י"ג בתמוז תשע"ט / יום שלישי 16 יולי 2019 | פרשת השבוע: פנחס
 
dot  הוסף למועדפים   dot  הפוך לעמוד הבית  
 
   
    הירשם    |    התחבר
  
    החשבון שלי     מעקב הזמנות     עזרה
 
 
  המדינה שלי:  
  ארצות הברית   
 
   שפה:  
  עברית   
 
   המטבע שלי:  
  דולר ארה"ב   
 
   
עמוד הבית ברסלב יהדות משפחה וזוגיות חגים ומועדים רוחניות חברה סיפורים מהחיים
   בגובה העיניים     התבוננות והשקפה     יומן אישי     נקודה למחשבה             
 
  הצג את כל הקטגוריות...  
 
 
 
בגובה העיניים  
 
דף ראשיחברהבגובה העינייםהולקא מאמא
 
  חיפוש מתקדם
   מאמרים
 
   חיפוש
 
            
 

הולקא מאמא    

הולקא מאמא



מה עושים כשדברים לא הולכים כמו שאנחנו רוצים? כשנדמה לנו שמגיע לנו הכל? הולקא מאמא - התשובה הלא צפויה של רחלי רקלס, המומחית שלנו, לירון.

 



שלום לך רחלי,

 

אני קורא את ספרו של הרב שלום ארוש – בגן האמונה ואני ממש אוהב אותו. בעקבות הקריאה בספר, התחלתי להקדיש זמן לתפילה אישית כל יום בחודשים האחרונים, אבל נראה לי שהתפילות שלי לא נענות כלל. אני לא מוצא עבודה, הדירה בה אני גר קטנה ולא נוחה ואני בקושי גומר את החודש. למה בורא עולם לא עונה לתפילות שלי?

 

מחכה לתשובה, ירון.

 

שלום גם לך ירון,

 

תרשה לי לענות לך במשל אמיתי.

 

פעם אחת, בעצם הרבה פעמים, היו חמישה ילדים שגרו בדירה קטנה אי שם בישראל. למרות שהדירה לא גדולה יותר מנעל של ענק, יש בה מספיק מקום לחמישה הללו לשחק עם המשחקים שלהם. הבית הזה הצליח להכיל המון משחקים וצעצועים, בלשון חביבה ומעטה. אמא המתוקה בקושי הצליחה לראות את הילדים שלה בין כל המשחקים. הם, החמישה, כמעט שטבעו בים הצעצועים...

 

ולמרות שלילדים האלה יש ה-מ-ו-ן משחקים וצעצועים, יום אחד הם החליטו להתלונן על כך שאין להם מספיק משחקים! כששמעה זאת אימם העדינה והאהובה, בלי שום התראה מוקדמת, היא פתאום הפכה ליצור ירוק ומפחיד, השרירים שלה החלו להתנפח כמו בלוני הליום, כיסוי השיער שלה עף מרוב לחץ ונדבק לתקרה והשיער הפך לאפור ומלא אבק. "מההההה???" היא סובבה את הפנים שלה אליהם ומהאף שלה יצאה אש לוהטת בכל נשיפה ירוקה שהיא נשפה. "אין לכם משחקים???" היא צרחה והחלה לרדוף אחרי הילדים בכל הבית, עוצרת מדי פעם להכות עם אגרופי הגורילה שלה בחזה.

 

הילדים צעקו מרוב פחד והחלו לחפש מקום מסתור, רצים ודוחפים אחד את השני. "אני אראה לכם מה זה אין משחקים!!" היא שאגה בקול מפחיד שיצא ממנה. היא רצה לארגז המשחקים העמוס כששקית זבל ריקה בידה והחלה להעמיס את אותה מכל משחק הבא ליד. "אולי ילדים אחרים ישמחו ליהנות מהמשחקים האלה!" היא זעמה. הוורידים ברקות שלה התנפחו כשהיא נשמה ונשפה וכמעט שהעיפה את הבית. אחרי כמה דקות שקית הזבל הייתה מלאה.

 

הילדים ניסו להישאר 'קולים', אבל הולקא מאמא לא פראיירית! הקול שלהם אומנם אמר "'לא אכפת לנו" אבל הפנים אמרו בבירור ש"זה לא פייר!"

 

מאמרים נוספים בנושא:

אז זהו, תודה.

אנחנו דור ה"מגיע לי"

גשמים מצמיחים

עשרת הדיברות לחיים מאושרים

מרירות מדבקת

תסמונת "אם רק הייתי..."

תשמעו, זה לא הסוס שרציתי

לפני שמתלוננים

תספרו את הברכות

יום מלא צבעים

מי הכי מסכן?

אף אחד לא אשם, זה אני השם

 

אחרי שחזרה למצבה הקודם, טרם הפכה להולקא מאמא מפחידה, היא שאלה במתיקות אימהית "למה אתם רועדים מפחד?"... יכול להיות שאמא שלהם סובלת מהפרעה דו קוטבית או שמא היא מושפעת מקרני הגמא שמכה בה נחש-הניבים - היצור והאויב המושבע שלה, זה שגר בפלנט איקס?...

