ט"ז בתמוז תשע"ט / יום שישי 19 יולי 2019 | פרשת השבוע: פנחס
 
dot  הוסף למועדפים   dot  הפוך לעמוד הבית  
 
   
    הירשם    |    התחבר
  
    החשבון שלי     מעקב הזמנות     עזרה
 
 
  המדינה שלי:  
  ארצות הברית   
 
   שפה:  
  עברית   
 
   המטבע שלי:  
  דולר ארה"ב   
 
   
עמוד הבית ברסלב יהדות משפחה וזוגיות חגים ומועדים רוחניות חברה סיפורים מהחיים
   בגובה העיניים     התבוננות והשקפה     יומן אישי     נקודה למחשבה             
 
  הצג את כל הקטגוריות...  
 
 
 
התבוננות והשקפה  
 
דף ראשיחברההתבוננות והשקפהלפני שמתלוננים...
 
  חיפוש מתקדם
   מאמרים
 
   חיפוש
 
            
 

לפני שמתלוננים...    

לפני שמתלוננים...



השבוע אני משתף אתכם במכתבים שקיבלתי בתיבת הדואר שלי, כי הניגוד המוחלט שקיים ביניהם ייתן לנו זווית ראיה מיוחדת ונוספת על החיים, ממש רגע לפני שמתלוננים.

 



השבוע אני משתף אתכם במכתבים
שקיבלתי בתיבת הדואר שלי, כי הניגוד
המוחלט שקיים ביניהם ייתן לנו זווית
ראיה מיוחדת ונוספת על החיים, ממש
רגע לפני שמתלוננים.
 
 
השבוע אני משתף אתכם במכתבים שקיבלתי בתיבת הדואר שלי. בשבוע האחרון המכתבים נראו כניגוד מוחלט אחד לשני. אני חושב שבורא עולם, בדרכו המיוחדת, הראה לי איך היצר הרע מדגיש "ביד אומן" את הבעיות של כל אדם וגורם לו לשכוח את הברכות הרבות בהן התברך.
 
גלית היא רואת חשבון מוסמכת. למרות המצב הכלכלי המאוד לא קל והלוחץ, יש לה משרה טובה, כשהשורה התחתונה בסוף תלוש המשכורת מעידה על משכורת לא רעה בכלל, כפי שציינה במכתבה. גם בעלה מרוויח טוב. אז מה הבעיה? הבוס שלה לא אדם כל כך נחמד, הוא תמיד נשאר עם הדברים "הדחופים" של הרגע האחרון ממש לפני שהיא צריכה ללכת הביתה, וזה בעיקר מעיק ביום שישי. נכון, היא תמיד מספיקה להכין את השבת, אבל החרדות והלחץ שמתלווים בגלל הבוס והפרויקטים "הדחופים" של הרגע האחרון הם לא דבר נעים.
 
לפני שאני עונה לגלית, אני מסתכל על מכתב מספר 15 שקיבלתי השבוע מדוד. דוד הוא מתווך השקעות, הוא הרוויח טיפ שמן על סחורה שקיבל והשקיע בה כסף רב. משום מה, ההשקעה קרסה כמו מגדל קלפים, ואחר כך באופן דרמטי ולא מובן הצליחה שוב, ושוב קרסה. דוד איבד הרבה מאוד כסף - שלו ושל הלקוחות שלו. בקרוב מאוד הוא עומד להיות מובטל עם שם רע. ההוצאות בבית ושל הילדים, בגלל היותם אנשים אמידים, הן גדולות, הוא חייב להשיג כסף אחרת גם הנושים לא יניחו לו. עזרתי לו בכל מה שיכולתי - בהדרכה והכוונה, בעידוד ובתמיכה ובתפילות, העיקר שלא ייפול, שיישאר עם הראש למעלה ולא יפסיק לבקש את עזרתו של הבורא, כי המוצא בו יבוא. אנשים אחרים במצב של דוד עשו דברים שלא יעלו על הדעת, השם ישמור.
 
הדפסתי את המכתבים של גלית ושל דוד ואני מראה לכם אותם. מחזיק את המכתב של גלית ביד ימין ואת של דוד ביד שמאל, ומבקש מכם, קוראים יקרים, אם הייתם גלית הייתם רוצים להתחלף עם דוד? אני לא חושב כך.
 
הנה עוד מכתב, הפעם מרינה ממונטריאול. רינה, מהכרות שלי איתה תוך כדי הנסיעות של צוות ברסלב ישראל לקנדה, תמיד מתלוננת על הילדים שלה. בת-העשרה שלה מסרבת להקשיב לה, והבן שלה מתמודד עם בעיות כאלה ואחרות בבית הספר...
 
לפני שאני עונה לרינה, אני מסתכל על המכתב שקיבלתי מסוזן שגרה באוסטרליה. סוזן מבקשת לדעת מתי אני מגיע לקברו של שמואל הנביא. היא רוצה שאתפלל שם את תפילת חנה הידועה על נשים שלא מצליחות להרות. אחרי 16 שנות נישואין וטיפולים שלא הצליחו, רינה ובעלה התאכזבו גם בחודש האחרון... יום הולדתה ה-40 יחול ביום כיפור הקרוב.
 
הדפסתי את שני המכתבים האלה וגם אותם אני מראה לכם. את של רינה אני מחזיק ביד ימין ואת של סוזן ביד שמאל, ואני מבקש מכם, קוראים יקרים, אם הייתם רינה הייתם מתחלפים עם סוזן? אני לא חושב כך.
 
אפשר להמשיך את פינג פונג המכתבים אבל אני מניח שהבנתם את הנקודה.
 
אנשים מתלוננים על כאב קטן, אבל שוכחים להודות לבורא עולם על כל מה שמתפקד ופועל כמו שצריך. האם היו מעדיפים להיות אנשים מוגבלים על כסא גלגלים? אני לא חושב כך.
 
הרבה אנשים מסתכלים רק על החסרונות של בן/בת הזוג שלהם. למה? מכיוון שאינם רגילים להתבונן על הנקודות הטובות. חבל שהם לא יכולים לקרוא את כל המכתבים שאנחנו מקבלים כאן במערכת מאנשים שמתפללים ומחפשים את החצי השני של נשמתם, את הכאב שעולה מתוך המילים הכואבות על הלבד והבדידות. האם המתלוננים היו מעדיפים להיות לבד? אני לא חושב כך.
 
לכולנו יש חסרונות, אף אחד לא מושלם. אם חסר לנו משהו בחיים, גם חסרון זה הוא מתנה. ולא סתם מתנה, אלא כזו שאמורה לקרב אותנו לבורא עולם. אבל שום דבר לא מעורר זעם ודינים על האדם כמו המתבכיינים והמתלוננים למיניהם - וזה גרוע. ושום דבר לא מעורר את רחמיו וחסדיו של הבורא כמו הכרת הטוב, התודה וההודאה - שזה דבר טוב ונפלא.
 
אנשים כפויי טובה מתמקדים בחסר ובפגום. לעומתם, אנשים שיודעים להכיר טובה ולהודות על כל מה שיש להם זוכים רק להתברך עוד ועוד. אתם יודעים למה? כי ככל שאנחנו מודים לבורא עולם, ובכנות, על כל מה שיש לנו ולא מקבלים שום דבר כמובן מאליו, כך הוא משפיע לנו יותר שפע - גשמי ורוחני, וכמובן עוד שפע של סיבות להודות לו.
 
אז לפני שמתלוננים, בואו נסתכל על כל הדברים שאנחנו צריכים להודות עליהם לבורא עולם. הכרת הטוב לכשעצמה היא ברכה עצומה, וככל שנודה לבורא כך הכוס שלנו תתמלא.
 
אבא שבשמים, תודה רבה לך שעזרת לי לראות את המסר הנפלא שהעברת לי במכתבים ששלחת למייל שלי השבוע. תודה רבה שנתת לי את התשובות הנכונות לא רק להם, אלא גם לי.





תגובה למאמר    תגובה למאמר
   הצג מאמרים נוספים של הרב אליעזר רפאל ברוידא
   חזור לדף הבית של התבוננות והשקפה




לראש המאמר    לראש המאמר       שלח לחבר    שלח לחבר          שתף       גרסת הדפסה    גרסת הדפסה


 הצטרפו לרשימת התפוצה הצטרפו לרשימת התפוצה
 
 
  
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. הקליקו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם.

   

 מאמרים נוספים בנושא זה מאמרים נוספים בנושא זה
 
 

 
בדרך לראיון עבודה               הצדק דורש עם חברתי               נקודת מבט
 
 בדרך לראיון עבודה  הצדק דורש עם חברתי  נקודת מבט


  1 תגובות למאמר זה    לקריאת כל התגובות ברצף  
  1.
  מאמר נפלא
ללא שם,23/07/2013 13:20:37
     
 

הוסף תגובההוסף תגובה    הוסף תגובה    

 
 
  
יעמדו על הברכה    ולהבדיל לע"נ:
  
 
מה אנחנו עושים ואיך אתם יכולים לעזור?
 
אין אנו פועלים לשום מטרות רווח ואיננו נתמכים משום גוף או ארגון.
כל פעילות האתרים נועדה אך ורק כדי לזכות את הרבים ולעזור לכל הפונים אלינו.
 
לחץ כאן כדי להיות שותף
  
 
 
 מבצעי היום בחנות מבצעי היום בחנות
 
 
 
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 
 
  •  
     
  •  
  •  
     
  •  
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 הכי מדובר הכי מדובר
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 הכי נקרא הכי נקרא
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 Facebook Facebook
 
 
 
 רשימת תפוצה רשימת תפוצה
 
 
 
הכניסו כתובת:   
 
   
 

 
 



  
 
 
פתח ארגז כלים