מלכה אפריקאית

אני אדם של חלומות.

אחד החלומות שלי היה לסייר בשמורות הפראיות של אפריקה עם אריות, נמרים, צ'יטות, קרנפים לבנים, גנו כחול, קודו, אימפלות, צבועים, היפופוטמים וג'ירפות. כן, להיות מלכה אפריקאית אפילו ליום אחד של הג'ונגל הקסום הזה. רק מה, גם על פי העובדות בשטח וגם בחלומות הכי פראיים לא הייתה לי דרך להגיע לזה, כלומר להגשים את החלום האפריקאי הזה…

עד שהשדכנית הכירה לי מישהו מיוהנסבורג, דרום אפריקה. ואז זה קרה.

בשנתיים הראשונות גרנו בברוקלין.

שנה אחרי שהבן הראשון נולד, ילדתי שוב ושבועיים לאחר מכן חמי שלח כרטיסי טיסה ליוהנסבורג, לרגל יום הולדתו ה-50. וואוו! הייתם מאמינים? החלום מתגשם…

ואז, משום מקום, קרו כמה דברים מעניינים:

מנהלת הטיסה ראתה את ההתמודדות שלי עם שני ילדים קטנים והמעיל חדש שלי, אז היא, באדיבותה כמובן, לקחת את המעיל כדי לעזור לי אבל לא החזירה אותו מעולם.

בטיסה שארכה 26 שעות!!! בן השנה שלי בכה בלי הפסקה בגלל כאבי אוזניים. למען הכנות, הוא כבר הגיע עם דלקת באוזניים, מה שהוסיף ללחץ האוויר שהוסיף לאווירת הבכי. לילדה היה חום גבוה וגם היא בכתה כל הטיסה. מה שאומר, שני ילדים בוכים מנמל התעופה קנדי שבניו יורק ועד לזה שביוהנסבורג.

המזוודה שלי אבדה ולא היה לי מה ללבוש, חוץ מהבגדים שהיו על גופי ושהספיקו להתקמט בצורה מזעזעת אחרי הטיסה.

לסבתא טילי, שהדירה שלה נועדה לאירוח שלנו, היה פסל עם מבט מחשיד בסלון, ואני מיד נזכרתי במה שהרב שלי אמר לנו פעם בשיעור, שצריך לשבור חתיכה קטנה (בחרתי באף) אבל בטעות כל הפסל נשבר.

אז בחלומות שלי הגעתי לאפריקה כמו מלכה אפריקאית, רק שלאלוקים היו תוכניות אחרות שגרמו לי להרגיש כמו אדם תחת השפעת חומרים לא רצויים.

מאמרים נוספים בנושא:

לאתחל מחדש

הפגישה הראשונה

הוא ניצח אחרון

משובחים כמו גרגירי קפה
בזכות הקשיים
אל תפסיקו לרצות
המאמן האישי שלך
כנפיים של נשר

תהיו כוכבים
הגישה המנצחת

זה הלייק שלך!

ואז, ברגע שהתמקמנו, חמי נכנס פנימה ומיד רשם לעצמו את עניין הפסל השבור (לתקן מן הסתם) ותוך כדי שהוא בוחן אותו אמר לי "תזדרזי!". למה? כי כולם כבר הגיעו למסיבת יום ההולדת שלו, כולל מנהל החשבונות של העסק, מנהל הבנק ועוד כמה אנשים חשובים, וכולם רוצים לראות את הכלה האמריקאית שלו, כלומר אותי, וזה אומר שאנחנו צריכים לצאת עכשיו!

לא הסכמתי. למה? כי לא מזמן נחתנו אחרי טיסה של 26 שעות עם שני ילדים בוכים, בגדים מקומטים ובלי מעיל. לילדה יש חום ואת הילד אני צריכה להניק!

"אין בעיה" אמר חמי, "החתן מישראל מוכן לשמור על הילדים".

שוב סירבתי. לא בטחתי בטירון מישראל שישמור על שני ילדים בוכים.

בשש השנים הבאות הוויכוח על העניין הזה התעצם והפך למשהו אדיר ממדים, כמו עדר של חיות פרא.

אז מה אתם חושבים? ההתנהגות שלי הייתה מוצדקת?

הנה מה שאני אומרת: אחרי לא מעט ילדים, הרבה דמעות, הרבה טיפולים, גירושין, נישואין שניים וקרוב לארבעים שנות חיים, אני עדיין חושבת שאני צודקת.

ומה אומר הרב שלום ארוש?

האמת, אני די מתביישת לגלות לכם, אבל הנה מה שהוא אומר בספרו חכמות נשים: 'מה היא הרוויחה מכל 'הצדיקות' הזו שלה ומהעובדה שהיא 'צדקה'? בורא עולם נתן לה בדיוק את מה שהייתה צריכה, והיא לא הייתה צריכה יותר ממה שכבר היה לה… בטח היה לה טוב יותר אם הייתה שמחה ומחוברת לחלק שלה ורואה את הטוב במצב שלה…'

אז זהו, טעיתי. עצמתי את העיניים לטונות הטוב שאנשים אחרים ראו:

אף אחד לא הכריח אותי להגיע למסיבה.

היו לנו שני ילדים מקסימים.

היה לנו מקום לישון.

יכולתי להתפייס עם חמי ולהודות שפשוט טעיתי. אחרי הכל, הסיבה לכרטיסים הייתה מסיבת יום ההולדת שלו.

ועוד הרבה!

אבל רגע! זה כבר קרה, ולפני שאלקה את עצמי עם 'למה הייתי כזו טיפשה? ולמה עשיתי את זה? ולמה לא עשיתי אחרת?' גם לרב ברוידא יש מה לומר: 'לעולם אל תאמרו 'למה הייתי טיפש?'… דיבורים כאלה הם העצה ההרסנית של היצר הרע שרוצה לדכא אותנו ולהוביל אותנו אחר כבוד… לתחתית! אך יותר מכל – להרחיק אותנו מבורא עולם…' (מתוך ספרו 'הדרך אל השלווה').

וכאן הרב שלום ארוש מוסיף: 'אדם עם הכרת הטוב יודע מהי האמת: שבורא עולם הוא הטוב המושלם ומלא רחמים וכל מה שקורה איתו – הכל רק לטובה!' (מתוך ספרו שעריו בתודה).

וזאת האמת. כי גם אם לא תקבלו את כל חיות הפרא האלה באפריקה, תקבלו את החיים הפראיים והמרגשים הנכונים לכם בול במידה!