האמת? לא מגיע לי כלום!
מכירים את אלה שכשהם רוצים משהו אומרים לכם "בבקשה" אבל בעצם מתכוונים לומר "מגיע לי"? הרב שלום ארוש עם התגלית הנפלאה על יסוד החיים ומילות הקסם שלמדנו בגן.
מכירים את אלה שכשהם רוצים משהו אומרים לכם "בבקשה" אבל טון הדיבור שלהם אומר, למעשה, "מגיע לי"? אומנם הם למדו בגן ש"בבקשה" היא אחת משלוש מילות הקסם, אבל לא למדו (וכנראה גם בהמשך חייהם) מה המשמעות האמיתית של המילה הזו.
דור המדבר בכה בכיית חינם בגלל שהרגיש ש"הכל מגיע לי". לעומתו, משה רבינו תמיד הרגיש כשעמד לפני בורא עולם רש ועני, שלא מגיע לו כלום ושאין לו שום זכויות לכן ביקש אך ורק מתנת חינם – שזו בקשה אמיתית. לעומת החוצפה והעזות של האורחים, הטרמפיסטים בעולם הזה, שעושים איתם חסדים גדולים והם רק מתלוננים ומתרעמים.
והנה, שלב הבכיינות של עם ישראל מעפיל לפסגות חדשות ומביא עליהם צרות צרורות. ואילו הרועה הנאמן, משה רבינו, מהווה עבורנו סמל ומופת להכרה הפשוטה שבורא עולם באמת, אבל באמת, לא חייב לנו כלום.
נכון שאין צורך להאריך בדברים כל כך פשוטים, אבל הבעיה היא שכולנו נופלים בזה. כל אחד בסתר ליבו מרגיש שמגיע לו גמול על מעשיו הטובים. אבל האמת היא שאדם צריך להרגיש שלא זו בלבד שלא מגיע לו כלום על מעשיו הטובים, שהרי בסך הכל משמים מזכים אותו, אלא עליו להרגיש שככל שמזכים אותו כך הוא נעשה בעל חוב גדול יותר לבורא עולם – להודות ולהלל אותו על כל החסדים שהוא מרעיף עליו.
זאת לא מילת קסם
נחזור לדמותו של משה. יהודי בן מאה ועשרים שזכה למעלה הגבוהה ביותר: נקיות מוחלטת, הרבצת תורה לכל עם ישראל, קבלת תורה משמים, תפילות על עם ישראל במסירות נפש, הזכויות של כל עם ישראל לדורותיו תלויות בו ועוד מעלות נפלאות. ואדם כזה גדול וקדוש אין בו אפילו את מחשבה קטנה של "מגיע לי". לא עולה על דעתו לדרוש מהבורא משהו בשביל עצמו, בוודאי שלא בגשמיות, שהרי הגשמיות לא מעניינת את משה רבינו כלל – אלא אפילו ברוחניות הוא מבקש אך ורק מתנת חינם.
נשים לב ש"מתנת חינם" זה לא משחק מילים ולא סיסמה, גם לא מילת קסם. מתנת חינם זו הרגשה אמיתית – הקב"ה לא חייב לי כלום, וגם מי אני בכלל לבקש מה', מי אני בכלל שה' יעשה בקשתי. ובכל זאת, אני מאמין שהוא רחום וחנון ונותן מתנות חינם גם למי שאינו ראוי כלל ורצונו שיבקשו ממנו ויתפללו אליו, לכן אני מבקש אך ורק מתנת חינם.
זאת לא תפילה, זאת תביעה
משה רבינו חי את האמת הפשוטה שהקב"ה לא חייב לו כלום, וכך גם אחרי חמש מאות וחמש עשרה תפילות לא נכנס לראשו שום צל של מחשבה זרה שמגיע לו משהו. לכן כל אדם שיחיה את האמת הפשוטה הזאת יוכל לזכות להתפלל ולבקש במתנת חינם כמו משה רבינו ממש. וכל מחשבה אחרת שאדם חושב – שחייבים לו ומתרעם מדוע לא מקבל את מה שמבקש – זו מחשבת שקר מוחלט שהרי האמת היא שאף אחד לא חייב לך כלום.
מאמרים נוספים בנושא:
והנה, בדור הזה, מצוי מאוד לשמוע אנשים מתלוננים ומתרעמים על כך שהם מתפללים ולא נושעים, שהולכים לקברי צדיקים או עושים סגולות או אומרים תודה ולא נושעים. למה? רק בגלל שחסרה להם נקודה זו. התפילה שלהם היא לא תפילה אלא כולה תביעה כלפי בורא עולם: "תן לי מה שמגיע לי!" – ותפילה כזאת לא מתקבלת.
אל תגידו "אבל ביקשתי מתנת חינם, אבל אמרתי תודה…" – נכון, אמרתם תודה בפה, אבל בלב חשבתם שמגיע לכם. וראיה לכך היא, שכאשר אתם לא מקבלים את הדבר אתם מתלוננים. זו הוכחה בדוקה לכך שאתם חושבים שמגיע לכם ושמעולם לא חשבתם לבקש במתנת חינם ושכל התודה שלכם היא רק מס שפתיים.
זאת הלכה וזה אפשרי
וזו הלכה פשוטה ופסוקה. וזה אומר שכל אדם יכול לקיים אותה כפי שנפסק בשולחן ערוך: "יתפלל דרך תחנונים, כרש המבקש בפתח". ובאותו סימן אומר השולחן ערוך דברים ברורים: "אל יחשוב: ראוי הוא שיעשה הקב"ה בקשתו כיוון שכיוונתי בתפילתי, כי אדרבה זה מזכיר עוונותיו של אדם (שעל ידי כך מפשפשין במעשיו לומר בטוח הוא בזכויותיו), אלא יחשוב שיעשה הקב"ה בחסדו. ויאמר בליבו: מי אני, דל ונבזה, בא לבקש מאת מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אם לא מרוב חסדיו שהוא מתנהג בהם עם בריותיו".
ואומרת הגמרא שזה נקרא "עיון תפילה" וזו אחת משלוש עבירות שאין אדם ניצול מהן בכל יום. ומבאר רש"י: "שלאחר שהתפלל, דן בליבו שישלם לו הקב"ה שכרו ויעשה הקב"ה צרכיו וישמע תפילתו לפי שהתפלל בכוונה". ואומרת הגמרא שזו טעות ועבירה, שאנו חייבים להגיע להסתכלות הנכונה שהכל הוא רק מתנת חינם ולא חייבים לנו כלום.
על מנת להרגיש באמת שלא מגיע לי כלום, אנו צריכים לשאול את עצמנו: וכי משה רבינו לא ידע כמה זכויות יש לו? הוא לא ידע כמה הוא צדיק ועניו שהקב"ה מדבר אתו פנים אל פנים? הוא ידע גם ידע, אבל משה רבינו חי כל ימי חייו בנקודת אמת עמוקה עם הידיעה ש"כל מה שיש לי שייך לבורא עולם, ובכוחו של הבורא, והבורא לא צריך אותי כי יש לו הרבה שליחים. ואם הוא בחר בי להיות השליח שלו אני חייב לו אין סוף תודות…"
כל מה שיש לנו בעולם הזה קיבלנו אך ורק במתנת חינם, אף אחד לא חייב לנו כלום…
ובכל זכות, כשזיכו אותו משמים שתעבור דרכו – הוא עוד יותר התבייש והרגיש חייב, הנה יש לי עוד חוב לבורא עולם. ככל שהזכויות שלו התרבו והלכו – כך הוא הרגיש חייב יותר ויותר – "קטונתי מכל החסדים", כל חסד וחסד שבורא עולם זיכה אותו לעשות עשה את משה יותר ויותר קטן בעיני עצמו, עד שהגיע להרגשת אין ואפס ממש, לתכלית הענווה.
אם אנחנו רוצים לעשות משהו טוב וגדול עבור עצמנו ועבור כל העולם הזה, עלינו לאמץ את דרך החשיבה הזו עד שהיא תהפוך לחלק מאיתנו, ויש לכך לפחות ארבע סיבות:
הראשונה – בגלל שזו האמת ואף אחד לא רוצה לחיות בשקר.
השנייה – זו דרך ארץ בסיסית כלפי הבורא שרק מטיב לנו בחינם ואף אחד לא רוצה להיות כפוי טובה, שזה שיא שחיתות המידות.
השלישית – זו הדרך היחידה להתפלל באמת, וממילא לראות ישועות באמת.
הרביעית – זו הדרך היחידה להביא את הגאולה, כמו שאומר רבי נחמן מברסלב בספר המידות: "כשאתה רואה שענווה נתרבה בעולם, תצפה לרגלי דמשיחא".
דרך התודה
רק ככה אומרים תודה! כאשר מתחילים לומר תודה לבורא עולם, אנו חושבים שאנחנו חייבים לו מיליון תודות, אז אחרי שזוכים לומר לו תודה עכשיו באמת צריך להרגיש שחייבים לו מיליארדי תודות, שהרי בנוסף לכל החסדים שהוא עושה איתנו הוא עוד מזכה אותנו ברחמיו גם להודות לו, כל שכן שאנו חייבים יותר ויותר.
אם בני דור המדבר היו חיים בכל רגע עם התבוננות בחסדים העצומים שעוטפים אותם ועד כמה הם חייבים לו, מן הסתם, דברי המרגלים לא היו עושים עליהם רושם בכלל. הם לא היו מאמינים להם. וגם אם זה היה נכון, האם זו סיבה לבכות? האם מישהו חייב לנו משהו?… אם הם לא היו בוכים זה היה חוסך מעם ישראל גלות ארוכה וחורבנות קשים, שהרי זו הסיבה לכל הרע שבעולם: ההרגשה שמגיע לי. אך אנו כאן, בעולם הזה, כדי לעקור ולתקן הרגשה זו, כדי לחיות את "הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב", את מתנת החינם, את הרגשת "מי הקדימני ואשלם".
הבכיינות לא משתלמת! היא נובעת מכך שהאדם חי בשקר וחושב שמישהו, כל שכן בורא עולם, חייב לו משהו. הוא לא שם לב איזו שטות זו, איזו חוצפה לחיות עם חשיבה כזו, וזה שורש הגאווה והכפירה. והדרך לאמונה, לתודה, לגאולה ולתיקון כל חטאי הדורות היא – לקנות את ההרגשה שהקב"ה לא חייב לי כלום ולקבל באהבה את החסדים שהוא עושה איתנו עם הכרת הטוב גדולה ועמוקה, מתוך הבנה שזה עוד דבר נפלא שעושים איתי לפנים משורת הדין ולא זכות שלי.
זאת האמת וזה יסוד החיים, ויהי רצון שבזכות זה נזכה לגאולה השלמה בקרוב.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור