יום הולדת שמח!
השנה שני התאריכים התחברו ושני העולמות הפכו לאחד. זה לא צחוק, שרון רוטר חוגגת יום הולדת. והכי חשוב, שיהיה שמח!
בשבוע שעבר חל יום הולדתי השלושים ושמונה.
אחת לכל תשע עשרה שנה מתאחדים התאריך העברי עם זה הלועזי. בפעם הקודמת כשזה קרה לי בגיל תשע-עשרה, לא הייתי בכלל מודעת לעובדה שיש לי תאריך יום הולדת עברי ובטח שלא ידעתי מתי הוא חל. את לוח השנה העברי הכרתי אז רק מהשיר המפורסם של נעמי שמר ע"ה "שנים עשר ירחים".
השנה, הייתה זו הפעם הראשונה שזכיתי להרגיש את משמעות האיחוד בין התאריכים, ואני חייבת לציין שהופתעתי לטובה מהתחושה המרוממת שבאה עם זה.
כל שנה מאחלים לי בני משפחתי המורחבת, אלה שאינם שומרים תורה ומצוות, איחולים וברכות בתאריך הלועזי והדבר גורם לי להרגיש שאני כאילו מעין זיוף, עובדת עליהם בעיניים. הם אומרים לי "מזל טוב ויום הולדת שמח" על פארש, סתם בלי שבאמת מגיע לי, ואני אפילו לא טורחת לתקן אותם. הם כבר יודעים שאני חוגגת בעברי אבל אין להם מושג מהו התאריך ומתי הוא חל, לכן כל שנה הם מעדיפים את הנוחות שבזכירת התאריך הלועזי כשאני משתפת איתם פעולה. אך הזיוף הוא משני, לעומת תחושת ההחמצה הגדולה שנובעת מהעובדה שאני יודעת שיום ההולדת הוא יום שמסוגל לברכות ואני לא יכולה לנצל את ההזדמנות לברך אותם מכל ליבי, ולהחזיר את האור והשפע על המאחלים.
מאמרים נוספים בנושא:
השנה הרגשתי סופסוף את מה שחיכיתי לו כל כך הרבה שנים, מאז שהתחלתי לחגוג יום הולדת בתאריך העברי, והתחושה הייתה כל כך נכונה, מדויקת וחזקה, עד שהבנתי מהי אחדות אמתית ואיזה כוח גדול נובע ממנה כששני העולמות הופכים לאחד.
אני זוכרת את ימי ההולדת שלי בילדותי ונעוריי. הוריי היו מכינים לי מסיבה גדולה ומושקעת עם עוגה גדולה ויפה, חברים ומתנות לרוב. גדלתי עם הרגשה שביום ההולדת שלי אני כמו מלכת העולם, מותר לי לבקש ולהתנהג כרצוני, ובעיקר, שיש לי פטור מכל המטלות והציפיות.
ובמקום לשמוח בזה, הייתי מוצאת את עצמי סובלת. מעולם לא עמדו ימי ההולדת האלו בציפיותיי. תמיד התאכזבתי ומצאתי סיבה לכעוס על הוריי שרק רצו לשמח ולספק אותי. הפער הגדול בין חיי היומיום להכתרתי כמלכה ביום המיוחל גרם לי לבלבול רב, ובסופו של דבר, לסבל ואכזבה.
לעומת זאת, כשחגגתי עכשיו עם חברותיי את יום הולדתי, בערב שכולו תודה הודיה, תפילה וניגון, הרגשתי את הפער שבין הגישות השונות. בצעירותי, ציפיתי מאנשים לתת לי ביום הולדתי, שאני אהיה המרכז והכל יחול סביבי, ותמיד תמיד התאכזבתי.
היום, לעומת זאת, יום ההולדת זה יום של נתינה לאחר. סעודה, ברכה, תפילה וחיזוק מלווים את היום הזה, והמון המון תודה הודיה לבורא.
אולי גם זה יעניין אתכם:
כשאני חוגגת היום לילדיי, אני מאוד משתדלת להנחיל להם את המהות החדשה שרכשתי, כדי שלא יפלו בטעות לאותה מלכודת של ציפיות ואכזבות וכדי שהמהות האמיתית של נתינה הודיה יהיו במרכזו של היום הזה.
תודה לקדוש-ברוך-הוא שזכיתי לעוד שנה בעולמו, ותודה על כל מתנות החינם שהוא נותן לי בחסדיו האינסופיים. הרבנית ימימה מזרחי אומרת, שעל כל תודה עלינו להוסיף גם בקשה בכדי שהשם ימשיך להשפיע עלינו מטובו, אז בנימה אופטימית זו: אבא שבשמים, תמשיך לתת לי עוד מכל הטוב הזה שיש בעולמך.
* * *
שרון רוטר, רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור