זה הלייק שלך!

הנחש הזה!

הייתה לי עבודה צדדית טובה בחברה כלכלית מסוימת. זה היה כסף טוב והאישה שעבדתי אצלה הייתה נעימה והוגנת. יום אחד המזכירה שלה שאלה אותי בתמימות אם אני יכול לעזור לה בכתיבת כמה מאמרים. הובטח לי על ידי הבוסית והמזכירה שאני עושה טובה אישית ושהמאמרים נועדו לשימוש פרטי בלבד.

חודש לאחר מכן, עומס העבודה שלי ירד בחצי. המזכירה עשתה את השאר. חודש אחרי, הראו לי את הדרך החוצה.

חבר שלי, שעבד במשרד עורכי דין במשך שנים היה מועמד לקידום. אלא, שמתוך הערפל עובד חדש נכנס לזירה. החבר שלי אף פעם לא הבין איך העובד החדש הזה פתאום קיבל את העבודה שכולם לטשו אליה עיניים וחשקו בה. אחרי שנה, הבחור החדש קיבל את הקידום של חבר שלי.

נאמר לו, אוף דה רקורד כמובן, שזה בגלל שהוא לא משתייך לקהילת הגאים ואחד השותפים דרש צדק חברתי. העובדה שהוא עבד שם שנים ונתן את הלב והנשמה לא שינתה שום דבר. גם לא העובדה שהוא 'סטרייט' וגם לו מותר להתקדם…

נכון שזה מרגיש רע מאוד, במילים עדינות, ולא משנה כמה קשה תעבדו או כמה זמן תסבלו (עד שיקדמו אתכם, יתנו לכם העלאה במשכורת וכן הלאה) – ומה ששייך לכם יכול להילקח מכם מסיבות נבזיות?!?

חשבתי שעם הזמן השטויות וההבלים האלה יחלפו. אבל הם לא.

למה?

בין קודש לשגרה

הקב"ה לוקח כל מה ששייך לעולם החולף והעובר הזה כדי לתת לנו תזכורת, תוך כדי החיים עצמם, שהכל אשליה אחת גדולה! כל דבר שיכול להילקח מאיתנו הוא משהו שאנחנו זקוקים לו, או כזה שצריך לעבוד עליו הרבה כדי להשיג אותו. למשל, משכורת, בית לגור בו, לפרנס את המשפחה וכן הלאה. אבל זה גם צריך להיות משהו שאתם חייבים להשקיע בו, את כל הקיום שלכם! ורק ההישגים שאף אחד לא יכול לקחת אותם מכם הם אלה שראויים למרדף כזה – בו תשקיעו את הלב והנשמה.

מאמרים נוספים בנושא:

אל תהיו עיוורים לברכות

תספרו את הברכות

חגיגה עם דרמה

יום מלא צבעים

מי הכי מסכן?

הדשא של השכן טעים יותר

בצעדים קטנים אל האושר

וחיו בעושר בלי אושר

תגיד, אתה מאושר?

הברכה שאחרי הכאב

קשיים כלכליים והברכה הגדולה

ומהם אותם דברים שמצריכים עמל ויגע שלא יילקחו מאיתנו בגלל פוליטיקה, שחיתות או כל סיבה אחרת?

מלך ספרד רצה לדעת מה שווי הנכסים של היועצים הבכירים שלו. לכן, הוא ביקש מכולם להכין עבורו את רשימת הנכסים שברשותם ולהציג אותה למחרת. כולם הגישו למלך רשימה מלאה במספרים, כאשר כל אחד מתאווה לעלות בנכסיו על השני.

כשהגיע תורו של הרב דון אברבנאל, שהיה גם אחד מיועציו ושריו של המלך, הגיש למלך בענווה פתק קטן עם דברים מועטים, חלקיק קטן מהרשימות שהוגשו לפניו.

המלך דרש הסבר.

הרב דון אברבנאל היה שר הכלכלה של המלך, לכן מכוח תפקידו היה חשוב שיהיה לו יותר מכולם. ההסבר לכך היה מתבקש, כי או שהוא באמת כזה ישר והגון או ש… ואם יסתבר אחרת הוא יוצא חלילה להורג.

"הוד מלכותו" הסביר הרב, "כולנו יודעים שכל עושר או נכסים שאטען שהם שלי, זו טענה שגויה מיסודה. כי אתה, המלך, יכול לקחת הכל בהינף יד מתי שתרצה. אבל מה שאתה לא יכול לקחת ממני – אלה מעשי הצדקה והחסדים שלי. הכסף שאני נותן לצדיקים, לעניים, לאלמנות – זאת מצווה יקרה ומוערכת אצל בורא עולם. בזה אתה לא יכול לגעת".

המלך חייך למשמע דבריו של הרב דון אברבנאל והניד בראשו בהסכמה.

פיד קדוש בפייסבוק

כל יום אנו פוקחים את העיניים לפיד חדש בפייסבוק. אנחנו יושבים במיטה ומודים לבורא עולם שהחזיר בנו נשמתנו בחמלה רבה אמונתו, והעיר אותנו משינה לחיים.

בפייסבוק שלנו למעלה יש עכשיו פוסט חדש, "הרגע התעוררתי ואמרתי לך תודה, בורא עולם".

ברגע שהפוסט הזה עלה לדף שלנו, הקב"ה מקליל "לייק". אחר כך המלאך שיצרתם מהתודה הזו, שהיא מצווה בפני עצמה, גם הוא מקליל "לייק". הממונה על המלאכים שנוצרים מהאור שאנו מביאים לעולם הזה – מעזרה לאחרים, ממעשה טוב ונפלא שעשינו, מחיוך שעשה טוב לבן אדם וכן הלאה – גם הוא נותן לנו "ביג לייק" ומשתף את שאר המלאכים שגם הם לוחצים על אייקון האגודל למעלה ונותנים לכם עוד ים של לייקים.

ממשיכים עם ברכות השחר?

עוד פוסט נפלא מתפרסם בפיד שלכם, "ים של ברכות זיכית אותי הבוקר, אבא יקר, תודה!"

מקהלת האורות והכנפיים של מעלה, קרי המלאכים, שוב לוחצים על ה"לייק".

שותים את הקפה של הבוקר?

"אין כמו הקפה שנתת לי הבוקר, בורא עולם, כמובן עם הברכה לפני ואחרי" – הפוסט שבא מיד אחרי השלוק.

אוקיינוס של לייקים.

התפללתם?

פוסט חדש עולה שם באוויר, "וואו! איזו תפילה! להתחיל ככה את הבוקר, אבא! תודה מקסים שלי, עשית לי את היום".

אוקיינוסים של לייקים.

יצאתם מהבית ועזרתם לשכן/ה, נתתם צדקה, חייכתם ועשיתם למישהו את היום?

פוסט ולייקים. הרבה מאוד לייקים.

כל יום הלייקים שלכם נשמרים בדאטה-בייס השמימי. כל שנה הקב"ה צופה שוב בפיד שלכם על כל 12 החודשים שחלפו מאז ראש השנה, ומחליט אילו מתנות נפלאות הוא יעניק לכם בשנה הבאה עליכם לטובה. ובסוף המסע, אחרי ה-120, הפיד שוב נפתח ושוב מתבוננים על כל פוסט ושולחים אתכם לגן ששמתם במועדפים שלכם לחופשה הנצחית.

ואת הלייקים האלה אף אחד בעולם הזה לא יכול לקחת מכם. אלה הלייקים שלכם!