ט"ו בסיון תשע"ט / יום שלישי 18 יוני 2019 | פרשת השבוע: שלח לך
 
dot  הוסף למועדפים   dot  הפוך לעמוד הבית  
 
   
    הירשם    |    התחבר
  
    החשבון שלי     מעקב הזמנות     עזרה
 
 
  המדינה שלי:  
  ארצות הברית   
 
   שפה:  
  עברית   
 
   המטבע שלי:  
  דולר ארה"ב   
 
   
עמוד הבית ברסלב יהדות משפחה וזוגיות חגים ומועדים רוחניות חברה סיפורים מהחיים
   בגובה העיניים     התבוננות והשקפה     יומן אישי     נקודה למחשבה             
 
  הצג את כל הקטגוריות...  
 
 
 
התבוננות והשקפה  
 
דף ראשיחברההתבוננות והשקפהאיפה עשיתם חג?
 
  חיפוש מתקדם
   מאמרים
 
   חיפוש
 
            
 

איפה עשיתם חג?    

איפה עשיתם חג?



נכון, פסח עבר ואיתו גם שביעי של פסח, שבוע מלא שמחה וחג וכיף והמון משפחה וביחד. אבל יש את אלה שהזמנים האלה רק מעצימים להם את הלבד. ציפורה בראבי מהרהרת.

 



חגי ניסן כבר מאחור. אבל יש כאלה שהחגים רק מעצימים את קשייהם ומזכירים להם אותם... את הלבד, את קושי הבדידות, את קושי הממון, את קושי השמחה. קשה להם בימי שפע ומשפחתיות אלה והם היו מעדיפים להירדם לכמה ימים עד יעברו החגים. 

 

ככה זה, חוגגים ומועדים. וגם שיר של המשוררת לאה צבי דובז'ינסקי.

  

יש אנשים שנלחצים ומתקשים להחליט: היכן יחגגו השנה? אצל החמות? אצל האמא? עם החברים? ואולי עדיף בבית מלון? יש הרבה אפשרויות. כולם רוצים אותם ומתעקשים שיבואו... הם לחוצים וכועסים... לא פשוט.

 

ויש אחרים שהרבה יותר קל להם להחליט – אין שום אופציה. זה רק הם והחג. כך מבוגרים החיים בגפם שאין להם קרובים בסביבה, או שילדיהם חוגגים בבתי מלון בחו"ל או בארץ, שהרי ימי החול שלהם עמוסים ובחגים הם רוצים זמן לעצמם, קצת לנוח וליהנות.

 

ובחגים מורגשת יותר מתמיד גם הבדידות של מי ששינה כיוון בחייו. היוצאים בשאלה, שבימי החגים המרגשים האלה נזכרים במסורות מבית אבא, בניגונים ובמאכלים ובמפגשים המשפחתיים. הם לא רוצים לחזור, אבל חלקם היו רוצים רק לבקר ולטעום שוב את הטעם ההוא... להריח את הריחות, לשמוע את המנגינות... אבל אם המשפחה מתנכרת - זה עצוב וקשה וזה חבל.

 

כך גם לפעמים משפחות צעירות של בעלי תשובה שאינן יכולות להתארח אצל הורים, או אצל אחים, כי הם לא חזרו ולא כשר אצלם או לא כשר כמו שהם שומרים, והם לא יבואו להתארח, כי איך אפשר בלי טלוויזיה בלי טלפון ובלי סיגריות? יש משפחות של חוזרים בתשובה שמתנכרות ולא סולחות על המעבר הזה. והם לומדים לאט-לאט את הלבד שלהם.

 

אבל לחוזרים בתשובה יש קהילה גדולה שמחבקת והלבד הוא לא לגמרי לבד. רק הגעגועים צצים. דווקא בחגים. כי הלבד הכי חזק בחגים, כשאין מי שיחגוג איתך... כשאינך מוצא את הסיבה לחגוג ורק רוצה לחזור לשגרה הפשוטה שבה אין מבחנים כאלה.

 

מאמרים נוספים בנושא:

הבלתי פגיעים?

תיהנו מהחיים

משבר, זה טוב או רע?

מראה קטנה שלי

האויב הזקן

זקנה של שש בש

צעיר וזקן מול חידת החיים

צעירים לנצח

הכובע של מירי

חלון יפה

לאמץ את ג'וי

 

בימים הכי שמחים לחלק גדול בעם ישראל, יש את החלק האחר שמתקשה ומרגיש נטוש. והם לבד בעוד מסביב החגים מורגשים בעוז וקורנים בכל מקום, קולות שמחה ואורות נוצצים.

 

והלבד – גדול מתמיד ומזכיר - שלבד זה הכי לבד בחגים.

