חגיגה עם דרמה

לכל אחד יש דרמה כשזה מגיע לחגיגה משפחתית. ליהודית חנן זה קורה הרבה. אזה הנה סיפור על החגיגה עם הדרמה שתגרום לכם לחייך ולהרים כוסית לחיים!

3 דק' קריאה

יהודית חנן

פורסם בתאריך 04.04.21

"אין דבר כמו השמחה שיכול לגרום לך להיות אומלל" אמרה לי בוני חברתי הטובה פעם בבדיחות, ואני הייתי חייבת לצחוק. כי איך שמחה יכולה להוציא מבן אדם את הדבר הכי נורא, אומללות?!?

 

התשובה המעשית מאוד פשוטה. שמחות עולות כסף, ולא פעם גם הרבה מאוד כסף. הן מוציאות את האדם וכל המשפחה מהשגרה, גורמות לפעמים לעניינים פוליטיים בתוך המשפחה, והן גם מתישות. הלוגיסטיקה לכשעצמה יוצרת מתחים גדולים כי צריך להזמין את האוכל הנכון, למצוא מקומות לינה לאורחים מהארץ ומחו"ל שצריכים אירוח כולל שינה, ואינסוף קניות.

 

אה, ויש גם את הלא צפוי.

 

כשהבן שלי התחתן עם בחורה מארצות הברית, המשפחה שלה הגיעה לכאן לחתונה. הם הביאו מתנות יפות לזוג ואאוטפיטים מדהימים לעצמם. חמש אחיות קנו במשך חמישה חודשים את השמלות המושלמות. זו הייתה השמחה הראשונה במשפחה ואף אחד לא רצה לפספס את זה. רק מחיר הכרטיסים מארצות הברית לכאן לכל המשפחה היה מבהיל. אבל הדובדבן שבקצפת היה ההתחלה המפחידה (אימת כל בעל אירוע ואדם באשר הוא) שהם חוו מהרגע שהגיעו – אין מזוודות!

 

יומיים לפני החתונה ואין שום ערבות לכך שהשמלות היפות יגיעו לחופה.

 

אוי, והדרמה. הדמעות, הפחדים, הלא ידוע והמה יקרה! ללכת לקנות שמלות אחרות? לחכות ולקוות שיקרה איזה נס?…

 

אבל הוא לא אכזב, הנס. למחרת, יום לפני החתונה, המזוודות נמצאו ונשלחו אלינו לבית. איזו אהבה מאבא שבשמים של הכלה…

 

לכל אחד יש דרמה כשזה מגיע לחגיגה משפחתית. לי לרוב זה קורה. הנה, למשל, היום חגגנו את ברית המילה של הנכד החדש ולמרות שהכל היה בסדר בסוף, היה הרבה מתח בהתחלה. הבת שלי סבלה מכאבי ראש בגלל האפידורל, התינוק היה קצת צהוב ופתאום עלתה שאלת כשרות בנושא מסוים של הקייטרינג. בנוסף, האמא החדשה גילתה עשרים ומשהו דקות לפני הברית שאין לה מה ללבוש, "כי שום דבר כבר לא עולה עלי!!!!" ונהר של דמעות אינסטנט זרם כמו מפלי הניאגרה… חיפוש מטורף בכל ארון אפשרי ואיתור כל דבר שיכול להתאים התבצע, הצעות הוצעו, בגדים נזרקו על הרצפה והבלגאן חגג.

 

מאמרים נוספים בנושא:

מתנה יפה

משחק השמחה

אהבה, מה עוד צריך?

תברחו ממנה!

עוד פעם שמחה?

תספרו את הברכות

וחיו בעושר בלי אושר

תגיד, אתה מאושר?

