משולש האובססיה | פרשת השבוע בא

יש מושג בפסיכולוגיה שנקרא 'משולש האובססיה' משולש זה מדבר על התנועה הנפשית של האדם, תנועה האומרת שאם יש לך טינות ביחס לעבר שלך, אם יש אנשים שאתה עדיין מקפיד עליהם, לא סולח להם ונוטר להם טינה, זה משפיע על המציאות של בהווה, זה מקרין לתוך התודעה שלך רעל, והרעל הזה הוא שגורם לך לכעוס על כל מיני מאורעות בחיים שלך, מאורעות שאלמלא הטינות הגנוזות אצלך לא היית מגיב אליהם כך, לא היית מאבד עשתונות, התגובה שלך הייתה יותר פרופורציונאלית. בגלל שיש לך משקעים כבדים מהעבר, ארגזים של טינות שלא שחררת, לכן אתה מגיב בהווה בצורה לא מאוזנת.  

אבל זה לא נגמר בזה, מה שעוד קורה לנו כשאנחנו לא משחררים את העבר שלנו, שהוא גם מייצר לנו פחדים ביחס לעתיד. כל זמן שיש לנו טינות על העבר וכעסים בהווה, יש לנו גם פחדים מהעתיד.  וזה חוט משולש שמפרה את עצמו במעגלים חוזרים ונשנים, טינות מהעבר מפרות את הכעסים בהווה ואת הפחדים מהעתיד וחזור לטינות מהעבר ולא במהרה ינתק משולש זה.

והשורש לכל המשולש הזה הוא הריכוז העצמי של האדם, ככל שהאדם יותר מרוכז בעצמו כך יותר קשה לו להשתחרר מהטינות כעסים והפחדים שלו.

היציאה מהשילוש הנורא הזה תלויה בכך שהאדם יהפוך את הטינה לקבלה, את הכעס לאהבה, ואת הפחד לאמונה, וזה לא ייתכן כל זמן שאדם משוקע בתוך האגואיזם הטבעי שלו, כל זמן שהוא מתנהג כילד שמרוכז אך ורק בהוויתו. בשביל לצאת ממנו חייבים להתחיל לעסוק בנתינה, במחשבה דיבור ומעשה ביחס לצרכיהם של אחרים, זו הדרך העקיפה לצאת ממשולש האובססיה, שהביטוי הרגשי שלו בשפת הרגשות הוא, יש לי טינה על פלוני, אני כועס על אלמוני, ויש לי פחדים שאני אפילו לא יודע להסביר אותם לעצמי.  

וזה שמצווה התורה על משה רבנו, היינו לנקודת האמת לאמתה הנמצאת אצל כל יהודי, בוא אל פרעה, תעמוד מולו, תסתכל לו בעיניים ותתחיל לפעול הפוך ממנו. ובכל מקום שהוא מנסה להרעיל לך את התודעה עם טינה, תברר את הטינה הזאת, תכתוב אותה אם צריך, עד שתגיע לתובנות שעם כל הכבוד לך ולכאב שלך, אתה לא מרכז העולם, אם תעמיק במכלול הפרטים ללא משוא פנים אתה תגלה שגם לך חלק בתוך הסיפור, ואם תצליח לצאת מעצמך קצת יותר, תגלה שיש עוד אנשים שנושאים כאב ומתמודדים עם כאבים לא פחות גדולים משלך, כאבים שאם תחשף אליהם יתגמדו כל כאבך ותבין שמצבך בהחלט טוב ומרומם.

וחשיפה זאת לחלקים שלנו בסיפור העבר שלנו מסייעת לנו להפחית את הכעסים שלנו על אנשים מקומות ודברים בהווה, עד שאפשר לומר כלל, 'ככל שאנו בהשלמה גדולה יותר עם העבר שלנו, ההווה שלנו רגוע יותר, והעתיד מפחיד פחות'. ויש כמה סוגי פחדים, יש פחד מהשונה והזר, ויש פחד לא להינטש, פחד מחסרון פרנסה, פחד ממחלות, ממלחמות, מאובדן, מבדידות, פחד מהלא נודע, הפחד לא להיות נאהב, פחד לא להגשים את עצמנו, והפחד הכי גדול הוא הפחד מהלא נודע, וכאמור פחד זה מתגמד בעיקר על ידי ההשלמה עם העבר, והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל, כי העולם כולו גשר צר מאד, ואת הגשר הה עוברים בטוב עם אמת ואהבה.