י"ז בסיון תשע"ט / יום חמישי 20 יוני 2019 | פרשת השבוע: שלח לך
 
dot  הוסף למועדפים   dot  הפוך לעמוד הבית  
 
   
    הירשם    |    התחבר
  
    החשבון שלי     מעקב הזמנות     עזרה
 
 
  המדינה שלי:  
  ארצות הברית   
 
   שפה:  
  עברית   
 
   המטבע שלי:  
  דולר ארה"ב   
 
   
עמוד הבית ברסלב יהדות משפחה וזוגיות חגים ומועדים רוחניות חברה סיפורים מהחיים
   הדף היומי - התהלים היומי     הדף היומי - שמירת הלשון     הדף היומי - שיחת היום     הדף היומי - ההלכה היומית             
 
  הצג את כל הקטגוריות...  
 
 
 
הדף היומי - ההלכה היומית  
 
דף ראשיהדף היומיהדף היומי - ההלכה היומיתדין הטועה בברכת המזון,דיני זימון
 
  חיפוש מתקדם
   מאמרים
 
   חיפוש
 
            
 

דין הטועה בברכת המזון,דיני זימון    

דין הטועה בברכת המזון,דיני זימון



סימן קפח – דין הטועה בברכת המזון (המשך)- א.טעה ולא אמר רצה והחליצנו בסעודה שלישית, אם נזכר אחר שחתם ברוך אתה ה' בונה ירושלים, אומר שם בשם ומלכות: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר נתן" וכו'...

 



סימן קפח – דין הטועה בברכת המזון (המשך)
 
א. טעה ולא אמר רצה והחליצנו בסעודה שלישית, אם נזכר אחר שחתם ברוך אתה ה' בונה ירושלים, אומר שם בשם ומלכות: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר נתן" וכו', ואחר כך ימשיך ברכת הטוב והמטיב. ואם לא נזכר עד שהתחיל ברכת הטוב והמטיב, אינו חוזר, וימשיך עד סוף ברכת המזון.
ב. מי שסעד בשבת סעודה נוספת אחר סעודת שחרית, ובדעתו לאכול אחר כך גם סעודה שלישית, ושכח לומר בברכת המזון רצה והחליצנו, אין צריך לחזור ולברך, כיון שסעד סעודת שחרית כבר יצא ידי חובת סעודת שבת.
ג. אישה ששכחה לומר רצה והחליצנו בסעודה ראשונה ושניה של סעודות שבת, דינה כדין האיש, ואם התחילה בברכת הטוב והמטיב אפילו בתיבה אחת, שאמר לעד וכו', חוזרת לראש ברכת המזון. ובסעודה שלישית אפילו אם נזכרה שלא אמרה רצה והחליצנו קודם שהתחילה בברכת הטוב והמטיב, אינה מברכת ברכת "אשר נתן" בשם ומלכות, אלא יכולה לומר הברכה בלי שם ומלכות, ותמשיך בברכה רביעית.
ד. שלושה שאכלו בשבתות וימים טובים וזימנו כדין, ושכחו לומר רצה והחליצנו, כשחוזרים לברך אינם צריכים לחזור ולזמן, שכבר יצאו ידי חובת הזימון.
ה. היה אוכל ויצא שבת מזכיר של שבת בברכת המזון, ואין לחוש בזה להפסק, דאזלינן בתר התחלת סעודתו, וכן המנהג.
ו. המאריך בסעודה שלישית בשבת גם לאחר צאת הכוכבים, וקודם ברכת המזון מברך על פירות ומגדנות, משלים בכך מאה ברכות בכל יום.
ז. בחנוכה ובפורים מזכיר "על הנסים" בהודאה, ואם לא אמר ונזכר קודם שאמר תיבת ה' של ברכת על הארץ ועל המזון, חוזר לאומרו. ואם נזכר אחר שאמר תיבת ה', אינו חוזר, ואינו רשאי לסיים למדני חוקיך, אלא יחתום על הארץ ועל המזון. וגם אינו רשאי לאומרו קודם ברכת בונה ירושלים. וטוב שיאמרנו בהרחמן, ויאמר: הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי ממתתיה וכו'.
ח. אם חל ראש חודש ביום ראשון, וסיים לאכול סעודה שלישית אחר שחשכה, מזכיר רצה והחליצנו בלבד, ולא יאמר יעלה ויבוא. וכן בחנוכה ובפורים, אם סעד וסיים סעודתו אחר שחשכה, בליל ט"ז אדר, אף על פי כן יש לו לומר על הנסים בברכת המזון, כשם שמזכיר רצה והחליצנו בברכת המזון בסעודה שלישית הנמשכת עד הלילה, ואף לאחר כמה שעות.
ט. טעה והזכיר רצה והחליצנו בימות החול, אינו חוזר לברך ברכת המזון.
  
