האג’נדה של רבי נחמן
האג'נדה של רבי נחמן היא המפתח ליישם בהצלחה עצומה את הדברים שאנו לומדים בכל תחום בחיינו, לנו נותר רק להשתמש במפתח הזה!
איך אמור להיראות היום שלנו?
על פי האג'נדה של רבי נחמן מברסלב זה נראה כך: "תורה, תפילה תורה".
ולמה הוא מתכוון?
כידוע, ישנו הבדל בסיסי בין עץ החיים ובין עץ הדעת טוב ורע, שמתבטא כבר בשמם של שני העצים הללו. עץ החיים במהותו מייצג רק את הטוב. ואילו בעץ הדעת טוב ורע ישנו ערבוב של הטוב והרע. חז"ל מלמדים אותנו שעץ החיים מתייחס לתפילה, מכיוון שהתפילה לא רק שהיא מחיה את האדם, אלא גם מעניקה חיים לכל העולמות העליונים (ראה ליקוטי מוהר"ן א, ט).
תפילה, היא גם תוצר של מידת הענווה, ואדם שמתפלל מודה שהוא לא יכול לתלות את הצלחתו והישגיו בעצמו, ב"כוחי ועוצם ידי". כולנו צריכים את עזרתו של הבורא בכל אספקט של חיינו! זו עובדה בסיסית ומשמעותית שהופכת את החיים שלנו לפשוטים, נעימים וקלים יותר להתמודדות! וכמובן, שזה כולל גם את ההיבטים 'הגדולים' – בריאות, פרנסה, זוגיות ושלום בית, חינוך ילדים, מוסר ותורה ועוד. עד כדי כך, שאנחנו אפילו לא יכולים לחצות את הכביש בבטחה או לתקוע מסמר בקיר מבלי להיפגע, אלא אם כן הקב"ה איתנו ועוזר לנו. זו סיבה מספיק טובה להאמין שהקב"ה הוא מקור כל הכוח בעולם! ואנו כאין וכאפס בלעדיו שצריכים כל הזמן את עזרתו – בפרטים הקטנים והגדולים של חיינו, בגשמיות וברוחניות. התפילה היא עץ החיים מכיוון שהיא מקשרת אותנו למקור החיים – בורא עולם.
מאמרים נוספים בנושא:
מצד שני, התורה הקדושה מתייחסת לעץ הדעת טוב ורע מכיוון שהיא מאפשרת לאדם את אחד הכוחות החשובים לו – חופש הבחירה! לכן, אם כוונותיו של האדם בלימוד התורה לא באות ממקום של אמת וכנות, היא עלולה להזיק לו, כפי שאומרים חז"ל: "זכה, נעשית לו סם חיים, לא זכה, נעשית לו סם מוות" (תענית ז, ע"א). אותה תורה יכולה להביא את האדם לדרגות רוחניות גבוהות, ואילו אדם אחר ליהירות וגאווה. זו הסיבה שהתורה מתייחסת לעץ הדעת טוב ורע מהמקום של ההשראה וההתעוררות שיש באדם עצמו, מתוך חופש הבחירה שלו.
התורה אומרת שעץ החיים נמצא במרכז הגן, מכיוון שהגן הוא מטאפורה לנשמתו של האדם. רבי נחמן מברסלב מסביר (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, ח) שנשמות עם ישראל הן כמו עשבים שצומחים בגן ושעץ החיים נמצא במרכזם. וזה אומר, שהתורה טבועה בממד הפנימי של נשמתו של האדם. תפילה אף היא חלק מהלבוש הפנימי שלנו, מכיוון שהיא אוחזת בחלק חיוני ומרכזי של חיינו ובבריאות הגופנית-נפשית-רוחנית-שכלית שלנו.
התפילה מצילה את האדם מהשפעות שליליות פוטנציאליות שנובעות מעץ הדעת טוב ורע. היא גם מגינה על האדם כך שלימוד התורה בו יזכה לא יוביל אותו חלילה למקום של גאווה והתנשאות, כל שכן להתחכמות. לכן, לפני לימוד התורה אדם חייב להתפלל על מנת שיקבל את הדברים הנכונים: יראת שמים ואהבה לבורא עולם, אהבת הזולת, כבוד הזולת, יראת החטא, צניעות וענווה, אמונה ועוד דברים נפלאים. אחרי הלימוד, הוא חייב להתפלל שיזכה ליישם את מה שלמד בחייו – הן בעבודת השם, בזוגיות ובתא המשפחתי שלו ובין אדם לחברו, ויאמר תודה על הזכות שניתנה לו.
אולי גם זה יעניין אתכם:
ומכיוון שהתפילה טבועה בנו עמוק אנחנו חייבים להוציא אותה החוצה. זו הסיבה שיש לומר אותה בקול, מילה במילה ובכוונה, בין אם מדובר בתפילה מהסידור ובין אם זו התפילה האישית. שמיעת המילים שאנו אומרים בתפילה מאפשרת לנו לקבל את ההשפעות החיוביות של עץ הדעת טוב ורע ולהפיכת התורה לסם חיים, מכיוון שהתורה היא אכן עץ החיים עצמו של האדם הדבק באמת.
זו הסיבה שרבי נחמן מברסלב אומר שצריך לעטוף את לימוד התורה והמוסר, או כל לימוד רוחני בו אנו זוכים, בשתי שכבות של התפילה – לפני ואחרי.
הגמרא מספרת על התנא רבי נחוניה בן הקנה – מחבר הפיוט "אנא בכוח", שהיה מתפלל לפני שנכנס לבית המדרש וכאשר יצא ממנו, אחרי שלמד. לפני התפילה, היה מתפלל שילמד מהסיבות והכוונות הנכונות והאמיתיות. אחרי הלימוד, היה מודה לבורא עולם על הטוב שזיכה אותו ועל הזכות ללמוד את התורה.
נראה שרבי נחמן, בעצם, נותן לנו את המפתח ליישם בהצלחה עצומה את הדברים שאנו לומדים בכל תחום בחיינו, לנו נותר רק להשתמש במפתח הזה.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור