מבראשית – לחיי התחלות חדשות!
אנשים תתעוררו – מדובר פה בחיים שלך, תיצקו רעננות, תוסיפו שמחה, חיוכים, מילים טובות מחשבות בונות והרבה תפילות ותתחילו בהתחלה חדשה ותתקדמו הלאה.
אחרי החגים כבר כאן וזה לא סוד שזהו הזמן הנפלא ביותר להתחיל התחלות חדשות. את כל מה שבקשנו לדחות, לשים בבויידע'ם, לנפנף לזמן בלתי ידוע, לנסות להתחמק – הנה זה מכה לנו בפרצוף ונמצא כאן ישר מולנו. הזמן הזה, הרגע הזה – הוא הטוב ביותר לשינוי.
אחד מהסיבות המרכזיות לייאוש היא תחושת הכישלון. ניסיתי כבר כמה וכמה פעמים, עשרות אם לא מאות וכל פעם נכשלתי, לא הצלחתי או שחזרתי לנקודת ההתחלה. טענה זו היא שקרית ביסודה, ובבסיסה היא עצת היצר הרע להניא אותנו מן המושא, ההצלחה וההתקדמות.
כאשר אנחנו מתחילים התחלה חדשה היא וודאי סוג של התקדמות וצעד הלאה מאיפה שהיינו. היא וודאי סוג של תזוזה לקראת ההצלחה עם הפנים קדימה. בוא ניקח לדוגמא את הנושא המאוד פופולארי, דיאטה. נאמר ואני רוצה לרזות 7 קילו, כבר שבועיים בדיאטה והצלחתי לרזות קילו. הבה נראה ונתייחס לכוס המלאה השופעת, אני כבר קילו אחד פחות, מה שאומר שנותרו לי עוד 6 קילוגרמים, ואני ב"ה בהתקדמות קדימה, יש לי כבר פחות ואני בדרך לקראת השגת המטרה. נאמר והייתה בתחילת הדרך נפילה וזיגזוג לא נעים, כמו למשל, הלכתי לאירוע ואכלתי מכל הבא ליד, בופה, מנה ראשונה, שנייה וגם על השלישית לא דילגתי, ואת הקינוח בלעתי כאילו אין מחר. מהארוחה הסופר דשנה הזו עליתי חצי קילו. עכשיו, שימו לב טוב טוב מה יקרה כעת – יבוא היצר הרע וינסה להוריד אותנו נמוך, מה נמוך הכי שרק אפשר בבחינת ייאוש וחוסר הצלחה. הוא ינסה לייאש, להחליש ויאמר אין תקנה, הנה עבדת כל כך קשה להוריד קילו ועכשיו אכלת בכמויות שהעלאת את כל הקילו בחזרה. והנה את פינג פונג קדימה ואחורה, בעיקר אחורה ואת לא מצליחה לעמוד בפיתוי של האוכל ותמיד תישארי ככה, ומחר יש גם כנס חשוב עם כיבוד טעים לגמרי, אז גם שם תאכלי עוד קצת ותעלי את הקילו, ומלבד זאת מחר תקומי מוקדם להתעמל? לא נורא, תעברי עוד כמה ימים בזלילה ואחר כך תחזרי לדיאטה.
יופי. כמה נפלא! להרים ידיים! להיכנס לייאוש, לעצבות, לכעסים ועצבים, לדימוי עצמי נמוך ולחוסר אמונה בעצמך.. מפה ועד להעלות עוד 2,3 קילו הדרך מאד קצרה.. כי אתה כבר ממלא בייאוש ובחוסר מוטיבציה, וגם באמונה עצמית נמוכה שלא לדבר על שלילית אז כל ניסיון פשוט להרים את הראש והצליח יקבל סטירה שלילית מהתת מודע שאינו מאמין ביכולותיו, והכישלון מובטח.
וכך חוזר חלילה, חוסר אמונה בעצמי, ביכולות שלי כישלון ועוד כישלון יוצרת תמונת מצב לחדלון, ייאוש, תסכול עצבות וחוסר הצלחה משוועת – אמונה מגבילה שתוקעת את כל החיים!
בא רבנו הקדוש, רבי נחמן מברסלב וסותר הכל מכל וכל! מכל כיוון אפשרי את ההשערות השליליות, השקריות והזדוניות הללו. רבי נחמן אומר, "ההתחדשות היא אחת מהעיצות החזקות והנפלאות שיש בכדי לעבור את העולם הזה בשלום ומי שילך עם העיצה הזו – שום דבר לא יוכל להפיל אותו" (ספר בגן החכמה, הרב שלום ארוש)
עצם הידיעה שיש לי אפשרות להתחיל מחדש כבר מחזק אותי במודע באופן בלתי רגיל ומרומם את מצב הרוח שלי, כי אני יודעת שיש אפשרות, ישנה אופציה המצב הפיך ונכון לשינוי ולהתהפך לטובה. הגולל חלילה לא נסתם. יש עוד תקווה. ההתחלה נותנת תקווה. ההתחלה גורמת למוח להבין שיש עוד מקום לשיפור, לשינוי, למהפך לטובה – וזה לכשעצמו מעורר את השינוי ונותן כוח לדחוף קדימה.
קיימת חוקיות מאד מובנית וברורה; כאשר אדם מתחיל התחלה חדשה – היא וודאי טובה יותר מקודמתה. וכך הוא ממשיך ומתחיל עוד ועוד התחלות חדשות, יוצא שכל הזמן הוא מתקדם. מדוע? מכיוון שכל התחלה בהכרח יוצרת התקדמות והיא כבר כמה צעדים הלאה ממה שהוא היה, הוא כבר לא נמצא באותה נקודת התחלה, אלא התקדם. הוא לא באותו קו הזינוק הוא המשיך הלאה. עוד כותב הרב שלום ארוש בספרו בגן החכמה, בסופו של דבר תהיה התחלה כזו טובה ומושלמת, שאיתה הוא כבר יוכל לגמור לבנות את כל הבניין, שיהיה חזק וטוב.
בפיו של רבי נחמן היה שגור משפט לכאורה פשוט אבל טומן בחובו פלאי פלאים של הצלחה מסחררת, עצומה ומועילה ביותר. במפשט האגדי הזה, המוח כבר מבין שהוא צריך המשיך לבנות, להשתקם, להתעצם ובעיקר להמשיך הלאה. לא להתעסק בחרבות חרוכות ובעבר שכבר איננו, אלא אדרבא תתקדם הלאה. נפלת – תקום!
אז מה המשפט אתם וודאי סקרנים לדעת.. אני מציעה שתלמדו אותו בעל פה ותשתמשו בו וכמה שיותר. "מגיע לי מזל טוב!" היה אומר רבנו בחיוך ובשמחה, "על מה?" שאלו תלמידיו, "נולדתי כעת מחדש!" היה מפציר בשמחה. "נולדת מחדש רבנו??!" איך וכיצד שאלו בתמיהה רבה..
פשוט מאד, רבנו לקח את עיצת העיצות של ההתחדשות שבה הוא כל הזמן ראה את עצמו כאילו זה עתה נולד מחדש ומה שהיה היה, והעבר אין ויש רק את ההווה הזה ועם זה החייה ושימח את עצמו שהוא מסוגל, יכול, מצליח, ועף קדימה. ובעיקר שאין שום ייאוש כלל! מה שהיה היה – נקודה. סוף פסוק. ועכשיו? מעכשיו זו מציאות אחרת וחדשה אני בעזרת השם יתברך מתחיל התחלה חדשה ומבחינתי היא, היא הראשונה ללא הרשמים של הכישלונות הקודמים!
אחד מן החוכמות החשובות היא לא לתת לרשמים הישנים של הכישלונות לתקוע אותנו כי הם כמו עצם בגרון ומקלות בגלגלים שעוצרות כל ניסיון ולו הקטן ביותר של הצלחה. לכן יש להעיף אותם במהרה מהרזומה ובעיקר מהמוח (המחשבות), וזה הבסיס של ההתחלה החדשה שבה יש לוח חלק ודף נקי שמעכשיו נותנים תוקף ומשמעות לרעננות ולרצון להתחדש וכל הזמן. כולנו מתחילים מהתחלה – לחיי התחלות חדשות! לחיים חברים!
עוד אמר ואוסיף רבי נחמן שהכל הולך אחרי ההתחלה. אם ההתחלה טובה, "ברגל ימין" מה שנקרא, אז הכל הולך טוב. בידוע שלהתחלה טובה ישנה השפעה רוחנית טובה ומיוחדת גם על המשך ההצלחה. זה לא תנאי מחייב אבל בהחלט משפיע, כי גם בהמשך ניתן לבנות שרק פה יהיה יותר קשה. לכן כדאי ומומלץ בכל התחלה לתת דרייב ומוטיבציה כי ההתחלה בונה ויוצרת הרגלים שאם אני כבר על הגל יהיה לי גם הרבה יותר קל בהמשך.
עלינו לדעת שיש לנו "חבר" שמחכה לנו בפינה 24/7, ואנחנו צריכים להיות מוכנים כדי להשיב פייט כדי לנצח בסיעתא דישמיא. אנחנו נמצאים במלחמה רוחנית שהיא מלחמת היצר הרע, מלחמה תמידית שלא נגמרת, מרגע היוולדנו ועד שאנחנו מחזירים את נשמתנו לבורא. רבי נחמן היקר גם פה מגלה לנו סוד נפלא ועצום בטכניקות של היצר הרע שבהן הוא מנסה להפיל ולהחליש אותנו.
ישנן שלוש דרכים עיקריות להפיל את האדם: מלך, כסיל, זקן
- מלך – רדיפה אחר כבוד. האדם חיי בבועת גאווה של "אני אנוכי ועצמי", "כוחי ועוצם ידי", הוא חי בעולם מדומיין שהוא ורק הוא; הוא הכי יפה, הכי חשוב, הכי חכם, יודע הכל, הכי מוצלח וכן הלאה.. דמיון טיפשי של גאווה ובלון נפוח שאין בה כלום, תגיע הקריאה ויישוב לאדמתו חסר כל ערום ועריה. הגאווה נותנת לאדם תחושת עצמי נפוחה ומרופדת שהוא באמת חשוב, נצרך ושאי אפשר בלעדיו בשל היתרון המאד בולט שקיים אצלו. את ההצלחות שלו הוא מיחס לעצמו בלבד, ולא
רואה את מציאות הבורא שהוא זה שנתן לו וגם זה שיכול לקחת לו כל אי מתי שרק ירצה. הגאווה מוציאה את האדם מן העולם אפילו עוד בחיי חיותו. מדוע? כי הגאוותן מלא בחשיבות עצמית ואין אצלו מקום לקדוש ברוך הוא. וכי הוא צריך את הקדוש ברוך הוא בכלל? ישנם גם כאלו שחיים בדמיון ההזוי הזה!
בידוע שבורא העולם אומר "אין אני והוא יכולים לדור ביחד". מי זה "הוא"? בעל הגאווה. ראו עד כמה חמורה הגאווה והגאוותנות שבורא עולם אינו רוצה בה ומסלק את הגאוותן ממנו. וכי אלו חיים יש לאדם בלי השם יתברך, בלי האור האלוקי? זה וודאי צל מוות.
להיות גאוותן ולחיות בגאווה זה לכשעצמו עונש גדול ונוראי מאד, כבלי ברזל נוראים על הנשמה. ככל שאדם גאוותן יותר ויותר כל פגיעה ולו הקטנה ביותר מכעיסה אותו, מעליבה ופוגעת את ציפור נפשו שממלא חולה מאד. הגאוותן חייו אינם חיים והוא חיי לפי תכתיבים של אנשים אחרים, גם אם נראה לכאורה שהוא זה השולט. להיפך הנכון, הגאוותן הוא זה הנשלט – ובעיקר על ידי הדמיון של מה אחרים יגידו עלי? מה יחשבו עלי? זה בסדר איך שהתנהגתי, מה שאמרתי, עשיתי וכן הלאה? כל חייו הוא מרגיש צורך בלתי נשלט לתת דין וחשבון לאנשים בשר ודם, וזו הטעות הפטאלית – במקום לתת דין וחשבון לבורא העולם שברא אותנו.
הכבוד לקדוש ברוך הוא בלבד! ועלינו לדעת שכל יתרון שהשם יתברך נתן לנו, זה ממנו יתברך, שום דבר אינו שלי, אז על מה יש לי להתגאות? חכמה, יופי, כסף, מעמד? הבל הבלים.
- כסיל – הם בני האדם החנפנים והליצנים שבחבורה, שמרשים לעצמם להתבדח על חשבון אחרים, לפגוע ולהעליב ולהצחיק את האחרים על חשבון אלו שהלבנו את פניהם ברבים. שעליהם אומר רבי נחמן , "כת חנפנים וליצנים אינם מקבלים פני השכינה". הכסלים חושבים שהם יודעים הכי טוב ומבינים, צוחקים ומסתלבטים על כל העולם, ישנם גם את אלו הציניקנים והסרקסטיים שגם הם חדי לשון, ואינם נעימים בלשון המעטה, שהרי כל דבר הם מבזים, מתבכיינים ולא מוצא חן בעיניהם, לרצות אותם זה סיפור מההפטרה. הכסילים הולכים בתחושת דמיון מאד מפותחת שהם ביג דיל, בעוד שהם לא מאשר ליצני חצר עלובי נפש ממורמרים שמתבדחים על חשבון החסרונות של אחרים. לולא היו רואים את עצמם במראה היו מבינים שגם להם יש חסרונות ובלי סוף, לכן במקום לצחוק על הזולת וחסרונותיו תקנו את החסרונות שלכם ותנסו להשלים את עצמכם במידותיכם.
- זקן – הזקנה אינה נמדדת בגיל כרונולוגי, זמני אלא בעייפות נפשית, בתשישות ובחוסר חיות. לצערי היום המצב כל כך מביך שאפילו ילדים קטנים מתנהגים כמו זקנים. אימא מבקשת מילדה לך והבא לי כוס מים וזה עונה "אין לי כוח, אני עייף". גם בני נוער וילדים בגיל ההתבגרות מגיעים למצב נוראי שבו מאבדים את השמחה,
החיות, הרעננות, הצעירות שהיא שם החיים ונהיים זקנים. בזקנה הכל נראה עייף, כבד, רציני, חשוך. כיום ישנם הרבה צעירים שהם זקנים ממש.
אנשים תתעוררו – מדובר פה בחיים שלך, תיצקו רעננות, תוסיפו שמחה, חיוכים, מילים טובות מחשבות בונות והרבה תפילות ותתחילו בהתחלה חדשה ותתקדמו הלאה.
"בדרך שבן אדם רוצה ללכת מוליכין אותו" ואת זה אנחנו יודעים כשאר בן אדם משתדל, מתעורר במה יכול, ומנסה להתקדם, נופל וקם – נופל וקם, ושוב נופל וקם וכך חוזר חלילה, מתעקש בדרכו ומתפלל להצליח – לא לדלג על שלב התפילה היא הכרחית לא פחות מן הרצון עצמו, התפילה בונה כלים לקבלת השפע, וכך משמיים יעזור לו ויתנו לו את מבוקשו.
לכן תהיו גם חזקים בכוח הרצון והמוטיבציה מבלי לתרץ לעצמכם הרבה תירוצים, פשוט לכו על זה, ולכו על כל הקופה להיות מוצלחים, רעננים, שאפתניים, שמחים, מלאי אמונה, תושייה, בריאות וחיות ובעיקר לחיות יד ביד עם השם יתברך, כרצונו יתברך . אז.. שנרים כוסית יחדיו? לחיים! מבראשית, לחיי התחלות חדשות!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור