י"ד בתשרי תשע"ט / יום ראשון 23 ספטמבר 2018 | פרשת השבוע: שבת - חול המועד סוכות
 
dot  הוסף למועדפים   dot  הפוך לעמוד הבית  
 
   
    הירשם    |    התחבר
  
    החשבון שלי     מעקב הזמנות     עזרה
 
 
  המדינה שלי:  
  ארצות הברית   
 
   שפה:  
  עברית   
 
   המטבע שלי:  
  דולר ארה"ב   
 
   
עמוד הבית ברסלב יהדות משפחה וזוגיות חגים ומועדים רוחניות חברה סיפורים מהחיים
   על פרשת השבוע     פרשת דרכים     פרשה ולעניין     שולחן דוד             
 
  הצג את כל הקטגוריות...  
 
 
 
שולחן דוד  
 
דף ראשיפרשת השבועשולחן דודהמפתח לסוד החיים - פרשת השבוע וירא
 
  חיפוש מתקדם
   מאמרים
 
   חיפוש
 
            
 

המפתח לסוד החיים - פרשת השבוע וירא    

המפתח לסוד החיים - פרשת השבוע וירא



פרשת השבוע וירא - החיים הם מסע חיפושים, כל אדם ומשאת חיפושיו. מגששים בכל פינה ופוגשים בדלת חתומה. אבל המפתח, מונח דווקא בכיס האישי.

 



בעולם הזה כולם מחפשים, מגששים ומפשפשים בכל מקום ופינה נידחת. החיפוש בלתי נדלה, פעמים נלהב, לפעמים נואש, כפוי או בהול. האדם מחפש אחר אוצר נעלם, הדבר שיביא אל חייו משמעות ועניין. האחד מחפש שמחה, האחר הצלחה, ברכה וכיוון, או בתיבה אחת - חיים.
 
החיים הטובים כאילו הוטמנו אחרי דלת חתומה בבריח. הנפשות מגששות, מבקשות את דרכן אל האור, פעם פה פעם שם. לכל גיל שטחי חיפוש משלו, לכל תקופה צורת חיפוש מיוחדת לה. לפעמים חש המחפש את תקוות חייו מסתתרת מאחורי משרה רמה, תעודת הוקרה ואות הצטיינות. לפעמים מעוררת את חושיו סביבה חמה, חברים וחברותא. לפעמים החלום לובש צורה אחרת, כך או כך זקוק האיש למפתח, כזה שיפתח את הדלת וינחיל לו את החיים בעצמם.
 
ובעצם, בסערת החיפוש הגישוש והתהייה, נשכחה לה האפשרות הפשוטה בתכלית, שהמפתח בכבודו ובעצמו מצוי כעת ממש ברשותנו. בעצם הווייתנו.
 
לשמור על קשר
 
ראשון המחפשים, הוא גם ראשון המוצאים. אברהם אבינו ע"ה חיפש וביקש את סוד החיים ואת מחוללם, אדון כל הארץ בורא עולם. השם יתברך ברוב רחמיו נגלה אליו ואף העניק לו את המפתח ללשד החיים - הברית. אברהם אבינו ראשון למאמינים ולנימולים. הוא שגילה ראשון את סוד הקיום, אות ברית בין האדם לבוראו.
 
ברחמיו העצומים והבלתי נתפשים חקק השם יתברך באבינו אברהם ובצאצאיו אחריו אות ברית. קשר עולם בל יינתק, ההתקשרות המפליאה הזו בין שמי שמים לגוש עפר קרוץ חומר היא המתנה היקרה ביותר שיכול נברא לקבל מבוראו - קשר. ובערוץ הזה שופעים ופועמים החיים במלוא עוזם. הקשר הזה מכיל את כל הטוב שבעולם, ההצלחה, העלייה, השמחה. הכל.
 
וכמו כל דבר רגיש ובעל חשיבות חיונית, גם הקשר התמיר, הנעלה והנשגב שנושא כל יהודי בהווייתו ובגופו, דורש שמירה מעולה. חותם בתוך חותם. המפתח העדין אל דלת החיים, אם לא מגנים עליו, עלול בהבזק מחשבה להישחק ולהיאבד. לא פלא שאנשים רבים כל כך מנסים שוב ושוב לפרוץ את דלתות החיים, להגיע אל האוצר הטמון, למצוא את נתיב ההצלחה בתורה, דרך הכוונה הנקייה בתפילה, טהרת המידות ושמחת החיים ואינם מצליחים. המפתחות אינם מתאימים והשערים עודם נעולים. על מנת להצליח, יש למצוא את המפתח לדלתות ההצלחה. וקודם לכן יש לבדוק: אפשר אולי הוא בידי ממש וכדאי מאוד שאשמור עליו.
 
מפתח הברית מצוי בידי המחשבה. המוח, כשהוא שמור במבצר מעולה, אף כוח בעולם לא יכול לעמוד בדרכו למנוע ממנו להתקשר בבוראו. להצליח, לצעוד קדימה, להעפיל ולרומם את כל המציאות יחד עימו. הסיבה היחידה לכל ההחמצות וההפסדים נעוצה בשומרי הסף. אם כל רעיון פורח, שטות הבל ורעות רוח יכולים לחדור בכל עת אל מבצרי המחשבה, איך נוכל במקום פרוץ שכזה לנצור מפתח כה עדין ויקר? במוח שמור מצוי מפתח החיים.
 
קדושה - בהישג ידך!
 
משום מה נחשבת שמירת המחשבה והקדושה כדבר הנתון היכנשהוא ברומו של עולם. כביכול הייתה ההתקדשות עניין ליחידי סגולה, לאנשים שד' אמותיהם מצטנפות בבתי מדרש חתומים, לא למי שבא במגע עם העולם ואנשיו. זו כמובן טעות, טעות מוחלטת. הסיבה לכך שהנושא נחשב רחוק ונשגב הוא חוסר הבנה בסיסי. איננו משערים את היקף הנושאים שברית הקדושה מסוגלת להשפיע עליהם. אילו ידענו כמה דלתות של הצלחה רוחנית וגשמית פותח אותו מפתח, אין ספק שהשמירה עליו הייתה קלה ופשוטה בתכלית.
 
בפרשת השבוע מספרת התורה הקדושה, איך ברגע שנחתם אברהם אבינו בברית קודש הופיעה וזרחה עליו שמש ההצלחה בכל גווניה. רק נימול ומיד "וירא אליו השם", התגלות עצומה של 'פנים בפנים', השם יתברך נראה אליו, משוחח עימו. מלאכי רום מופיעים באוהלו, מרפאים, מבטיחים על לידת יצחק – ממנו יצאו דורות עולם זרע קודש. גם הרשעה כולה עוברת מהעולם בין רגע, סדום הרשעה נהפכת ולוט מוצל בדרך פלאית. וכל זאת תיכף ומיד למצוות המילה.
 
מפתח הברית מצוי בידנו, השמירה עליו איננה קשה, נדרשת רק עקשנות והמתנה. אברהם אבינו בילה שנים בחיפוש עיקש, הוא ישב "בפתח האוהל" המתין והמתין על פתחי הקדושה, דפק על השער, וכשלא נענה המשיך לשבת שם. גם מבחוץ, גם כשהשער מוגף וחתום. וגם כשממעל קופחת בעוז שמש "כחום היום" – בתבערת היצר, מתוך כל מצב ומציאות הוא לימד אותנו – צאצאיו, איך ממתינים ושומרים על פתחי הקדושה.
 
אם נזכור תמיד את מפתח ההצלחה שירשנו מאבותינו, השמירה עליו תהיה פשוטה יותר. הברית תרומם אותנו לגן עדן של הצלחה, קדושה וחיבור נצחי לטוב ולשלמות.





תגובה למאמר    תגובה למאמר
   הצג מאמרים נוספים של הרב ניסן דוד קיוואק
   חזור לדף הבית של שולחן דוד




לראש המאמר    לראש המאמר       שלח לחבר    שלח לחבר          שתף       גרסת הדפסה    גרסת הדפסה


 הצטרפו לרשימת התפוצה הצטרפו לרשימת התפוצה
 
 
  
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. הקליקו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם.

   

 מאמרים נוספים בנושא זה מאמרים נוספים בנושא זה
 
 
 
 
  
יעמדו על הברכה    ולהבדיל לע"נ:
  
 
מה אנחנו עושים ואיך אתם יכולים לעזור?
 
אין אנו פועלים לשום מטרות רווח ואיננו נתמכים משום גוף או ארגון.
כל פעילות האתרים נועדה אך ורק כדי לזכות את הרבים ולעזור לכל הפונים אלינו.
 
לחץ כאן כדי להיות שותף
  
 
 
 מבצעי היום בחנות מבצעי היום בחנות
 
 
 
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 
 
  •  
  •  
  •  
     
  •  
     
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 הכי מדובר הכי מדובר
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 הכי נקרא הכי נקרא
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 Facebook Facebook
 
 
 
 רשימת תפוצה רשימת תפוצה
 
 
 
הכניסו כתובת:   
 
   
 

 
 



  
 
 
פתח ארגז כלים