ככה הורגים את חיי הנישואין

תמר ויונתן ישבו בצד אחד של השולחן ובצד השני המטפל הזוגי, ושניהם עם מבט בתוך הרצפה. השתיקה הייתה דביקה ומעצבנת. פתאום, תמר פרצה בבכי קורע לב. "אני כבר לא יכולה יותר. 12 שנים שהוא הורג אותי בהן כל יום מחדש. אני סיימתי עם הזוגיות הזו!"

יונתן הסתכל עליה ולא בדיוק הבין על מה היא מדברת. הוא אוהב אותה בכל ליבו, את זה הוא יודע במאת האחוזים. הוא גם, הבין לאחרונה אחרי שתמר החליטה לשבור שתיקה, שהוא עושה דברים שהם ממש לא מה שבעל צריך לעשות.

"12 שנים…" המשיכה תמר כשהיא בוכה, "שמתי אותו בראש סדר העדיפויות שלי. ובסוף? אתה רואה (פנתה אל היועץ) הנה אנחנו כאן אחרי 12 שנים. יש לי צער גדול ונורא ממנו. הוא לא מפסיק להעביר ביקורת על כל מה שאני עושה. מבקר אותי מהבוקר עד הלילה, עושה צחוק מההשתדלויות שלי, ולפעמים גם מתעלם ממני. מהרגע שהוא חוזר הביתה מהעבודה הוא ישר נכנס לכף היד שלו – לטלפון הנייד, לבדוק מיילים, הודעות… ואם אני שואלת אותו משהו, אז במקרה הטוב הוא משמיע קול המהום כזה, ובמקרה הגרוע לא עונה בכלל! פשוט לא מתייחס!…"

כאן יונתן נכנס לדבריה, "אני לא מתייחס כי את כל הזמן מנדנדת!!"

תמר ההמומה השיבה כשהיא כבר מרימה את קולה, "אתה מאשים אותי בזוגיות הפתטית הזו?! הכל רק באשמתך!!"

כאן המטפל הזוגי נכנס לתמונה ועצר את השיחה, אם אפשר היה לקרוא לה כך. "יונתן" הוא פנה בקולו הנעים לבעל, "נכון שלנדנד זה דבר לא נעים ולא מועיל, אבל ה'נדנוד' של תמר הוא תגובה למה שאתה עושה. חשבת על זה?"

"אתה רואה?!" אמרה תמר כשרוח חיים חדשה פיעמה בה. "ידעתי שהכל באשמתו".

וכאילו קרא את המחשבות שלה, המטפל תיקן אותה כשאמר לה, "תמר היקרה, אני מבין את הזעם שלך, אבל לנדנד זאת לא הדרך לפתור בעיות!"

בואו נעצור כאן את המפגש הזה. למה? כי כמה מאיתנו חוו את המצב הזה בזוגיות שלנו? אמממ… אפשר לומר כולם? אלה בעיות טיפוסיות בחיי הנישואין, ללא ספק. אבל זה לא פוטר אותנו מללמוד איך להתמודד איתן, ולהשתדל כמה שיותר למנוע אותן מלקרות.

מאמרים נוספים בנושא:

נכס זוגי

טיפים חובה לזוגיות

כל יום מחדש

הרמוניה משפחתית בחמש

שפות שונות

וגר זאב עם כבש

שניים זה ביחד

זוג טוב עושה שיעורי בית
לומדים לאהוב

מקרב לקרבה

כאן בונים גן עדן

סוד הזוגיות המוצלחת

כבוד הדדי – הנוסחה לבית מושלם!

קראתי, בפעם המאה, את ספרו של דיילי קרנגי – "כיצד תרכוש ידידים והשפעה", כי אני מאוד אוהבת לקרוא על הדרך בה הוא 'מטפל' בבעלים במצבים כאלה. באופן עקרוני, הוא אומר שיש דרך אחת להרוג את חיי הנישואין שלכם. והיא לעולם לא תיכשל. והיא עובדת כל הזמן.

ומה היא, אתם שואלים?

ובכן, אם אתם רוצים להרוג את חיי הנישואין שלכם (ואת בן או בת הזוג על הדרך… ואני מאמינה שאתם לא וגם לא ממליצה) אז תפציצו אותם בחיצי ביקורת! העבירו ביקורת על בני הזוג כל הזמן! אמרו להם שכל מה שהם עושים לא בסדר! לאישה – שהאוכל לא טעים ושהיא עצלנית וסתם מקטרת. שהיא לא יודעת לשמור על הסדר בבית. שהיא צועקת על הילדים ולא מצליחה לרדת אפילו שני קילו במשקל שלה. לבעל – שהוא עצלן, אנוכי, לא שותף במטלות הבית… והרשימה ארוכה, אתם יודעים.

מר קרנגי מצטט לא מעט מומחים לזוגיות, באומרו ש: הסיבה מספר אחת הגורמת לגירושין היא… ביקורת! ובעיקר, של הגברים כלפי הנשים שלהם.

נכון שזה לא יהיה חכם מצד אף אחד מבני הזוג לעשות את הדבר הנורא הזה. אבל אני, כאישה, רוצה לפנות אליכם הגברים.

בעלים יקרים, תרשמו לכם. אם האישה שלכם מנדנדת – זה סימפטום לכך שאתם עושים משהו לא בסדר בחיי הנישואין.

וכאן אני רוצה לחלוק אתכם כמה מחשבות שעלו בראשי. אתם יודעים מדוע היהדות טוענת שחיי הנישואין צריכים לבוא ממקום של התחייבות (ובעיקר זו של הבעל)? כי אני מאמינה שחיי הנישואין הם הזדמנות אדירה לצמיחה אישית! הם מכריחים אתכם, הגברים, להסתכל מחוץ לעצמכם. הבעל נאלץ לשים את צורכי בני הבית לפני אלה שלו. עיקר התמיכה במשפחה מבחינה כלכלית – זה הוא, למרות שנשים עובדות. הוא דואג להעניק לבני ביתו את כל מה שהם צריכים. ונכון, זה לא פעם זר לו.

למה?

כי גברים, מטבעם, שקועים בעצמם. ואני לא אומרת את זה ממקום של לפגוע או לשפוט חלילה. כך בורא עולם ברא אותם. נשים, לעומת זאת, מטבען נוטות יותר לשים אחרים ואת רצונם לפני אלה שלהן.

הסיבה מספר אחת הגורמת לגירושין היא… ביקורת! ובעיקר, זו של הגברים כלפי הנשים שלהם…

הנה עוד נקודה למחשבה.

האם אי פעם חטפתם דברי ביקורת? במיוחד מאדם שאכפת לכם ממנו? אם כן, איך זה הרגיש לכם? האם זה הרגיש לכם כ – דחייה? לבד? הערכה עצמית נמוכה? כאב? נסו רק לרגע לחשוב מה קורה כשאתם מבקרים את בנות הזוג שלכם. זה כמו לקחת ממנה את כל המאמצים, ההשקעה והאכפתיות שהיא משקיעה 24/7 ולזרוק לה את זה ישר בפרצוף כאילו זה כלום. שום דבר. 'לא כך צריך לעשות את זה…' 'זה לא מספיק טוב…' 'למה את לא יודעת לעשות שום דבר…' 'את לא מספיק טובה…'

זה מה שאתם אומרים לאישה שנשאתם מתחת לחופה? זו שבחרה להפוך אתכם למספר אחד בסולם העדיפויות שלה כל יום מחדש? "מודים" לה עם ביקורת?

הרב שלום ארוש אומר בספרו – בגן השלום, שאין לומר דברי ביקורת לאישה (וכמובן גם ההיפך, אלא שאצל אישה זה עניין נפשי עמוק. בכל מקרה, לכן נשים יקרות, אני ממליצה לקרוא את הספר חכמות נשים כדי לדעת גם את החלק שלכן בחיים בשניים). והאמינו לי, גברים יקרים, נשים יודעות היטב מה הן רוצות. ואנחנו רוצות להיות הטובות ביותר בכל דבר שאנחנו עושות! אבל החיים מלחיצים. הילדים מלחיצים. הבית מלחיץ. וגם העבודה מחוץ לבית מלחיצה.

וזה עוד בלי לגעת בעובדה שרובנו באות מבתים בהם עשו בשבילנו כמעט הכל (די מפנקים, הייתי אומרת). וגם אם עשינו בעצמנו (ועשינו), זה לא היה כמו מה שצריך לעשות בבית משלכם (הרבה יותר). אז תארו לעצמכם כמה קשה לעבור ממצב של פינוקים לחיים של עשייה פרטית בבית, על כל המשתמע מכך.

עכשיו תוסיפו את אתגרי ההיריון, לילות נטולי שינה עם תינוקות, ילדים מתבגרים שמאתגרים לא מעט את מערכת העצבים, וכל מה שבא עם זה וצריך להתמודד איתו.

הייתי אומרת שאתם, הגברים, צריכים לכבד את החצי השני שלכם – בת הזוג. כי בלעדיהן, מה הייתם אוכלים עכשיו? נודלס משולש פיצה?

ועכשיו ברצינות, אם אתם באמת רוצים להפסיק להרוג את חיי הנישואין שלכם (או לא רוצים להגיע לזה בכלל) כבדו את הנשים שלכם. העריכו את העבודה הקשה שלהן. תנו להן מדליה או קנו להן שמלה יפה.

אבל לעולם, לעולם אל תאמרו דברי ביקורת!