יש לך תור לאורתופד! זה מדהים יחסית למה שקורה כאן היום..."

 

אבל אני יודעת היטב שלדבר הזה קוראים בשפת האמונה השגחה פרטית!

 

אחרי שהמרדים נתן לבעלי טשטוש על מנת להקל עליו את התהליך, הצוות הצליח להחזיר את המפרק למקום. ברוך השם, התודה הייתה מתבקשת – גם לבורא עולם וגם לצוות הנפלא שטיפל בבעלי - השליחים הנאמנים שלו. כי כשמעריכים את כל מה שבורא עולם עושה איתנו – גם בטוב וגם במה שנראה רע – ומבינים שהכל לטובתנו הנצחית ומודים על זה, אנו מפגינים בכל הכוח את שתי המידות שבורא עולם כל כך אוהב פלוס אמונה שלמה וביטחון באבא שבשמים, שזו בעצם האמת מאחורי אמירת ה'איזה מזל יש לך'.

 

הכרת הטוב שלנו לבורא עולם הייתה ללא גבולות. שלושה ימים לאחר מכן בעלי כבר הלך והרגיש הרבה יותר טוב. נס אמיתי שהעניק את העוצמה של הנפילה והכאב שכאילו לא קרו והיו מעולם.

 

אני בטוחה שזה עשה לבעלי המון מבחינה רוחנית. ולי? כוחה של האמונה לא היה יותר חזק ממה שחוויתי באותו יום. בורא עולם הוא המגן שלי והוא תמיד שם בשבילי. בעולם המקסים של הקב"ה אין מקום למחשבות שליליות, כי כל מה שהוא עושה – רק לטובה הוא עושה. והכי טוב שיש.

 

האירוע הזה העצים את האמונה והביטחון שלי בחסדים האינסופיים שבורא משפיע עלינו, בהשגחה הפרטית שלו עלינו עד לפרטים הכי קטנים.

 

תודה לך אבא!





תגובה למאמר    תגובה למאמר
   הצג מאמרים נוספים של לורי שטיינר
   חזור לדף הבית של סיפורים אישיים




לראש המאמר    לראש המאמר       שלח לחבר    שלח לחבר          שתף       גרסת הדפסה    גרסת הדפסה


 הצטרפו לרשימת התפוצה הצטרפו לרשימת התפוצה
 
 
  
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. הקליקו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם.

   

 מאמרים נוספים בנושא זה מאמרים נוספים בנושא זה
 
 

 
מכתב פרידה               יוסף ויהודה               מתוך הגינה
 
 מכתב פרידה  יוסף ויהודה  מתוך הגינה


  0 תגובות למאמר זה     

הוסף תגובההוסף תגובה    הוסף תגובה    

 
 
  
יעמדו על הברכה    ולהבדיל לע"נ:
  
 
מה אנחנו עושים ואיך אתם יכולים לעזור?
 
אין אנו פועלים לשום מטרות רווח ואיננו נתמכים משום גוף או ארגון.
כל פעילות האתרים נועדה אך ורק כדי לזכות את הרבים ולעזור לכל הפונים אלינו.
 
לחץ כאן כדי להיות שותף
  
 
 
 מבצעי היום בחנות מבצעי היום בחנות
 
 
 
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 
 
  •  
  •  
     
  •  
     
  •  
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 הכי מדובר הכי מדובר
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 הכי נקרא הכי נקרא
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 Facebook Facebook
 
 
 
 רשימת תפוצה רשימת תפוצה
 
 
 
הכניסו כתובת:   
 
   
 

 
 



  
 
 
פתח ארגז כלים