סימן קצב-קצה – דיני זימון
  
י. שלושה שאכלו כאחת, חייבים בזימון. ואחד מהם אומר: "הב לן ונבריך למלכא עילאה קדישא", ועונים "שמים". ואומר המזמן: "ברשות מלכא עילאה קדישא (ובשבת מוסיפים: וברשות שבת מלכתא), וברשותכם, נברך שאכלנו משלו", והם עונים: "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". והוא חוזר ואומר: "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". ואם היו המסובין עשרה, צריך להזכיר שם ה', ויאמר המזמן: "נברך אלוקינו שאכלנו משלו", והם עונים: "ברוך אלוקינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו", והוא חוזר ואומר: "ברוך אלוקינו" וכו'.
יא. מה שנהגו כיום, שהמזמן אומר "ברשות מלכא עילאה קדישא וברשותכם" וכו', והשומעים עונים: שמים, יש למנהג זה על מה לסמוך, ואין לבטלו.
יב. בבית האבל אומרים, בימות החול, בזימון: "נברך מנחם אבלים שאכלנו משלו", והם עונים: "ברוך מנחם אבלים שאכלנו משלו ובטובו הגדול חיינו". וחוזר המזמן ואומר ברוך וכו'. ואם היו עשרה, מוסיפים אלוקינו כנ"ל.
יג. מנהגינו שאחר שחזר המזמן ואמר "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו", כל אחד ממשיך לברך ברכת המזון לעצמו. ואם המברכים הקדימו את המזמן בסיום איזה ברכה מברכות ברכת המזון, ושמעו מהמזמן חתימת הברכה, לא יענו אחריו אמן, בין על חתימת הזן את הכל, ובין על חתימת שאר הברכות של ברכת המזון. ומנהג אשכנזים נוהגים שהמזמן מברך בקול רם עד חתימת ברכת הזן את הכל, ועונים אחריו אמן, אבל אין להם לענות אמן אחר שאר ברכות של ברכת המזון, כשהם נמצאים באמצע ברכת המזון, או בין הברכות. וספרדי המזמן לאשכנזים, טוב שיאמר בקול רם עד סיום ברכת הזן את הכל, כדי שישמעו המסובים ויענו אמן אחר ברכתו, וכמו שכתב הרמ"א.
יד. לדידן נכון יותר שהמזמן יסיים ברכת הזן את הכל בלחש, שאם יאמרנה בקול רם, יצטרכו השומעים לענות אמן, ופעמים יש איזה מאכל בפיהם ויבואו לידי סכנה.
טו. יש נוהגים שהשומע מחבירו ברכת המזון, באמירת הרחמן עונים אחר כל משפט "אמן", וכן כשאומרים יעלה ויבוא, זכרנו בו לטובה וכו'. ויש להם על מה שיסמוכו. אך אין עניית אמן זו לחיוב, ולכן אין להפסיק לעניית אמן זו באמצע פסוקי דזמרה וכו', וכן יש לענות אמן אחר הרחמן של ברכת האורח כנזכר בגמרא.
טז. שלושה שאכלו כאחד, ושכחו ובירך כל אחד לעצמו, בטל מהם הזימון, ואין יכולים לחזור ולזמן למפרע, שהרי כבר ברכו ברכת המזון. אבל אם שכח אחד מהם ובירך, השניים יכולים לזמן עם השלישי, ואף על פי שכבר ברך יכול לומר ברוך שאכלנו משלו, והם יוצאים ידי חובת הזימון והוא אינו יוצא ידי זימון, שאין זימון למפרע.
יז. שלושה שאכלו ואין אחד מהם יודע את כל ברכת המזון, אלא אחד יודע ברכה ראשונה, ואחד יודע הברכה השניה, ואחד יודע את הברכה השלישית, חייבים בזימון, וכל אחד יברך הברכה שיודע ויכוין להוציא את השומעים ידי חובה באותה ברכה. ואף על פי שאין בהם מי שיודע לברך ברכה רביעית אין בכך כלום. אבל אם אין שם מי שיודע אחת מג' ברכות, אין לברך כלל ברכת המזון, מאחר וג' ברכות ראשונות של ברכת המזון מעכבות זו את זו.
יח. שלושה שאכלו ואינם יודעים לברך את ברכת המזון, אלא כל אחד יודע מחצית הברכה, אינם רשאים לברך כל אחד מחצית הברכה שיודע, ולהוציא בכך ידי חובה את חבירו, שאין ברכה אחת מתחלקת לשניים.
יט. מה שמצוי כיום בישיבות הקדושת ובכוללים, שבני הישיבה נכנסים לחדר האוכל בשעה קבועה, ובכל שולחן יושבים כארבעה או שישה בחורים, והשולחנות סמוכים זה לזה באופן שרואים אלו את אלו, מצטרפים לזימון עשרה. וכן יש לנהוג. וצריך ששתי החבורות ישמעו את דברי המברך ברכת הזימון.
כ. שלושה שאכלו בחצר כל אחד על שולחנו, מצטרפים לזימון, אפילו לא ישבו מתחילה על דעת להצטרף יחדיו, אבל אם היה הדבר בעשרה, אפילו נכנסו לבית אחד כגון במסעדה, צריך שישבו מתחילה על דעת להצטרף לזימון, ואם לא עשו כן לא יזמנו בהזכרת ה'. ואם התנו ביניהם מתחילה בפעם הראשונה שבכל פעם שנכנסים לאכול דעתם להצטרף יחדיו לזימון, מצטרפים לזימון. ואינם צריכים לומר בכל סעודה שהם מצטרפים. ושניים שאכלו כאחד וסיימו אכילתם ונטלו ידיהם למים אחרונים, ובא שלישי וישב לאכול עמהם, אינו מצטרף לזימון כלל. ואינם רשאים לחזור ולאכול כדי לזמן. שמכיון שנטלו ידיהם למים אחרונים אסור להם לאכול עד שיברכו ברכת המזון.