הברכה שאחרי הכאב

קשיים כלכליים והברכה הגדולה

 

אוי! ואני, בעדינות ובהתחשבות רבה ברגישותה של האמא הטרייה, הצעתי כבר שעתיים קודם לכן שכדאי לה לחשוב מה שהיא צריכה ללבוש, אבל כאבי הראש דחו על הסף אפילו את הרצון להתחיל לחשוב על זה. בינתיים, הבית שלי קיבל מראה של זירה אחרי סופת טורנדו, בגדים מכל הארונות היו מפוזרים על הרצפה, פריטי תינוק חדש שזה עתה נולד נערמו בכל פינה ונכדים שהתרוצצו בין כל אלה, והתינוק החדש התעורר בצרחות שרק תינוקות שזה עתה נולדו יודעים לצרוח.

 

פתחתי בקבוק יין ומזגתי לי כוס. ישבתי על הכורסה הפנויה וחיכיתי. עשיתי התבודדות קצרה והודיתי לבורא עולם על האתגרים שבאים עם כל ברכה גדולה. אחרי שאיתרנו את המוצץ של התינוק, סוף סוף, יצאנו. והבת שלי נראתה מדהים.

 

הכל היה מושלם, תודה לא-ל, וכל הברכות נאמרו עם הכרת הטוב עצומה. הרגשתי כל כך ברת מזל על הברכה הנוספת בה זכינו – תינוק חדש במשפחה, ועל היכולת לקיים את ברית המילה עם דרמה קטנה, כמה ויכוחים קטנים וכמה מבוכות מינוריות, אבל בקלילות, נעימות ופשטות. כולנו שמענו את הסיפורים על האבות והאימהות ברוסיה של פעם שהיו צריכים לצאת מגדרם כדי לקיים את טקס ברית המילה, ואני לא מדברת על מאות שנים לפני, אלא עשרות שנים לכל היותר. הסיכון, הסודיות והסכנה שריחפה על כל התהליך כולו… המוהל האמיץ וההורים הקדושים.

 

אני לא מצליחה להעלות בראשי תמונה של הורים מאותה תקופה שמודאגים ממה הם ילבשו או איזה אוכל יוגש לאורחים. הכלא הרוסי וגזרי הדין המפחידים היו הדאגה היחידה בליבם, למרות שמסרו את נפשם להכניס את ילדיהם בברית אברהם אבינו. אנחנו אפילו לא יכולים לתאר על איזו מסירות נפש מדובר, איזו הקרבה עצומה הייתה זו מצידם.

 

אני זוכרת שלפני כמה שנים ראיתי סרט דוקומנטרי על בחור יהודי צעיר שהתחפש לנאצי. בהיותו בלונדיני עם עיניים כחולות וחכמה עצומה, הוא הצליח לשרת לצד הרשעים שבחבורה והצליח להציל יהודים רבים. בתסריט האימים הזה הוא חי במשך שנתיים כשהיה עליו להיזהר שלא יגלו שהוא יהודי. החיים עם קבוצת נאצים במקום אחד הצריכו ממנו לשמור על הפרטיות שלו כדי שלא יגלו אותו, כי לחיות "כמו אחים" במקום אחד זו הדרך הכי קלה לגלות שאחד הבחורים לא אחד מהם. השמירה על הפרטיות האישית שלו הייתה בשבילו עניין של חיים או מוות.

 

חלק גדול משמחה יהודית קשורה בתפילת ואמירת תודה והלל ושבח לבורא עולם. הכרת הטוב לבורא היא הביטוי הכי מובהק לאמונה של האדם. אין דבר שמבטא יותר את האמונה בבורא והחסדים המרובים שהוא משפיע עלינו כמו התודה. בחגיגות שמחות קל לעשות את זה, אם אנחנו באמת לא נותנים את דעתנו ליצר הרע ותחבולותיו. כל פעם שמישהו מתכנן להודות לבורא עולם בציבור – כמו בסעודת הודיה אחרי אירוע מסוים –  הכוחות השליליים חוככים ידיהם בשמחה ומתחילים לפזר מחלוקות כמו פירורי לחם לתרנגולים.

 

הדבר האחרון שהיצר הרע ירצה הוא שנהיה מאוחדים ונודה לבורא עולם. אבל אין דבר גדול ונפלא כמו הכרת הטוב למי ששלו הכל ומשלו נתן לנו את כל הטוב הזה, אפילו אם זה עם דרמה קטנה.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה