לבחור כל יום מחדש

השבוע יש לנו את האפשרות לבחור ולהשפיע על עתידנו.

ביום שלישי כל אזרח בוגר במדינה יתבקש ללכת אל הקלפי ולשים את הפתק שהוא מאמין שמייצג את עמדתו, דעותיו ודרך חייו. חוקי הדמוקרטיה מושתתים על היכולת לבחור ולהשפיע. גם בורא עולם דוגל במובן מסוים בדמוקרטיה, וכך הוא בנה את כל מערכת חוקי התורה. נכון, החוקים אינם ניתנים לכפירה, אבל יש לנו את הזכות לבחור בהם בכל רגע ובכל יום מחדש.

לפני שחזרתי בתשובה הייתי בטוחה שקיום מצוות סותר את הבחירה החופשית. כי איך אפשר לבחור כשאתה כבול במערכת של איסורים? האמנתי שהמצוות נועדו לחלשים, לאלו שאינם בטוחים בעצמם ומתקשים להחליט לבד, שאינם מאמינים בעצמם ובמערכת המוסר הבנויה שלהם, שחייבים חוקים חיצוניים כדי לדעת איך להתנהג. כל אלו בעלי הדעת הקטנה שחייבים לשאול כל דבר את הרב, לתת למישהו אחר להחליט עבורם.

בעוונותיי, בזתי לחוקים המגבילים, לדעת התורה ולדעת חכמים. דווקא את עשרת הדברות כן כיבדתי, אבל לא הסכמתי לקבל את הפרשנות, כלומר את התורה שבעל פה, ולקחתי את הדברים כפשוטם. המצוות הרגישו לי פגניות, פרימיטיביות ופוליטיות.

כמובן שהדעות שלי נבעו מחינוך שקיבלתי בבית, אך בעיקר נבעו מבורות עמוקה שהתחזתה להשכלה ולדעת גבוהה יותר. כאילו לנו אין באמת צורך במערכת חוקים בשביל לדעת איך לחיות את חיינו. יש בנו מוסר מובנה וזה מספיק. להאמין בא-ל כל יכול? להאמין שהייתה יציאת מצרים? במאה העשרים ואחת/שתיים האם דבר כזה בכלל אפשרי?

מאמרים נוספים בנושא:

ספל האהבה

אמונה ברגעים הכי מטורפים

אלוקים לא טועה

יש לי טרשת נפוצה, תודה.

אז זהו, תודה

לטייל עם אבא

לא מושלם זה דווקא כן מושלם

ניסיון על כיסא גלגלים

הבלתי נראה

שתיים-עשרה שנה אחרי, דעותיי השתנו מן הקצה אל הקצה. יותר מזה, גם אורך חיי השתנה כשהבנתי שאני זו עם הדעת הנמוכה, וכדאי מאוד שאפסיק לעוף על עצמי כי אין לי מושג בכלום. מתחושה של אדם משכיל ויודע הפכתי לאדם שיודע ממש מעט, שמבקש להשיל את הידיעות שלו ושואף להתבטל לאותה התורה יודעת הכל.

מדהים איך שנמרה הופכת חברבורותיה… זה נס של ממש.

אבל מה שהכי מפתיע הוא – שהיום אני מרגישה אדם בחירי הרבה יותר מפעם.

בתור חוזרת בתשובה, אני חיה יומיום את זכות הבחירה מחדש. קיום המצוות נעשה מתוך בחירה, הילודה, הזוגיות ועבודת המידות, אפיקי הפרנסה – כולם מכוונים לאותו מקום אמוני המחובר לעצמי ולבורא עולם, ובכולם אני בוחרת ושוב בוחרת. נכון שלפעמים אני נחלשת או שהספקות מנקרים בתוכי, אבל כל אלה רק מחדדים את הבירור התמידי ואת הבחירה.

קיבלנו את החופש לבחור כל יום מחדש איך ייראו החיים שלנו. וזאת הדמוקרטיה האמיתית!…

אני יודעת שזאת הזכות שלנו החוזרים בתשובה, להרגיש שהתחלנו מחדש, שבחרנו ואימצנו את הדרך, אבל כולי תקווה שגם ילדינו, שגדלו כבר בבתים דתיים, יזכו גם להרגיש שהם בוחרים וכן כל אחד ואחת נזכה להרגיש בכל רגע, ולא רק ביום הבחירות, את החופש הדמוקרטי שלנו להמשיך ולבחור בכל נושא ועניין. גם אם נדמה שאין לנו ברירה, נדע תמיד שאפשר לבחור את ברירת המחדל, וגם אם זה מרגיש שאנחנו לא בוחרים – אנחנו בוחרים בלא לבחור.

כלי תפילה שנזכה לחזות בשינוי אמיתי, במנהיג עם דעת תורה ובתקווה למציאות חדשה של גאולה לכבוד יציאת מצרים שלנו והכניסה לארץ המובטחת.

* * *

שרון רוטר, מוסיקאית יוצרת זמרת וכותבת, מקדמת נשים יוצרות. רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com