תגובה למאמר    תגובה למאמר
   הצג מאמרים נוספים של מערכת ברסלב ישראל
   חזור לדף הבית של הדף היומי - ההלכה היומית




לראש המאמר    לראש המאמר       שלח לחבר    שלח לחבר          שתף       גרסת הדפסה    גרסת הדפסה


 הצטרפו לרשימת התפוצה הצטרפו לרשימת התפוצה
 
 
  
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. הקליקו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם.

   

 מאמרים נוספים בנושא זה מאמרים נוספים בנושא זה
 
 
 
 
  
יעמדו על הברכה    ולהבדיל לע"נ:
  
 
מה אנחנו עושים ואיך אתם יכולים לעזור?
 
אין אנו פועלים לשום מטרות רווח ואיננו נתמכים משום גוף או ארגון.
כל פעילות האתרים נועדה אך ורק כדי לזכות את הרבים ולעזור לכל הפונים אלינו.
 
לחץ כאן כדי להיות שותף
  
 
 
 מבצעי היום בחנות מבצעי היום בחנות
 
 
 
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 
 
  •  
     
  •  
     
  •  
  •  
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 הכי מדובר הכי מדובר
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 הכי נקרא הכי נקרא
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 Facebook Facebook
 
 
 
 רשימת תפוצה רשימת תפוצה
 
 
 
הכניסו כתובת:   
 
   
 

 
 



  
 
 
פתח ארגז כלים