כו בכסלו תשע"ח / יום חמישי 14 דצמבר 2017 | פרשת השבוע: מקץ
 
dot  הוסף למועדפים   dot  הפוך לעמוד הבית  
 
   
    הירשם    |    התחבר
  
    החשבון שלי     מעקב הזמנות     עזרה
 
 
  המדינה שלי:  
  ארצות הברית   
 
   שפה:  
  עברית   
 
   המטבע שלי:  
  דולר ארה"ב   
 
   
עמוד הבית ברסלב יהדות משפחה וזוגיות חגים ומועדים רוחניות חברה סיפורים מהחיים
   על פרשת השבוע     פרשת דרכים     פרשה ולעניין     שולחן דוד             
 
  הצג את כל הקטגוריות...  
 
 
 
פרשת דרכים  
 
דף ראשיפרשת השבועפרשת דרכיםזה חיים ומוות, פרשת השבוע וישלח
 
  חיפוש מתקדם
   מאמרים
 
   חיפוש
 
            
 

זה חיים ומוות, פרשת השבוע וישלח    

זה חיים ומוות, פרשת השבוע וישלח



בכל מפגש אנושי, ולו של רגעים ספורים, אפילו שיחת טלפון, מייל או סמס, אנחנו לא יכולים להתנהג כאילו מדובר ב"סתם" שיחה. כי אין דבר כזה "סתם". יש חיים ויש מוות.

 



דרכים בעבודת הלב מתוך פרשת השבוע וישלח
 
בחסדי שמים יעקב ניצל מלבן ותעלוליו, אבל בדרך חזרה הביתה עם כל משפחתו ורכושו מצפה לו הפתעה מאוד לא נעימה. עשיו אחיו לא נרגע משנאתו. למרות שעברו שנים רבות מאז נפרדו, הוא מתקרב אל מחנהו של יעקב עם צבא לוחמים חמוש במטרה אחת ברורה – לרצוח את אחיו. כך מדווחים ליעקב שליחיו שיצאו לברר מה קורה: "באנו אל אחיך, אל עשיו, וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עימו" (בראשית ל"ב, ז).
 
מהי תגובתו של יעקב? "ויירא יעקב מאד ויצר לו" (בראשית ל"ב ח'). אין ספק שהתוקפנות הרצחנית שמתקרבת אליו מעוררת פחד, אבל רש"י מגלה לנו דבר יותר עמוק בתגובתו של יעקב: "ויירא ויצר". וירא – שמא יהרג. ויצר לו – שמא יהרוג אחרים".
 
רבי נתן מברסלב מרחיב את התמונה: "כמו שהאדם צריך שמירה שלא יהיה ניזק, כן צריך שמירה שלא יזיק, כמו שכתוב אצל יעקב "ויירא ויצר" – "וירא שמא ייהרג ויצר שלא יהרוג". (ליקוטי הלכות נזיקין ב, ג).
 
כל אחד מאיתנו צריך שמירה, לא רק לגוף אלא גם לנפש. כולנו מסתובבים בעולם מסוכן, לא רק לגוף אלא גם לנפש.
 
למרבית הצער, הסכנה הכי גדולה לבני אדם, גם במישור הרוחני, הם בני אדם אחרים. "בְּנֵי אָדָם יֵשׁ לָהֶם כוחַ לִמְנועַ וּלְהָסִית אֶת הָאָדָם לְרַחֲקוֹ מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וּמִצַּדִּיקֵי אֱמֶת יוֹתֵר מִן הַיֵּצֶר הָרָע" (שיחות הר"ן אות פ). 
 
עיקר הכוח של בני אדם להזיק הוא כוח הדיבור. "מוות וחיים ביד הלשון". בכל מפגש אנושי, יום יומי ותמים ככל שיהיה, אורבות סכנות של חיים ומוות. מה שאנחנו אומרים ומה שאומרים לנו – יכול להמית, לייאש, לפגוע, להחליש, לשבור רוח. ויכול גם להחיות, לעודד, להבריא, לחזק ולתת כוח.
 
התורה האחרונה שאמר רבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב, עלי אדמות, מגלה את הכוח העצום של הדיבור להיטיב או להרע, ובה הוא מלמד שלא רק מילים שכוונתן לפגוע נושאות מוות, אפילו מילים שכוונתן להועיל עלולות להיות קטלניות.
 
אחת מנקודת המפגש הכי רגישות וטעונות בין בני אדם היא הרגע שבו אחד רוצה להביע ביקורת על השני, בפרט בין אנשים קרובים. ביקורת בשפת התורה נקראת "מצוות תוכחה", והיא שמאפשרת לבני אדם לעזור זה לזה להתנהל כראוי. אבל ביקורת עלולה להיות גם הרת אסון.
 
"כִּי כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ אֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ (כי הוא לא יודע לעשות את זה נכון), אֲזַי לא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַף גַּם הוּא מַבְאִישׁ רֵיחַ שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַשּׁוֹמְעִים תּוֹכַחְתּוֹ, כִּי עַל יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ הוּא מְעוֹרֵר הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁהוּא מוֹכִיחָם. כְּמוֹ כְּשֶׁמֻּנָּח אֵיזֶה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ שֶׁאֵינוֹ טוֹב, כָּל זְמַן שֶׁאֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֵין מַרְגִּישִׁין הָרֵיחַ רַע, אֲבָל כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהָזִיז אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֲזַי מְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע; כְּמוֹ כֵן עַל יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, עַל יְדֵי זֶה מְזִיזִין וּמְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁמּוֹכִיחָם, וְעַל כֵּן הוּא מַבְאִישׁ רֵיחָם, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַחֲלִישׁ אֶת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה נִפְסָק הַשֶּׁפַע מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, הַתְּלוּיִים בְּאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת" (ליקוטי מוהר"ן חלק ב, תורה ח).
 
אם אני מוכיח מישהו בצורה לא ראויה, אפילו אם אני אומר לו את האמת – אני יכול להרוג אותו. ולא רק אותו, אלא גם את כל הנשמות התלויות בו. כמה צריך להיזהר בדיבור, שמא יהרוג.
 
ולא רק במה שאני משמיע צריך זהירות יתירה. גם במה שאני שומע צריך שמירה. אם מישהו מוכיח אותו בצורה לא ראויה, אפילו אם הוא אומר לי את האמת – הוא יכול להרוג אותי. ולא רק אותי, אלא גם את כל הנשמות התלויות בי. כמה צריך להיזהר בשמיעה, שמא אהרג.
 
והפתרון לסכנה הגדולה הזאת: רבינו הקדוש מלמד שכל דיבור עם בני אדם צריך להתנהל ביראת שמים, שפירושה תשומת לב, כבוד. "צָרִיךְ כָּל אָדָם לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם" (ליקוטי מוהר"ן ל"ד)
 
מצד אחד – לא לפגוע, מצד שני – לא להיפגע.
 
בכל מפגש אנושי, ולו של רגעים ספורים, אפילו שיחת טלפון, מייל או סמס, אנחנו לא יכולים להתנהג כאילו מדובר ב"סתם" שיחה.
 
אין "סתם". יש חיים ויש מוות.
 
בעל נכנס הביתה מהעבודה. ילד חוזר הביתה מהלימודים.אישה מצפה לבעלה ורוצה לשתף אותו בטרדות יומה. חבר מתקשר. אלו הם רגעים טעונים. אם מאבדים תשומת לב, אם לא מתכוננים ונזהרים, אלו עלולים להיות רגעים מאוד פוגעים, מאוד נפיצים.
 
אבל אם יודעים שמפגש אנושי יכול לשאת מוות ויכול לשאת חיים, בוחרים בחיים, והופכים את הרגעים האלה לרגעים קדושים.





תגובה למאמר    תגובה למאמר
   הצג מאמרים נוספים של הרב ארז משה דורון
   חזור לדף הבית של פרשת דרכים




לראש המאמר    לראש המאמר       שלח לחבר    שלח לחבר          שתף       גרסת הדפסה    גרסת הדפסה


 הצטרפו לרשימת התפוצה הצטרפו לרשימת התפוצה
 
 
  
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. הקליקו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם.

   

 מאמרים נוספים בנושא זה מאמרים נוספים בנושא זה
 
 


  0 תגובות למאמר זה     

הוסף תגובההוסף תגובה    הוסף תגובה    

 
 
  
יעמדו על הברכה    ולהבדיל לע"נ:
  
 
מה אנחנו עושים ואיך אתם יכולים לעזור?
 
אין אנו פועלים לשום מטרות רווח ואיננו נתמכים משום גוף או ארגון.
כל פעילות האתרים נועדה אך ורק כדי לזכות את הרבים ולעזור לכל הפונים אלינו.
 
לחץ כאן כדי להיות שותף
  
 
 
 מבצעי היום בחנות מבצעי היום בחנות
 
 
 
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 
 
  •  
  •  
     
  •  
  •  
     
  •  
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 הכי מדובר הכי מדובר
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 הכי נקרא הכי נקרא
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 Facebook Facebook
 
 
 
 רשימת תפוצה רשימת תפוצה
 
 
 
הכניסו כתובת:   
 
   
 

 
 



  
 
 
פתח ארגז כלים