 

הבנת את המסר של המשל המזעזע שלי, ירון?

 

ואתה בטח חושב שאני משוגעת, הא? בסדר. אבל בוא נדבר על המסר, עדיף.

 

כולנו ילדים שצריכים להבין משהו: הקב"ה יודע בדיוק אילו קשיים אנו חווים כי הוא נותן לנו אותם! עכשיו, אם תוסיף אמונה להכרזה הזו אז תבין - שכל האתגרים שבורא עולם נותן לך – הם רק לטובתך הנצחית!

 

לכן, אם אתה מתלונן בפני הבורא על האתגרים שהוא החליט לתת לך, רק בגלל שאתה לא מבין עדיין את הסיבות והמהלכים שלו, מה זה אומר לו? "השם!" אתה צועק, "למה נתת לי דירה לא יפה, לא נוח וקטנה? אתה לא חושב שמגיע לי משהו יותר טוב? ואיפה המשכורת שאני חולם עליה, זו עם הרבה אפסים אחרי המספר משמאל? (ושוב בצעקות) ולמה אתה לא נותן לי מה שאני רוצה מתי שאני רוצה ואיך שאני רוצה? (ברוגע) זה לא פייר, השם!"

 

האם כך ילד צריך לדבר עם ההורים שלו? האם ילד יכול לתבוע כל מה שהוא רוצה? האם כבר הספיק לשכוח מכל הטובות שעשו ועושים איתו ההורים שלו בגלל שהוא שקוע עמוק בעצמו? האם הוא צריך לשחרר קיטור עם התקפי זעם בכל פעם שהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? האם הוא צריך להתלונן על מה שאין לו, בעוד הוא דורש עוד ועוד?

 

ובכן, ירון, אתה ואני לא שונים. ברגע שדברים לא הולכים כמו שאנחנו רוצים, אנחנו נעשים יצורים ירוקים עם שרירים מפחידים, קורעים את החולצה מעלינו. טוב, אולי את זה אנחנו אולי לא עושים... בכל אופן, כשהקב"ה רואה שאנו בוחרים להתמקד במה שאין לנו, במקום להודות לו על כל הטובות והחסדים שהוא עושה איתנו, הוא לא ממש שמח בנו. "אתם לא מעריכים את מה שיש לכם?" הוא שואל, "טוב, אם כך, אתן לכם עוד סיבות לא להעריך".

 

תבין, ירון, שזו לא תגובה נקמנית של הקב"ה, חלילה. זו פשוט הדרכה של השם בדרך אותה יצרנו. אם אנחנו בוחרים בדרך של כפיות טובה, אז הוא ייתן לנו ים של סיבות להיות כפויי טובה. אם אנחנו בוחרים בדרך של הכרת הטוב, הוא ייתן לנו ים של סיבות להכיר טובה.

 

הבחירה היא שלך. ברגע שאתה בוחר להודות על כל הברכות שיש לך, הקב"ה ישמח וייתן לך כל מה שאתה רוצה! זה סוד התודה. הוא פותח בפניך את כל השערים של הברכות והשפע בחייך.

 

כולי תפילה שהקב"ה ייתן לך כוח פנימי להמשיך בדרך האמונה והכרת הטוב, ובעזרת השם, תראה במהרה את השינויים המיוחלים בחייך!

 

בהצלחה, רחלי.





תגובה למאמר    תגובה למאמר
   הצג מאמרים נוספים של רחלי רקלס
   חזור לדף הבית של בגובה העיניים




לראש המאמר    לראש המאמר       שלח לחבר    שלח לחבר          שתף       גרסת הדפסה    גרסת הדפסה


 הצטרפו לרשימת התפוצה הצטרפו לרשימת התפוצה
 
 
  
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. הקליקו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם.

   

 מאמרים נוספים בנושא זה מאמרים נוספים בנושא זה
 
 


  0 תגובות למאמר זה     

הוסף תגובההוסף תגובה    הוסף תגובה    

 
 
  
יעמדו על הברכה    ולהבדיל לע"נ:
  
 
מה אנחנו עושים ואיך אתם יכולים לעזור?
 
אין אנו פועלים לשום מטרות רווח ואיננו נתמכים משום גוף או ארגון.
כל פעילות האתרים נועדה אך ורק כדי לזכות את הרבים ולעזור לכל הפונים אלינו.
 
לחץ כאן כדי להיות שותף
  
 
 
 מבצעי היום בחנות מבצעי היום בחנות
 
 
 
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 
 
  •  
     
  •  
  •  
  •  
     
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 הכי מדובר הכי מדובר
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 הכי נקרא הכי נקרא
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 Facebook Facebook
 
 
 
 רשימת תפוצה רשימת תפוצה
 
 
 
הכניסו כתובת:   
 
   
 

 
 



  
 
 
פתח ארגז כלים