 

הלבד הזה הוא גם מצוקתם של משפחות חד-הוריות שהסביבה לא תמיד מודעת לקשייהם. הם מתארגנים בשקט לעצמם ומשתדלים לשמוח ולשמח. של גרושים שהמשפחה התפרקה והילדים עם הצד השני. של רווקים בוגרים שרוצים כבר את הקשר שיעשה אותם ביחד ולא לבוא לבד להורים ולספוג מבטי: "מתי תתחתן/ני כבר"?

 

או כמו שאומרות מילות שירתה של המשוררת לאה צבי דובז'ינסקי.

 

"שקט סביב שולחן הסדר

אין ריחות תבשילים

לא מצה או הגדה וגם

אליהו לא בא,

משקוף לא סומן בדם,

ארבע עיניים

שואלות קושיות

אף אחד לא שואל

מה נשתנה".

 

החגים היפים האלה, שבאו ועוד יבואו עלינו לטובה ולברכה, מקשים על אנשים במצוקה כלכלית שהחגים אינם ממטירים עליהם שפע והם חייבים ללמוד ליהנות ממה שיש. ולא תמיד יש. וזה קשה. כך נכים ומוגבלים התלויים באחרים ובחגים עוד יותר מתמיד. זה הרי עולה הרבה כל כך לחגוג וליהנות וכולם מסביב בבהלות קניות של עוד ועוד... וצריך כסף לקניות, צריך הרבה הכנות, ואם אין משפחה קרובה תומכת אז הלבד זועק והקושי והאֵין.

 

 

לא חייבים להיות לבד, אבל היי! יש גם לנו הזדמנות לפתוח את הלב ולשנות את התמונה, לא כך?...

 

יש עמותות המעניקות סל מצרכים לחגים ולשבתות לנזקקים. כדאי לבדוק ולפנות. יש גם מקומות וארגונים המארגנים סעודות גדולות לזמנים כאלה ביחד, כמו בית חב"ד ועוד. כדאי לבדוק ולהצטרף אם אפשר.

 

נכון שאין כמו לחגוג או להיות בשבת בחוג המשפחה, אבל זה תמיד עושה טוב בלב לדעת שיש אנשים, ארגונים ועמותות כאלה שנמצאים שם בדיוק לזמנים 'לבדיים' שכאלה.

 

נכון, אנחנו אחרי חגי ניסן הנפלאים – "שניים באחד": פסח ושביעי של פסח בשבוע אחד, אבל יש לנו עוד. וזה לא רק על מה שהיה, אלא בעיקר להבא – לשבתות וחגים אחרים הממלאים את לוח השנה שלנו.

 

ואולי גם אנחנו נפתח עוד קצת את הלב הרחב שלנו ונהיה שם בשביל כל מי שמרגיש לבד.

 

 

* * *

אתם מוזמנים לכתוב לציפורה בראבי - תעצומות הנפש – כי הכל זה הנפש – בכתובת:teilot1@walla.com   או לבקר באתר גם ציפור מצאה בית - רפואת הרמב"ם.





תגובה למאמר    תגובה למאמר
   הצג מאמרים נוספים של ציפורה בראבי
   חזור לדף הבית של התבוננות והשקפה




לראש המאמר    לראש המאמר       שלח לחבר    שלח לחבר          שתף       גרסת הדפסה    גרסת הדפסה


 הצטרפו לרשימת התפוצה הצטרפו לרשימת התפוצה
 
 
  
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. הקליקו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם.

   

 מאמרים נוספים בנושא זה מאמרים נוספים בנושא זה
 
 

 
מילה, לא מסכה               מילה אחת: אמן               השועל של עקיבא
 
 מילה, לא מסכה  מילה אחת: אמן  השועל של עקיבא


  0 תגובות למאמר זה     

הוסף תגובההוסף תגובה    הוסף תגובה    

 
 
  
יעמדו על הברכה    ולהבדיל לע"נ:
  
 
מה אנחנו עושים ואיך אתם יכולים לעזור?
 
אין אנו פועלים לשום מטרות רווח ואיננו נתמכים משום גוף או ארגון.
כל פעילות האתרים נועדה אך ורק כדי לזכות את הרבים ולעזור לכל הפונים אלינו.
 
לחץ כאן כדי להיות שותף
  
 
 
 מבצעי היום בחנות מבצעי היום בחנות
 
 
 
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 
 
  •  
     
  •  
  •  
  •  
     
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 הכי מדובר הכי מדובר
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 הכי נקרא הכי נקרא
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 Facebook Facebook
 
 
 
 רשימת תפוצה רשימת תפוצה
 
 
 
הכניסו כתובת:   
 
   
 

 
 



  
 
 
פתח ארגז כלים